קרן (זואולוגיה)

קרניו הארוכות של Yoshi's Trike, טריצרטופס המוצג במוזיאון הרי הרוקי, הגיעו לאורך 115 ס"מ. קרניו של הטריצרטופס היו ארוכות וחזקות, והתאימו גם ללחימה בטורפים ובטריצרטופסים אחרים.

קרן היא איבר מחודד (לרוב חלול) היוצא מעבר לעור של בעלי חיים שונים, בדרך כלל מהראש. הקרן מורכבת בעיקר מקרטין וחלבונים, לעיתים הקרניים גדלות על עצם מחודדת ולעיתים רק על בליטות קצרות בקצות הגולגולת. קרניים אמיתיות נמצאות כיום בקרב מכפילי פרסה מעלי גירה, במשפחות אנטילוקפריים ופריים (בקר, פרים, יעלים, ראמים, אנטילופות, צבאים וכו'). לחיות אלה יש זוג אחד (ולעיתים נדירות שניים) של קרניים, ולעיתים קרובות הן מסולסלות או מעוקלות.

המונח "קרן" משמש גם לציין כל איבר מחודד המחובר לראשו של בעל חיים גם במשפחות אחרות:

ג'ירפיים: לג'ירפה יש גבשושיות עצם המכוסות בעור פרוותי, שנראות כמו קרניים.
אייליים: לאיילים אין קרניים אמיתיות מקרטין, אלא מבני עצם הנקראים Antler. הללו גדלים ונושרים כל שנה.
קרנפיים: ה"קרניים" של הקרנף עשויות מקרטין אבל הן בעצם יותר שיער דחוס מאשר קרן אמיתית.
לווייתני חדשיניים: לחדשן יש חט ארוך שהוא בעצם שן, שנראה כמו קרן בורגית, בדומה לקרן של היצור הבדיוני חד-קרן.
צרטופסיים: הקרניים של הטריצרטופס וצרטופסיים אחרים הן המשכי עצם של הגולגולת, אך ככל הנראה היו מצופות בקרטין (שלא משתמר במאובנים), והיוו קרניים אמיתיות. גם השימוש בהם היה דומה לשימוש חיות בנות זמננו בקרניהן.

למיני בעלי חיים רבים במשפחות שונות יש חטים, שלעיתים קרובות ממלאות את אותן פונקציות של קרניים, אבל הן למעשה שיניים מגודלות. אלו כוללים את: איילי מושק, חזירי יבלות, פילים, חדשיניים (לווייתן חדשן) וניבתנים.

שימוש בעלי החיים בקרניים

לקרניים שימושים רבים בטבע: התגוננות מפני טורפים, לחימה בבני המין על טריטוריה או על נקבה, חיזור, סימול וקביעת מעמד בעדר, איתותים ועוד. בחיזור בין בעלי חיים, תצוגת הקרניים משמשת להרשים את הנקבה. גודל וצורת הקרניים מעידה על כשירותו הגנטית של בעל הקרניים ומושכת את הנקבה. לפי עקרון ההכבדה בכמה בעלי חיים הקרניים גדלו לממדים גדולים במיוחד.

זכרים של בעלי חיים בעלי קרניים נוהגים להתגושש זה עם זה בדו-קרב ראש בראש. הקרבות נעים בין שילוב קרניים ("נעילת קרניים") ודחיפות הדדיות, עבור בהטחת ראש בראש (לעיתים בסיס הקרניים מהווה מעין "קסדה"), ועד לדו-קרב קטלני שכולל ניסיונות לדקור אחד את השני עם הקרניים.

בקרב מינים רבים של בעלי קרניים, כולל אנטילופות בעלי קרניים ארוכות, הקרניים בדרך כלל לא משמשות ללחימה בטורפים ובעליהן מעדיפים לברוח בריצה כאשר טורף מתקרב או תוקף. לעומת זאת, אצל הפרים, המאופיינים במשקל רב וגוף מסיבי, הקרניים גם משמשות להתגוננות מפני טורפים. באפריקה תועדו לא מעט מקרים בהם תאו אפריקני דקר בקרניו המעוקלות לביאה שתקפה אותו.

בקרניים אפשר להשתמש גם כדי לחפור באדמה או לקלף קליפה של עץ. קרניים אמיתיות משמשות גם לויסות חום, שכן כהמשך של העור הן מכילות כלי דם בתוכן, ומתפקדות כמו רדיאטור ומאפשרות את קירור הדם בתוכן.

לטריצרטופס, מין של דינוזאור צרטופסי, היו קרניים שאורך ליבות העצם שלהן נע בין 90 ס"מ עד ל-115 ס"מ (1.15 מטר) ובשל חוזקן היו יעילות גם לקרבות נגד הטירנוזאורוס רקס וטורפים אחרים, וכן להתגוששות מול טריצרטופסים אחרים על טריטוריה ונקבות. נמצאו ראיות במאובנים לשני השימושים הללו.

