קאלוואלה

קאלוואלה במהדורתה הראשונה, כרך א, 1835

קאלוואלה (בפינית: Kalevala) היא שירה אפית שהוהדרה במאה ה-19 על ידי אליאס לנרוט, פולקלוריסט ורופא, על בסיס אוצר של שירי-עם פיניים שהועברו בעל-פה ונאספו בשנים 1834–1847 בכפרים בפינלנד, בחבל קרליה, בחצי האי קולה, ובאסטוניה. קאלוואלה נחשבת לאפוס הלאומי של העם הפיני ואחת היצירות החשובות בשפה הפינית. גרסתה הראשונה פורסמה בשנת 1835. מהדורה שנייה, נרחבת בהרבה, הופיעה בשנת 1849 וכללה כ-23,000 חרוזים, המחולקים לחמישים שירים (בפינית: runot).

קאלוואלה נחשבת לאבן יסוד לזהות הלאומית הפינית, והיא הטביעה את חותמה על יצירותיהם של אמנים פינים רבים. היא תורגמה ל-51 שפות.

קאלוואלה, שפירושה "הארץ של קאלווה" או, בתרגום חופשי, "ארץ הגיבורים", כוללת מיתוסים, אגדות, סיפורי גבורה, אפיים וסיפורים ליריים, שחלקם אינם קשורים זה בזה. הגיבור העיקרי של היצירה הוא הבארד ויינמיינן (Väinämöinen), מכשף המנגן בקנטלה, כלי המיתר הלאומי של פינלנד. הוא בנם של הרוח ושל אילמאטאר, הבתולה השמיימית, שהתעברה כאשר רק האוויר, האור והמים היו קיימים. קאלוואלה מתחילה בסיפור בריאה, שבו הרקיע, הארץ, השמש והירח נולדים מתוך ביצי ברווז שהונחו על ברכיה של אילמאטאר. ויינמיינן מופיע כבר בשיר הראשון.

דמויות חשובות אחרות באפוס הפיני הם הנפח אילמרינן (Ilmarinen) והלוחם למינקיינן (Lemminkäinen). אילמרינן יצר את ה"סמפו", חפץ מופלא, בלנרוט - מעין טחנת רוח, לבקשת לוּהי, מנהיגת הארץ האויבת פוהיולה (ארץ הצפון), שהבטיחה לו בתמורה את יד בתה. כעבור זמן ה"סמפו" נגנב מפוהיולה על ידי גיבורי קאלוואלה, ונשבר. הסמפו מביא שגשוג ורווחה, אפילו לאחר שנשבר. חוט השני של הקאלוואלה הוא המאבק על ה"סמפו".

יצירת ה"סמפו", ציור מאת גאלן-קאללה, 1893

שישה שירים מוקדשים להרפתקאות הגיבור הטרגי קולרבו, העבד הנקמן, האונס את אחותו (מבלי לזהות אותה) ושבסוף קופץ למותו על חרבו. אפיזודה מאוחרת זו על חיי קולרבו לא פורסמה במהדורה משנת 1835 של הפואמה. לצד תולדות הגיבורים, קאלוואלה כוללת קטעים לא נרטיבים, שבהם פרטים על דרכי ההתנהגות שהיו המקובלות על הגברים והנשים בחיי הנישואים, ופירוט על תהליך ייצור הבירה ועל עיבוד הברזל.

תוכן הקאלוואלה שיר אחרי שיר

המחזור הראשון על אודות ויינמיינן

ה"טריפטיך של אינו" המאייר את השירים הראשונים של קאלוואלה - ציור מאת אקסלי גאלן-קאללה, 1891 - המפגש בין איינו ובין ויינמיינן הקשיש, מרדפו אחריה, וסצנת הטביעה של איינו

השירים א עד ב: קאלוואלה מתחילה בדברי המשורר על בריאת היקום, שבהם הוא מתאר איך נברא העולם מביצה של ברווז, אחרי שאילמאטאר שברה אותה. לומדים גם שאילמאטאר הולידה את ויינמיינן.

השירים ג עד ה: כדי להציל את חייו אחרי שהפסיד בתחרות שירים מגיים, מבטיח יוקאהיינן לויינמיינן כי יתן לו את אחותו איינו, לאשה. אולם איינו בורחת מחיזוריו של הקשיש ומטביעה את עצמה.

