קלאסיקות סיניות
קלאסיקות סיניות או טקסטים קאנוניים (בסינית מסורתית: 中國古典典籍, בסינית מפושטת: 中国古典典籍, בפין-יין: Zhōngguó gǔdiǎn diǎnjí) הם טקסטים סיניים שמקורם לפני האיחוד הקיסרי בידי שושלת צ'ין ב-221 לפנה"ס, ובמיוחד הכוונה ל"ארבעת הספרים וחמש הקלאסיקות" של מסורת הנאו-קונפוציאניזם, אשר הם בעצמם מהווים רשימה מקוצרת של "שלוש עשרה הקלאסיקות". כל הטקסטים הללו נכתבו בסינית קלאסית. כל הקאנונים ידועים ביחד בתור "הקלאסיקות" (מסורתית: 經, מפושטת: 经).[1]
המונח "טקסטים סיניים קלאסיים" בצורתו הרחבה יותר מתייחס לטקסטים שנכתבו בסינית מדוברת או בסינית הקלאסית שרווחה עד נפילתה של השושלת הקיסרית האחרונה, שושלת צ'ינג, ב-1912. הטקסטים הקלאסיים מחולקים בדרך כלל לארבעה ענפים: קלאסיקות, היסטוריות, חכמים ואוספים. "קלאסיקות" (经) מתייחס לאותן קלאסיקות שהוגדרו בקונפוציאניזם. "היסטוריות" (史) כולל כתבים העוסקים בתיעוד היסטורי. "חכמים" (子) הכולל יצירות הגות שאינן קונפוציאניות, כמו גם יצירות בתחום החקלאות, הרפואה, המתמטיקה, האסטרונומיה, הניבוי, ביקורת האמנות ותחומים אחרים. ו"אוספים" (集) המכיל אסופות של יצירות המרכיבות ביחד יצירה מייצגת כגון אוסף שירים, אוסף כתבים דאואיסטים ואוסף כתבים בודהיסטיים.
בתקופת שושלות מִינְג וצִ'ינְג מלומדים קונפוציאניים אשר רצו להשתתף בבחינות הקיסריות, במטרה להשתלב במשרה ממשלתית, נדרשו ללמוד את ארבעת הספרים וחמש הקלאסיקות. כל דיון פוליטי היה רווי בהתייחסויות לרקע הזה, ומבלי לשנן אותם לא ניתן היה להשתלב כמלומד, ובתקופות מסוימות אף כאיש צבא. גם במסגרת חינוך ילדים, בדרך כלל שיננו ילדים קודם את הסימנים הסיניים של "קלאסיקת שלושת הסימנים" ואת "מאה שמות משפחה", ומשם המשיכו לשינון הקלאסיקות האחרות. כך חלקה העילית המלומדת בסין רקע תרבותי וסט ערכים משותפים.
הלימוד בתחום זה מתחלק להתמקדות בשתי תקופות, זו שלפני שריפת הספרים הגדולה בתקופת שושלת צִ'ין במסגרתה אבדו יצירות רבות, וזו שלאחריה.[1]
טרום 221 לפנה"ס
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעמים רבות קשה או אפילו בלתי אפשרי לתארך בבירור יצירות מתקופת טרום צִ'ין, והדבר היחיד שניתן להגיד בבירור הוא שהן משתייכות לתקופת 1,000 השנים שקדמו לתקופת צִ'ין. בסין העתיקה הידע הועבר לרוב בעל-פה לפני שנכתב, כך שאין בהכרח קשר בין סדר כתיבת היצירות לסדר התקופות בהן חיו יוצריהן.[2]
הרשימה להלן היא רשימת קלאסיקות מתקופת טרום שושלת צ'ין שמוכרות יחסית במערב ומרכזיות בתפיסה הסינית. הרשימה מאורגנת לפי החלוקה המקובלת ב"כלל הספרים של ארבעת האוצרות" (四庫全書), שהיווה את הספרייה הקיסרית של שושלת צִ'ינְג. "כלל הספרים של ארבעת האוצרות" מסווג את כל היצירות לארבעת הענפים שתוארו מעלה: "קלאסיקות" (קונפוציאניות), "היסטוריות", "חכמים" ו"אוספים".