זוג זכרי טאקין סיצ'ואני מתגוששים זה בזה בדו-קרב קרניים
זוג זכרי אימפלה מתגוששים זה בזה בדו-קרב קרניים
שני הזוויגים של תאו אפריקני הם בעלי קרניים, המשמשים גם להגנה מפני טורפים
שני זכרים של תאו אסייתי בקרב נגיחות ושילוב קרניים
טריצרטופס נוגח בטירנוזאורוס ודוקר אותו בקרניו. הטריצרטופס השתמש בקרניו להגנה מפני טורפים וגם להתגוששות בין טריצרטופסים על טריטוריה או נקבה.

שימוש האדם בקרני בעלי חיים

כיום, השימוש בקרניים שנוי במחלוקת, במיוחד אם החיה ניצודה במיוחד עבור קרניה, ובפרט אם ניצודה בציד ספורטיבי בו הראש עטור הקרניים משמש כפרס ניצחון ונתלה לתצוגה על ידי הצייד. ציד כזה גרם לצמצום אוכלוסיות בעלי חיים ואף סיכן את קיומם ברמת המין. כיום ציד ספורטיבי הוא מפוקח ונעשה בעיקר בחוות או שמורות מיוחדות שהוקמו לשם כך (ובהן גם מרבים את החיות הניצודות). באנגלית נקרא תחום זה Game Hunting.

בקרני פריים שכבת קרטין עבה גדלה על ליבת עצם ויוצרת שפופרת חלולה. בשל כך משמשות קרני הפריים גם ככלי נגינה, לדוגמה: השופר היהודי וקרן (כלי נגינה). קרניים אלה התפתחו לכלי נשיפה בהם, בניגוד לחצוצרה, הלוע מתרחב ככל שהוא מתארך, כלומר: הוא חרוטי ולא גלילי. כלים כאלה נקראים קרניים גם אם הם עשויים ממתכת. קרן יער היא גרסה מתקדמת ממתכת של קרני נגינה אלו.

לשימוש בשופר היהודי חשיבות רבה במצוות תקיעת שופר בראש השנה ובמנהג התקיעה בשופר במוצאי יום הכיפורים. הכנתו מקרן איל (או קודו גמלוני, במקרה של שופר תימני), נעשית בתהליך מיוחד ומורכב.

כלי נגינה
שופר מקרן איל (כבש זכר)
שופר קודו - שופר מסולסל מקרן קודו גמלוני

קרניים משמשות גם ככלי קיבול לנוזלים וככלי שתייה. קרניים אלה מנוקות ומוברקות. מכך צמח הביטוי קרן השפע.

קרני אבק שרפה היו במקור קרני איילים שדוגמו במכסים ורצועת סחיבה, ששימשו לנשיאת אבק שרפה. לעיתים, גם לבקבוקוני אבק שרפה קוראים קרני אבק שרפה.

קרני אנטילופה משמשות ברפואה הסינית המסורתית.

המונח "קרן" מתייחס גם לקרטין, החומר ממנו עשויה הקרן. מנהג זה נפוץ מאוד כאשר הקרן משמשת כחומר גלם עבור יצירת כלי עבודה, ריהוט, קישוטים ושימושים אחרים. ביישומים אלה, ערכה של הקרן הוא בקשיות שלה, דבר שהוליד את הביטוי "קשה כקרן".

שנהב בא משיניים וחטים של בעלי חיים, לא מקרניים. סחר בשנהב מהווה גורם לציד בלתי-חוקי ומסכן את עתיד הפילים. כפתורי "קרן" עשויים בדרך כלל מ"קרני" איילים ולא מקרן אמיתית.

שיאים

הקרניים הגדולות ביותר: לפר וטוסי, הידוע כבקר אנקולי, יש קרניים גדולות ועבות המגיעות לאורך של עד 2.5 מטר.
מוטת הקרניים הארוכה ביותר שנמדדה: פר טקסני ארוך-קרניים (Texas Longhorn), פרט בשם M Arrow Cha-Ching עם מוטת קרניים של 3.290 מטרים (129.5 אינץ')^[1] ופרט בשם פונצ'ו עם מוטת קרניים של 3.236 מטרים (127.4 אינץ')^[2].
הקרן הארוכה ביותר שנמדדה בבעל חיים פראי: קודו גמלוני, 1.816 מטרים (71.5 אינץ').^[3] האורך הממוצע של קרן הקודו הוא 120 סנטימטרים (47 אינץ').
הקרן הגדולה ביותר בבעל חיים פראי: תאו אסייתי, קרן מעוקלת באורך 1–2 מטרים (39–79 אינץ') ועבה יותר מזו של הקודו.
הקרן הארוכה ביותר לפי הערכה: לפר הפרהיסטורי פלוראוביס הייתה קרן עם ליבת עצם באורך של למעלה ממטר, וההערכה שאורכה מצופה בקראטין היה כ-2 מטרים (79 אינץ').
הקרן הארוכה ביותר שנמדדה בדינוזאורים: טריצרטופס, פרט בשם Yoshi's Trike עם ליבת עצם באורך 115 סנטימטרים (45 אינץ') והערכה של 130–150 סנטימטרים (51–59 אינץ') כאשר הייתה מכוסה בקראטין.