השירים ו עד י: ויינמיינן נוסע לפוהיולה על מנת לחזר אחרי אחת מבנותיו של לוהי, גבירת ארצות הצפון. בינתיים, מתוך רצון נקם, הורג יוקאהיינן את סוסו של ויינמיינן, הנופל לים. נשר חוטף את הסוס ומביאו עד לפוהיולה. כדי שיוכל לחזור לביתו, ויינמיינן מבטיח ללוהי שאילמרינן הנפח ייצר עבורו את "סמפו". כתגמול מבטיחים לו את ידה של אחת מבנות פוהיולה. בשובו הביתה, פונה ויינמיינן אל אילמרינן המייצר את הסמפו. אבל תמורת הסמפו, ויינמיינן אינו מקבל את הנערה המובטחת. על גדת הנהר, הוא הורג רועה צאן, חותך את גופתו לגזרים ומשליך אותה למים.

המחזור הראשון על אודות למינקיינן

אמו של למיקיינן לצד גופת בנה, הציור "אמו של למינקיינן" מאת גאלן-קאללה, 1892

השירים י"א עד ט"ו: למינקיין חוטף את קיליקי, ארוסתו, מן האי סארי. אחר כך הוא נוטש אותה ונוסע לפוהיולה, שם הוא מבקש את ידה של אחת מבנות לוהי, ובתמורה מתחייב לבצע שלוש משימות. אחרי שהורג את האייל (ה"אלאן") מהיסי (דמות מרושעת בקאלוואלה) וחוטף את גורו, עליו להרוג את טואונלה, הברבור מממלכת המתים. על גדת הנהר הוא פוגש רועה צאן, חותך את לגזרים ומשליך אותם למים. לאם של למינקיינן נודע על מות בנה, ואז היא בעזרת מגרפה מאחדת מחדש את חלקי גופתו ומחייה אותה.

המחזור השני על ויינמיינן

השירים ט"ז - כ"ה: ויינמיינן מתחיל לבנות ספינה כדי להפליג בה לפוהיולה. לשם משימה זו הוא נזקק לנוסחאות מגיות אותן מחפש לשווא בארץ המתים, טואונלה. לבסוף הוא מגלה את נוסחאות הקסם בבטנו של ענק מת - הקוסם אנטרו ויפונן. אילמרינן מעודכן על ידי אחותו אניקי לגבי תוכניותיו של ויינמיינן ויוצא גם הוא למסע לפוהיולה. הבתולה מפוהיולה בוחרת באילמרינן, לאחר שהוא מילא את שלוש עבודות העל-טבעיות שנדרש לבצען: לחרוש שדה ששורץ נחשים, ללכוד את הדוב מטואוני ואת הזאב ממאנאלה, ולהצליח לתפוס את השטירל הגדול מן הנהר טואונלה. בעקבות זאת נושא אילמרינן את הבתולה מפוהיולה לאשה.

המחזור השני על למינקיינן

שירים כ"ו - ל: למינקיינן מתקומם על כי לא הוזמן לחתונה. הוא נוסע לפוהיולה והורג את בעל המקום. נאלץ משום כך לברוח ולהתחבא על אי. הוא משתעשע שם בחברת נשים נשואות, עד שבעליהם מגרשים אותו. בשובו, מוצא את ביתו מוצת באש וחוזר לפוהיולה כדי לנקום. אולם נאלץ לוותר.

המחזור על קולרבו

ערך מורחב – קולרבו

קולרבו נשבע להתנקם באשתו של אילמרינן, בציור "קללתו של קולרבו", מאת גאלן-קאללה משנת 1899