ענף הקלאסיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | בסינית | תיאור |
---|---|---|
יי ג'ינג (או "הקלאסיקה של התמורות") | 易经 | מדריך ניבוי המתבסס על שמונה הטריגרמות אשר מיוחסות לדמות המיתית פֿוּשִׂי (עד תחילת שושת ג'ואו המזרחית הטריגרמות הללו הוכפלו לכדי 64 הקסגרמות). כיום עדיין משמש היי ג'ינג בידי מאמינים של הדת העממית. |
הקלאסיקה של המסמכים או "הקלאסיקה של ההיסטוריה" או "הכתובים הנערצים" (שׁוּ גִ'ינְג) | 书经 | אוסף מסמכים ונאומים המיוחסים לתקופות שושלות שְׂיָה, שָׁאנְג, וג'וֹאוּ, ואף קודם להן. היצירה מכילה כמה מהדוגמאות הקדומות ביותר של סיפורת סינית. |
הקלאסיקה של השירים (שְׁה גִ'ינְג) | 诗经 | מורכבת מ-305 שירים שמחולקים 160 שירי עם, 74 שירי חג משניים שנהוג היה לשיר בחגיגות בחצר המלוכה, 31 שירי חג ראשיים שנהוג היה לשיר בטקסים חגיגיים יותר בחצר המלוכה ו40 המנונים וקינות שהיו שרים בעת זבח לאלים ולרוחות האבות הקדמונים של בית המלוכה. הספר מיוחס על פי המסורת לקונפוציוס. באמצע המאה השביעית נערכה גרסה מתוקננת של היצירה תחת הנהגתו של קוֹנְג יִינְגְדָה.[3] |
שלושת ספרי הטקסים | ||
הטקסים של ג'וֹאוּ | 周礼 | יצירה העוסקת בבירוקטיה ובתאוריה ארגונית בתקופת שושלת ג'ואו. קיבל מעמד של קלאסיקה במאה ה12, במקומה של "הקלאסיקה של המוזיקה" שאבדה. |
טקסים ומנהגים (יִי לִי) | 仪礼 | מתאר מנהגים ומבנים חברתיים עתיקים וטקסים עתיקים של חצר המלוכה. |
הקלאסיקה של הטקסים (לִי גִ'י) | 礼记 | מתארת מבנים חברתיים, מנהל וטקסים. |
האביבים והסתוים | ||
האביבים והסתוים | 春秋 | הרשומות הקדומות ביותר. מורכבות מ-16,000 סימנים ומתעדות את האירועים במדינת לוּ בשנים 722-481 לפנה"ס, עם גינוי מרומז של תפיסת שלטון בכוח, של רצח, של זימה וכדומה. כתובות בצורת דיווחים תמציתיים, יבשים ומינימליים. |
הדְזְווֹ גְ'ווָאן (המסורת של דזוו) | 左传 | נחשבת לפרשנות ל"אביבים והסתוים" אולם בפועל, ובניגוד לפרשנויות האחרות מדובר בדיווח מורחב על אותם אירועים המופיעים ב"אביבים והסתוים" ועל הרקע שלהם. היצירה מכסה תקופה ארוכה יותר מ"האביבים והסתוים". |
הגונְגְיָאנְג גְ'ווָאן | 公羊傳 | פרשנות ל"אביבים והסתוים". ממוקדת יותר בהסברת הכתוב, ומפרשת אותו כגילוי דעת סוציו-פוליטי של קונפוציוס. |
הגוּלְיָאנְג גְ'ווָאן | 谷梁传 | פרשנות ל"אביבים והסתוים". ממוקדת בהסברת הכתוב, אך מדגישה את הטקסים, את יחסי המשפחה והשליט-נתין ואת רצף הדורות. ככתובה בצורה פחות נמלצת מן הגונְגְיָאנְג גְ'ווָאן. |
הקלאסיקה של כיבוד הורים (שְׂיָאו פִּינְג) | 孝经 | ספר קטן המכיל עצות לכיבוד הורים, כגון ההתנהגות הרצויה כלפי בני דורות מבוגרים יותר. |
ארבעת הספרים | ||
המנג דזה (המנציוס) | 孟子 | ספר המכיל את האנקדוטות והשיחות של מנציוס. |
