קרב מונסטיר (1917)
 | ||||||||||||||||||
| העיר מונסטיר כפי שנצפית מפסגת הר באבה בו שכנו עמדות צבא בולגריה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 12 במרץ 1917 – 26 במאי 1917 (76 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב מונסטיר (1916) | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב דויראן השני | |||||||||||||||||
| מקום | אזור הר באבה החולש על ביטולה ואזור אגם פרספה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
41°11′15″N 22°43′14″E / 41.18750°N 22.72056°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | כישלון מדינות ההסכמה להבקיע את קווי מעצמות המרכז | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
קרב מונסטיר (1917) היה קרב בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ובמהלכו נכשלו כוחות מדינות ההסכמה בהבקעת קווי כוחות מעצמות המרכז באזורי הר באבה ואגם פרספה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה
בדצמבר 1916 הסתיים קרב מונסטיר הראשון ובמהלכו הצליחו כוחות מדינות ההסכמה לכבוש מחדש את העיר מונסטיר. כוחות מעצמות המרכז ייצבו קו כ-5 קילומטרים צפונית לעיר על פסגת הר באבה ומשם הפגיזו ללא הירף את מונסטיר.
בראשית 1917 בהתבסס על דיווחי המודיעין הצרפתי בדבר בעיות משמעת חמורות בצבא הבולגרי, החליט מפקד הזירה מטעם מדינות ההסכמה הגנרל מוריס סראי לתכנן מתקפת הבקעה על קווי החזית שיועדה לאביב. למרות הסתייגות גורמי הערכה נוספים בזירה, נסמך סראי על הגיבוי לו זכה מהדרג המדיני הבריטי ועל תגבור הכוחות הצרפתיים והבריטיים בגזרה. המתקפה אמורה הייתה להתחיל במרץ, אך בשל תנאי מזג האוויר הקשים נדחתה לאפריל.[1]
הצבאות הלוחמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוחות מעצמות המרכז באזור נסמכו על אלמנטים מהארמייה הבולגרית הראשונה בפיקודו של דימיטר גשוב ועל אלמנטים מהארמייה הגרמנית ה-11 בפיקודו של ארנולד פון וינקלר. כוחות מדינות ההסכמה בזירה נסמכו על 5 אוגדות צרפתיות ואוגדה סרבית אחת תחת פיקודו הכולל של מוריס סראי.
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוחות מדינות ההסכמה פתחו במתקפת הבקעה בגזרת מונסטיר והאגמים והצליחו להבקיע את קו החזית לזמן קצר, אך ב-18 במאי הם נבלמו מול ביצורי הבולגרים בהר באבה תוך שהם סופגים אלפי הרוגים ומותירים בשטח ציוד שלל רב. כוחות תגבור מהארמייה ה-11 הגרמנית שניסתה לחבור לכוחות באזור מונסטיר נבלמו על ידי האוגדה הסרבית ליד אגם פרספה. הצרפתים נסוגו בחזרה לפאתי העיר מונסטיר.[1]
השלכות הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתקפת האביב של הגנרל סראי נחלה כישלון וחל פיחות רב במעמדו. בדצמבר 1917 הודח סראי מתפקידו כמפקד החזית ובמקומו מונה אדולף גיומא. הבולגרים המשיכו להחזיק בפסגת באבה וממנה המשיכו להחריב את העיר מונסטיר בהפגזות. מצב זה נמשך עד להכרעת החזית לאחר קרב דוברו פולה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אלן פאלמר, החזית המקדונית בתוך: "הניצחון-1918", הוצאת Grove Press, ניו יורק, ארצות הברית, 1998, עמודים 25–44, 69, 159-160, 214-231 (באנגלית).