שירים:ל"א - ל"ו: בעקבות ריב אונטמו מנצח את אחיו קלרבו וטובח בכל המשפחה, פרט לאשה הרה שיולדת את קולרבו. אונטמו מוכר את קולרבו כעבד לאילמרינן. אשתו של אילמרינן משעבדת אותו כרועה פרות ומתעללת בו. פעם היא שולחת לחם שבתוכו אבן לקולרבו והוא שובר את סכינו בניסיון לחותכו. כדי לנקום בה, נותן קולרבו לעדר הפרות ללכת לאיבוד בתוך ביצה. במקומו, מביא להקת חיות פרא שטורפות את אשתו של אילמרינן. קולרבו נמלט מבית אילמרינן ומוצא את הוריו, אותם חשב למתים. קולרבו יוצא לאסוף מיסים ובדרך פוגש את אחותו, אותה הוא לא מזהה. קולרבו מפתה את אחותו ושוכב איתה. כשנודעה לאחותו על האמת היא משליכה את עצמה למפלי הנהר. קולרבו מגיע לביתו של אונטמו ומחפש דרך לנקום בו. רוצח שם את כולם וכשחוזר לבני ביתו, מוצא גם אותם מתים. אז הוא שם קץ לחייו.

המחזור על אילמרינן

שירים ל"ז-ל"ח: אילמרינן מבכה את מות אשתו ומייצר לעצמו אשה חדשה מזהב. אבל זאת נשארת קרה ואילמרינן דוחה אותה. הוא מתחיל לחזר לשווא אחרי בתו הקטנה של פוהיולה. הוא חוטף אותה. אך הצעירה בוגדת בו ואז אילמרינן הופך אותה לשחף. בשובו הבייתה הוא מספר לויינמיינן על השגשוג שהביא ה"סמפו" לאנשי פוהיולה.

המחזור השלישי על ויינמיינן

שירים ל"ט - מ"ג: ויינמיינן, אילמרינן ולמינקיינן נוסעים לפוהיולה כדי לגנוב את הסמפו. במהלך המסע ויינמיינן הורג זאב ים ענק ובונה מלסתו כלי נגינה בשם "קנטלה". צלילי הקנטלה מרדימים את תושבי פוהיולה ווינמיינן וחבריו גונבים את הסמפו ונמלטים. כשהתעורר, לוהי הופכת עצמה לנשר אימתני ויוצאת עם צבאה בעקבות הגנבים. הקנטלה הולך לאיבוד בתוך גלי הנהר והסמפו נשבר בעת הקרב: חלק ממנו שוקע אל קרקעית הים, בעוד חלק אחר נזרק אל הגדות ומביא שגשוג לפינלנד.

שירים מ"ד -מ"ט: לוהי שולחת מחלות ומגפות המחריבות את קאלוואלה. היא מסתירה את הכוכבים וגונבת את האש, אותה ויינמיינן ואילמרינן מצליחים לתפוס בחזרה.

המחזור על מאריאטה

השיר נ: בשיר זה, שהוא הד לברית החדשה, מתוארת הבתולה מאריאטה - המזוהה עם הבתולה מרים - מתעברת מאכילת פרי יער (בשם Vaccinium vitis-idaea) ממשפחת החמוציות. התינוק שנולד ניחן בתבונה יוצאת דופן, והוא נידון למוות על ידי ויינמיינן אך ניצל מהמזימה. הילד מוכתר למלך קרליה. ויינמיינן מפליג למסע על ספינתו. האפוס מסתיים עם דברי המשורר.

הגיבורים

ויינמיינן

הגיבור הראשי של קאלוואלה הוא ויינמיינן, גיבור שמאניסטי בעל כוחות מגיים של שירה וצלילים, בדומה לאורפאוס. הוא בנה של אילמטר ותרם לבריאת האדמה כפי רואים אותה בימינו. רבים ממסעותיו דומים למסעות שמאניסטיים, כשהמפורסם שבהם היה ביקורו בתוך הבטן של הענק אנטרו ויפונן, בחיפוש אחרי שירי בניין הסירות.

ויינמיינן היה יוצר ומנגן בקנטלה, כלי מיתר פיני הדומה לציתר. במרכזם של סיפורים רבים בפואמה עומדים נסיונותיו הכושלים של ויינמיינן למצוא אשה. אחותו של יוקאהיינן, אינו, הטביעה את עצמה במקום להינשא לו. ויינמיינן הוא הדמות המובילה של הקבוצה הגונבת את הסמפו מאנשי פוהיולה.