המאמרות או "מאמרות קונפוציוס" (לוּן יוּ') | 论语 | היצירה המפורסמת שעל פי המסורת נכתבה על ידי תלמידיו המאוחרים של קונפוציוס, ומכילה את הדיאלוגים שלו עם תלמידיו. |
דרך האמצע וקיומה (ג'ונְג יוּנְג) | 中庸 | פרק מהקלאסיקה של הטקסים שקיבל מעמד של יצירה נפרדת בידי ג'וּ שִׂי. נחשב כמכוון את האדם להשלמה ולהרמוניה. |
תורת הגדול | 大学 | פרק מהקלאסיקה של הטקסים שקיבל מעמד של יצירה נפרדת בידי ג'וּ שִׂי. נחשב בתרבות הסינית לפותח הדרך לטיפוח עצמי. |
פילולוגיה | ||
האָר יָה | 尔雅 | מילון המסביר את המשמעות ואת הפירוש של מילים בהקשר של הקאנון הקונפוציאני. |
ענף ההיסטוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | בסינית | תיאור |
---|---|---|
רשומות הבמבוק | 竹書紀年 | היסטוריה מהתקופה המיתולוגית ועד תקופת המדינות הלוחמות. נתגלתה בתקופת שושלת ג'ין (256-420 לספירה) בתוך קבר של מלך משושלת ג'ין. |
ספר ג'וֹאוּ המוסתר | 逸周书 | טקסטים על מגוון נושאים מתקופת שושלת ג'ואו המערבית. דומה בסגנון לקלאסיקה של המסמכים. |
דברי המדינות | 国语 | אוסף של רישומים היסטוריים על מספר מדינות שתועדו מאז תקופת ג'ואו המערבית עד 453 לפנה"ס. |
תוכניות המדינות הלוחמות | 战国策 | ספר אנקדוטות על תחבולות פוליטיות ומזימות דיפלומטיות שננקטו בתקופת המדינות הלוחמות. בעריכת לְיוֹ שְׂיָאנְג. |
האביבים והסתוים של יֵן דְזְה | 晏子春秋 | סיפורים, נאומים ומחאות של המדינאי יֵן יִינְג, בן זמנו של קונפוציוס, אשר כתב את הספר. הספר נערך בידי הספרן ^liu xiang^, הספרן של שושלת ^han^, שכלל בה התנגחויות נגד הקונפוציאניזם. |
ענף החכמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | בסינית | תיאור |
---|---|---|
קונפוציאניזם (לא כולל ענף הקלאסיקות) | ||
אמרות מבית מדרשו של קונפוציוס | 孔子家语 | אוסף סיפורים על קונפוציוס ותלמידיו. אמינותו מוטלת בספק. |
שׂוּ'ן דְזְה | 荀子 | אוסף סיני עתיק של כתבים פילוסופיים המיוחס לשׂוּ'ן קוָאנְג. הטקסט ידוע בהפרדה שהוא עושה בין המולד באדם לבין מה שעליו ללמוד בחינוך קפדני. |
צבא (שש מתוך שבע הקלאסיקות הצבאיות) | ||
שש התחבולות | 六韜 | הגדולה והמקיפה בקלאסיקות הצבאיות. מכסה נושאים מניהול מדיני של מלחמה ועד תצורות יחידות בשדה הקרב. מיוחסת לגְ'יָאנְג דְזְה יָה (הדוכס האדיר). |
אמנות המלחמה | 孫子兵法 | יצירתו של סוּן דְזְה. המפורסמת ביותר מבין הקלאסיקות הצבאיות. |
וו דזה | 吳子 | יצירתו של ווּ צִ'י. נוגעת בטקטיקה, אסטרטגיה לוגיסטיקה ופילוסופיה של המלחמה, ומתאפיינת בניסיון לגשר בין ערכים קונפוציאניים ללגאליסטיים. |
תורתו של סְה-מָה | 司馬法 | יצירתו של סְה-מָה זָ'אנְג'וּ. מתמקדת בארגון, אדמיניסטרציה ומשמעת, עם עיסוק כללי בלבד בטקטיקה ובאסטרטגיה. |
וֵיי לְיָאו דְזְה | 尉繚子 | יצירתו של וֵיי לְיָאו. מתמקדת ברמה הפוליטית והפילוסופית ובפיקוד ושליטה בצבא. כמעט אינה נוגעת באסטרטגיה. |
