קרל המפל

קרל המפל
Carl Hempel

אין תמונה חופשית
לידה	8 בינואר 1905 אורניינבורג, פרוסיה, גרמניה
פטירה	9 בנובמבר 1997 (בגיל 92) פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת גטינגן, אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
מנחה לדוקטורט	וולפגנג קלר, הנס רייכנבאך
מוסדות	אוניברסיטת פרינסטון אוניברסיטת הומבולדט של ברלין אוניברסיטת שיקגו אוניברסיטת פיטסבורג אוניברסיטת ייל קווינס קולג'
מונחה לדוקטורט	ג'ון אלן רובינסון, ג'ון אירמן, לורנס סקלאר, אדולף גרונבאום, ג'ראלד ג'. מסי, ריצ'רד ג'פרי
זרם	פוזיטיביזם לוגי
תחומי עניין	פילוסופיה של המדע, לוגיקה
עיסוק	מתמטיקאי, מסאי, מרצה באוניברסיטה, פילוסוף, מדען מחשב, אפיסטמולוג
הושפע מ	החוג הווינאי
השפיע על	רוברט נוזיק, נלסון גודמן
מדינה	גרמניה, ארצות הברית
יצירות ידועות	פילוסופיה של מדע הטבע
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1947) Carus Lectures (1970)

קַרְל גּוּסְטַב הֶמְפֶּל (בגרמנית: Carl Gustav Hempel‏; 8 בינואר 1905 – 9 בנובמבר 1997) היה פילוסוף של המדע, שהושפע מזרם הפוזיטיביזם הלוגי. הרים שתי תרומות עיקריות לחשיבה המדעית: אישוש והסבר מדעי.

ביוגרפיה

המפל נולד בגרמניה בשנת 1905. ב-1923 התקבל לאוניברסיטת גטינגן, שבה למד מתמטיקה ולוגיקה. משם עבר לאוניברסיטת היידלברג, שם למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה. מאוחר יותר עבר לברלין, ולמד פיזיקה אצל מקס פלאנק ולוגיקה אצל פון נוימן.

ב-1929 השתתף המפל בכינוס הראשון לפילוסופיה של המדע, שם פגש את רודולף קרנפ ובעקבותיו הצטרף לחוג הווינאי. ב-1934 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ברלין, על מחקרו שעסק בתורת ההסתברות. באותה שנה היגר המפל לבריסל, וב-1937 היגר לארצות הברית, והיה לאסיסטנט של קרנפ באוניברסיטת שיקגו.

עד 1948 לימד המפל באוניברסיטת העיר ניו יורק, ומאוחר יותר באוניברסיטת ייל. בהמשך, ועד לפרישתו, לימד באוניברסיטת פרינסטון. לאחר מכן התארח באוניברסיטאות שונות, בהן גם האוניברסיטה העברית.

המפל נפטר בפרינסטון ב-9 בנובמבר 1997.

באוניברסיטת מישיגן הוקמה קתדרה על שם "קרל המפל וויליאם פרנקנה".

יצירתו הפילוסופית

תרומתו העיקרית של המפל לפילוסופיה של המדע התבטאה בכך שהוא הגדיר מושגים שונים לבחינת תאוריה מדעית. המרכזי בהם הוא "אישוש" של תאוריה לפי מודל נומולוגי-דדוקטיבי (וזאת להבדיל מ"אימות" של תאוריה, אשר, על פי המפל, איננו אפשרי).

לפי המפל לא ניתן לאמת באופן ודאי אף תאוריה מדעית משום שעל מנת לעשות זאת יש לבצע אינסוף ניסויים; במקום זאת, ניתן לאשש אותה ("אישוש" הוא מושג חלש יותר מ"אימות"), כלומר לאסוף כמה שיותר "דוגמאות לניבויים מוצלחים שלה במציאות" אשר ילמדו על אמיתותה ויגדילו את סבירותה להיות נכונה.

מושג נוסף שהגדיר המפל הוא "מסקנת בחינה". כלומר, מסקנה הנובעת מתוך ההשערה שלנו, אשר ניתן לבדוק אותה על ידי ניסוי מדעי (לדוגמה, לא ניתן לנסח "מסקנת בחינה" להשערה כי תליית שום על חלון החדר מביאה מזל טוב, משום שאין שום דרך לבדוק אותה על ידי ניסוי מדעי). אם ההשערה אינה תואמת את מסקנת הבחינה הרי שהתאוריה מבוטלת. אך אם ההשערה אכן תואמת את מסקנת הבחינה אין התאוריה מאומתת לעולם, כי אם "מאוששת".

דוגמה לשימוש במושגים אלו נמצאת בספרו של המפל "פילוסופיה של מדעי הטבע". בספר זה מציג המפל מקרה שבו מנסה הרופא איגנץ זמלווייס לפתור בעיה של תמותת יולדות במחלקה שבה עבד, באמצעות הגדרת היפותזה. זו קובעת כי תמותת היולדות נגרמת ממעבר של חומר מן המת. להיפותזה זו ניתן לנסח מסקנת בחינה: אם הרופאים יחטאו טוב יותר את ידיהם, תמותת היולדות תפחת. את מסקנת בחינה זו ניתן לבחון על ידי ניסוי, שתוצאתו יכולה להיות אחת משתיים: או שהתמותה תפחת, או שלא. כעת מגיע שלב האישוש. אם התמותה תישאר כמות שהיא, אזי התאוריה נכשלה והיא בטלה. אך אם התמותה אכן תפחת אז נמצא אישוש לתאוריה והיא נחשבת יותר נכונה ואמיתית.

מדוע לא אומתה התאוריה, אלא רק "אוששה"? משום שייתכן שחיטוי הידיים הוא רק סיבה אחת מני רבות לירידה בתמותת היולדות, או יותר מזה - ביצוע החיטוי וירידת התמותה קרו בסמיכות באופן מקרי, וייתכן כי אין ביניהם שום קשר. לכן, טוען המפל, לעולם לא ניתן להפוך תאוריה מדעית לוודאית, אלא רק לקרבה יותר ויותר לאמת.

פרדוקס העורב שניסח המפל ממחיש את הבעייתיות שקיימת בתהליך האימות של תאוריה מדעית.

לקריאה נוספת

• קרל ג. המפל, פילוסופיה של מדע הטבע, תרגם גד פרוידנטל, האוניברסיטה הפתוחה, 1979.

קישורים חיצוניים

• קרל המפל, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• קרל המפל, באתר dblp
• ג'יימס פצר, קרל המפל, באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
• קרל גוסטב המפל, ‏על שאלת הרציונליות המדעית, מחשבות 48, דצמבר 1979, עמ' 104–111
• קרל המפל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קרל גוסטב המפל (1905-1997), דף שער בספרייה הלאומית