אילמרינן

ספו אילמרינן הוא אומן עטור תהילה, בדומה לווילנד הנפח הגרמאני. ולדדלוס היווני. הוא יצר את הרקיע, את הסמפו וכלי כישוף אחרים המוזכרים בקאלוואלה. הוא גם החבר השני בקבוצה שגנבה את הסמפו. בדומה לויינמיינן, גם על אילמרינן מספרים סיפורים רבים על חיפושיו אחרי אשה, עד שברגע מסוים יצר לעצמו אחת מזהב.

למינקיינן

למינקיינן הוא אדם יפה-תואר, יהיר ומחזר בלתי נדלה אחרי נשים. הוא בנה של למפי (שמשמעות שמה "תאווה או מועדפת"). למינקיינן קשור קשר הדוק לאמו, המשיבה אותו לחיים אחרי שטבע בנהר טואונלה תוך כדי מרדף אחרי אשה נחשקת. חלק זה של קאלוואלה מזכיר את המיתוס של אוסיריס. למינקיינן הוא החבר השלישי בקבוצה ההגונבת את הסמפו מידי פוהיולה.

אוקו

אוּקוֹ ("הזקן") הוא אל השמיים והרעם, והאליל הראשי בין האלים המוזכרים בקאלוואלה. הוא שקול כנגד ת'ור או זאוס. לדעת ג'ון מרטין קרופורד ייתכן כי השם "אוקו" קשור למילה ההונגרית הקדומה ששימשה למוזג "זקן":"אג" (agg).

יואוקהיינן

יוֹאוּקַהיינן הוא צעיר שפל ושחצן הקורא לויינמיינן להתחרות איתו בתחרות שירה שבה הוא מפסיד. בתמורה לחייו מבטיח יואוקהיינן לויינמיינן את אחותו הצעירה איינו. יואוקהיינן מנסה להתנקם בווינמיינן ולרצוח אותו בעזרת חץ וקשת אך מצליח להרוג רק את סוסו של ויינמיינן. מעשיו של יואוקהיינן מביאים את ויינמיינן להבטיח כי יבנה סמפו כגמול להצלתו על ידי לואוהי.

לואוהי

לוֹאוּהי, היא גבירת הצפון, המלכה, ה"מטריארכית" השאמאניסטית של בני ארץ פוהיולה, יריבים של בני קאלוואלה. היא מביאה צרות רבות על קאלוואלה ועל אנשיה. בשלב מסוים לואוהי מצילה את חיי ויינמיינן. יש לה בנות רבות אותן גיבורי קאלוואלה מנסים לפתות, לפעמים בהצלחה. לואוהי משחקת תפקיד מרכזי בקרב שנועד למנוע מגבורי קאלוואלה לגנוב בחזרה את הסמפו שבסופו של דבר נהרס. לואוהי היא מכשפה חזקה שכישוריה מקבילים לאלו של ויינמיינן עצמו.

קולרבו

קולרבו הוא הבן הנקמן והמעורער נפשית של קאלרבו, דמות טרגית. בילדותו עבר התעללות ונמכר כעבד לאילמרינן. אשתו של אילמרינן משעבדת אותו ומתייחסת אליו ברוע לב ובסופו של דבר נרצחת על ידו. קולרבו הוא צעיר אובד דרך ומופרע. לעיתים קרובות הוא נתון להתפרצויות זעם בלתי נשלטות ובסוף מאבד את עצמו לדעת.

מריאטה

מריאטה היא בתולה הצעירה של קאלוואלה. נכנסת להריון אחרי שאכלה את פירות צמח המרפא Vaccinium vitis-idaea. כשמקבלת צירים הוריה מגרשים אותה והיא יוצאת לדרך כדי לחפש סאונה וללדת. בהמרבה מקומות היא מגורשת אך לבסוף מוצאת מקום ביער ויולדת בן.

אופייה של מריאטה, כניסתה להריון וחיפושיה אחרי מקום ללדת, מציינים מעין אלגוריה לדמותה של הבתולה מרים ולהתנצרותה של פינלנד. בנה נידון למוות על ידי ויינמיינן בגלל לידתו מחוץ לנישואים, אך מצידו הצעיר מעניש את ויינמיינן ולבסוף הוא מוכתר כמלך קרליה. זה מעורר את כעסו של ויינמיינן, הנוטש את קאלוואלה ומוריש לקאולוואלה את שיריו ולאנשיה את כלי הקנטלה שלו.