שלושת התוכניות של מר אבן צהובה | 黃石公三略 | עוסקת בעיקר בשליטה מנהלית, פילוסופיית לחימה וגם בטקטיקות. אף על פי ששמו מייחסו למר אבן צהובה, הרי שהמסורת מייחסת את הכתוב לגְ'יָאנְג דְזְה יָה (הדוכס האדיר), שכתב גם את שש התחבולות, כאשר מר אבן צהובה נחשב רק מי שמסר הלאה את הספר. |
לגאליזם | ||
גְווָאן דְזְה | 管子 | מיוחס לגוואן ג'ונג. |
דֶנְג שִׂי דְזְה | 鄧析子 | היצירה נחשבת כשייכת לאסכולת השמות, כאשר העיסוק המילולי משרת עיסוק בעיצוב חוק ובטיעונים משפטיים. יצירותיו של דֶנְג שִׂי לא שרדו, וייתכן שהטקסט הקיים כיום הוא החלק המרכזי של אחת היצירות שאבדו. |
ספר האדון שָׁאנְג | 商君书 | הספר המכונן של הלגאליזם בסין. מיוחס לשאנג יאנג. |
הָאן פֵיי דְזְה | 韩非子 | ספר לגאליסטי מקיף המשלב את הגישות הלגאליסטיות שקדמו לזמנו. אחד הספרים היחידים מהתקופה ששרד בשלמותו. מיוחס להָאן פֵיי. |
שֶׁן דְזְה | 申子 | הספר שנחשב למי שהחל להצמיח את תפיסת המנהל הממשלתי בסין. הספר אבד והגרסה הקיימת כיום לוקטה מתוך ציטוטים ביצירות אחרות. מיוחס לשֶׁן בּוּהָאי, וקיים ספר בעל שם זהה המיוחס לשֶׁן דָאו. |
קלאסיקת החוק | 法经 | אסופת חוקים שמהווה התשתית לטקסטים הלגאליסטיים שבאו אחריה, ולמערכות חוקים שנתמכו על ידי לגאליסטים. מיוחסת ללגאליסט לִי קְווֵי. |
רפואה | ||
הקלאסיקה הפנימית של הקיסר הצהוב | 黄帝内经 | הטקסט המרכזי של הרפואה הסינית, העוסק ביסודותיה ובדרכי האבחון שלה. |
קלאסיקת שמונים ואחת הקושיות של הקיסר הצהוב | 黃帝八十一難經 | טקסט חשוב ברפואה הסינית שמטרתו לפתור 81 אמירות לא ברורות ב"קלאסיקה הפנימית של הקיסר הצהוב". |
שונות | ||
יוּ' דְזְה | 鬻子 | על פי ספר האן מדובר בספר דאואיסטי. הספר אבד ברובו, וכיום קיימת מגילה יחידה ממנו, שייתכן שגם היא זיוף מאוחר. |
מוֹ דְזְה | 墨子 | הקלאסיקה היחידה של המואיזם. |
יִין וֶן דְזְה | 尹文子 | אוסף טקסטים פילוסופיים העוסקים בצורה ושם (כמקובל באסכולת השמות) ומציגים שילוב תפיסתי בין דאואיזם, לגאליזם, קונפוציאניזם ומואיזם. |
שֶׁן דְזְה | 慎子 | טקסט על פילוסופיית סמכות ומנהל עם גוון דאואיסטי-לגאליסטי. מיוחס לשֶׁן דָאו. מתוך 10 מגילות ו42 פרקים שרדו רק שבעה פרקים. |
חֶה גְווָאן דְזְה | 鶡冠子 | הספר עוסק במגוון נושאים שניתן לשייך לדאואיזם, ללגאליזם, ולתורות צבאיות וקושר את כלל הדברים בתאוריות כוללות כמקובל באסכולת החואנג-לאו. |
גונְגְסוּן לונְג דְזְה | 公孙龙子 | מהידועים שבספרי אסכולת השמות. הספר מכיל את דיוניו של גונְגְסוּן לונְג בענייני שפה, ובעיקר את אלו המדגימים את מגבלותיה של הסינית הקלאסית, שהידוע ביניהם הוא "הדיון על הסוס הלבן". |
גְווֵיְ גוּ דְזְה | 鬼谷子 | ספר העוסק בפוליטיקה, בארגון לובי וברטוריקה מתוך תפיסה דאואיסטית ותוך חיבור לתאוריות כוללות כגון יין-יאנג. הטקסט עצמו עמום למדי ודורש פרשנות כבדה. |