השפעות ה"קאולוואלה" על התרבות

מוזיקה

מוזיקה קלאסית

המוזיקה הוא התחום ששאבה מהאופס קאלוואלה את ההשפעה העשירה ביותר

• 1860 - פיליפ פון שאנץ היה המוזיקאי הראשון שקיבל השראה מקאלוואלה. הוא הלחין את הפתיחה "קולרבו" שבוצעה בבכורה ביום פתיחת הבניין החדש של תיאטריון בהלסינקי בנובמבר 1860.
• בעקבות פון שאנץ הולחנו יצירות תזמורתיות נוספות כמו ,,מארש האבל של קולרבו" (1880) והפואמה הסימפונית " איינו" (1885) מאת רוברט קאיאנוס. יש אומרים ש"איינו" משכה את סקרנותו של יאן סיבליוס לחקור את אוצרות קאלוואלה
• 1890 - קרל מילר-ברגהאוס הלחין את האופרה "הקאלוואיינן בפוהיולה", האופרה הראשונה שהתבססה באופן חופשי על קאלוואלה. אולם יצירה זו לא בוצעה לעולם.
• יאן סיבליוס השתמש רבות בנושאים מתוך "קאלוואלה":
  • Venematka (המסע בסירה) אופוס 18 (מתוך שש יצירות מקהלתיות) מס. 3 מבוסס על שש עשרה השורות הראשונות של הרונו 40 של קאלוואלה
  • Kullervo קולרבו" (1892), פואמה סימפונית לסופרן, בריטון, מקהלה ותזמורת - הולחנה אחרי מסע שערך סיבליוס בקרליה.
  • סוויטת למינקיינן (ארבע אגדות מתוך קאלוואלה) אופוס 22, כוללת את Tuonelan joutsen "הברבור מטואונלה" - פואמה סימפונית (1895)
  • הפואמה הסימפונית "הנערה מפוהיולה" (1906)
  • הפואמה הסימפונית "טפיולה" (1926)
  • "יקרימארסי" (מארש הצייד) למלים מאת הסופר ואיש הצבא הייקי נורמיו. שיר הלכת הושר על הפסקה Me nousemme kostona Kullervon (נקום וננקום כמו קולרבו)
• מלחינים אחרים ששאבו השראה מ"קאלוואלה":
• לוי מדטויה - הפואמה הסימפונית Kullervo "קולרבו" אופוס 15 (1913)
  • האופרות של איינויוהני ראוטאווארה

"המיתוס של סמפו" (1983-1974)

Marjatta matala neiti -"מריאטה, בת שפלה" (1975)

Marjattan jouluvirsi - מזמור חג המולד של מריאטה

• אונו קלאמי

הסוויטה הסימפונית בחמש תנועות "'קאלוואלה" Kalevala sarja אופוס 23 (1933, בוצעה ב-1943)

Maan synty - בריאת הארץ

Kevään oras - נבט האביב

Terhenniemi

Kehtolaulu Lemminkäiselle - שיר ערש למינקיינן

Sammon taonta - יצירת הסמפו

הפואמה הסימפונית Lemminkäisen seikkailut saaressa הרפתקאותיו של למינקיינן באי סארי (1934)- נולדה מהניסיון ליצור סקרצו מרכזי עבור "סוייטת קאלוואלה"

• טאונו מרטינן - יצירות לתזמורת:

Väinämöisen synty op. 201 (1981) - לידתו של ויינמיינן - לתופים, כלי הקשה, נבל וכלי קשת

Pohjolan neiti op. 213/1 (1982) - הנערה מפוהיולה - לתופים, כלי הקשה, נבל, צ'לסטה, כלי קשת

Väinämöisen lähtö Pohjolaan op. 213/2 (1984) - יציאתו של ויינמוינן לפוהיולה - לתופים, כלי הקשה וכלי קשת

Lemminkäisen lähtö Pohjolaan op. 312 (1990) - יצאתו של ויינמוינן לפוהיולה

Maailman synty (Naissance du monde) (1966) - בריאת העולם

• אאוליס סאלינן

האופרה "קולרבו" - הוצגה בלוס אנג'לס ב-1992

הקווינטט מס. 2 עם פסנתר "שלוש קינות קולרבו" Three Elegies Kullervo אופוס 92 (2006)

• • וליו טורמיס, מלחין אסטוני,

קנטטה "ונמוינה" למקהלה ולתזמורת לפי האפוס האסטוני "קאלוויפואג" (1967) -

"קסם הברזל" - לפי קאלוואלה - לסולנים, מקהלה ותוף שמאני (1972)

"הרונוט השבע-עשר" לשני טנורים, שני באסים, מקהלת גברים ולהקת כלים עממיים (1985), גרסה חדשה - 1994

חישול הסמפו - למקהלת גברים וכלי הקשה

מוזיקת רוק

• להקת המטאל הפינית "אמורפיס" הוציאה לאורמספר אלבומים המבוססים על טקסטים מ"קאלוואלה":

Tales from the Thousand Lakes (סיפורים מאלף האגמים) (1994)

Eclipse (ליקוי חמה) (2006) - המבוסס על המחזור "קולרבו"

Silent Waters (מים שקטים) (2007) המספר את המחזור למינקיינן

Skyforger

The Beginning of Times (התחלת הזמנים) (2011)

גם להקות הפולק מטאל הפיניות Ensiferum ו-Turisas שואלים נושאים מקאלוואלה.

תרגומים לעברית

שאול טשרניחובסקי התוודע לקאלוואלה בעת שהותו בפינלנד בחופשות בשנים 1912-1911. כיוון שלא ידע פינית הוא קרא את התרגום לרוסית של לאוניד בלסקיי (רו') ועל פיו החל את התרגום לעברית. ב-1923 הוא עבר לברלין ושם השלים את התרגום ב-1924. שירים וקטעים בודדים מהאפוס התפרסמו בתרגומו לעברית בעיתונים ובכתבי עת של התקופה עוד קודם לכן, אך חלפו שש שנים בטרם נמצא מימון להוצאת המהדורה העברית הכוללת של האפוס, עד אשר איש העסקים הפיני דוד מורדוך (פי') התלהב מהרעיון ומימן את הוצאת הספר ב-1930 בברלין בהוצאת ועד היובל. ב-1945 כתבה החוקרת הפינית, איינו הנטין, מיוצרות האוסף העברי בספרייה הלאומית של פינלנד, כי התוצאה הייתה ""קיצור של קיצור": בתרגום טשרניחובסקי יש 29 פרקים (אצל בלסקיי יש 50 פרקים), שירי איינו חסרים לחלוטין, כמו גם נקמתו ומותו של קולרבו. שירים 22–23 הושמטו. אולם האירועים המרכזיים וסיפורי הגיבורים של הקאלוואלה מועברים לקוראי העברית.". בביקור שערך טשרניחובסקי בפינלנד ב-1935, לרגל חגיגות 100 שנה לכינוס וחתימת הקאלוואלה, שאליו הוזמן יחד עם כל מתרגמי האפוס לשפות השונות, הוא אמר: "אני שמח שהתאפשר לי להעביר את השירים המקסימים של אומה בוראת מיתוסים לעם יוצר מיתוסים אחר, הלא הוא עם יהודה, לשתול את פרחי הפלא של ארץ אלף האגמים על המצע הסלעי של ארץ השמש הזוהרת." טשרניחובסקי זכה מפינלנד לתואר קצין במסדר החבצלת הלבנה .

ב-1964 יצא תרגום מחודש לעברית, בתרגומה של שרה טוביה - "קאלוואלה, ארץ הגיבורים" בהוצאת מחברות לספרות.

לקריאה נוספת

• נורית גוברין, "שר בשירים בלב היער" — שאול טשרניחובסקי ותרגום הקלוולה. עם וספר, חוברת ט', חורף תשנ"ה 1995, עמ' 118-103

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קאלוואלה בוויקישיתוף

• התרגום של שאול טשרניחובסקי בפרויקט בן יהודה
• טל כץ - על טולקין והמיתולוגיה הפינית, 2009
• קאלוואלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שאול טשרניחובסקי - קָלֶוָולָה (אפוס פיני) (בוויקיטקסט)

.