האביבים והסתוים של מר לוּ' | 吕氏春秋 | ספר אקלקטי המכיל מגוון רחב של טקסטים ונוגע במגוון רחב של תחומים, ביניהם מנהגי השנה שלטון, חקלאות ועוד. מיוחס ללוּ' בּוּוֵיי. |
שְׁה דְזְה | 尸子 | ספר המיוחס ללגאליסט שְׁה גְ'יָאו, אולם בשיירים ששרדו ממנו העיסוק הוא בפילוסופיה חברתית ועקרונות מוסריים, ולא בנושאי לגאליזם. |
מיתולוגיה | ||
The הקלאסיקה של ההרים והימים (שָׁאן הָאי גִ'ינְג) | 山海经 | ספר המכיל מיתוסים קצרצרים ותיעוד תרבויות מחולקים על בסיס גאוגרפי חצי-דמיוני. |
ביוגרפיה של בן השמיים מוּ | 穆天子传 | גרסה בדיונית של סיפור מסעותיו של המלך מו משושלת ג'ואו, וסיפורה של אמו. |
דאואיזם | ||
דָאו דֶה גִ'ינְג | 道德经 | הקלאסיקה המרכזית של הדאואיזם. מיוחסת ללאו דזה. |
גְווָאן יִין דְזְה | 关尹子 | יצירה דאואיסטית העוסקת במגוון נושאים הנוגעים ליישום דרכי הדאו בחיי החומר והרוח. אבדה במהלך ההיסטוריה, ולא ברור הקשר של הגרסה הזמינה כיום לספר המקורי. |
לְיֵה דְזְה (או הקלאסיקה של הריקות המושלמת) | 列子 | נחשבת לפרקטית מבין הקלאסיקות הדאואיסטיות. מיוחסת לליה יו' קו. |
גְ'וָאנְג דְזְה | 庄子 | הקלאסיקה הפילוסופית המרכזית של הדאואיזם. מיוחסת לפילוסוף ג'ואנג ג'ואו, המוכר בכינוי "ג'ואנג דזה". |
וֶן דְזְה | 文子 | ספר שאלות ותשובות על הדאו. ברובו המוחלט מכיל ציטוטים מיצירות אחרות. |
ענף האוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | בסינית | תיאור |
---|---|---|
השירים של צ'וּ | 楚辞 | מלבד הקלאסיקה של המסמכים (ראו ענף הקלאסיקות), זהו אוסף השירה היחיד מתקופת טרום-צ'ין ששרד. האוסף מיוחס למדינת צ'וּ, וספציפית למשורר צ'וּ' יְוֵּ'אן. |
לאחר 206 לפנה"ס
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימת הטקסטים בתקופה הקיסרית היא עצומה בגודלה. ברשימה להלן מובאים שמות טקסטים המייצגים קטגוריות ידועות, או מוכרים יחסית במערב. הקטגוריות ברשימה זו אינן הקטגוריות הסיניות הקלאסיות, אלא חלוקה של היצירות לפי נושאי עיסוק.
שם | בסינית | תיאור |
---|---|---|
עשרים וארבע ההיסטוריות | 二十四史 | אוסף של ההיסטוריות הרשמיות של סין לשושלות השונות |
רשומות ההיסטוריון | 史记 | מאת סה מה צ'יין. |
ספר האן | 汉书 | מאת בָּאן גוּ |
ספר האן המאוחרת | 后汉书 | מאת פָאן יֵה |
תיעוד שלוש הממלכות | 三国志 | מאת צֶ'ן שׁוֹאוּ. |
ספר גִ'ין | 晋书 | מאת פָאנְג שׂוֵ'אנְלִינְג. |
ספר סונְג | 宋书 | מאת שֶׁן יְוֵּ'ה |
ספר צִ'י הדרומית | 南齐书 | מאת שְׂיָאו דְזְה-שְׂייֵן |
ספר לְיָאנְג | 梁书 | מאת יָאו סְה-לְייֵן |
ספר צֶ'ן | 陈书 | מאת יָאו סְה-לְייֵן |
ההיסטוריה של הדרום | 南史 | מאת לִי יֵנְשׁוֹאוּ |
ספר וֵיי | 魏书 | מאת וֵיי שׁוֹאוּ |
ספר ג'וֹאוּ | 周书 | מאת לִינְגְחוּ דֶפֶן |
ספר צִ'י הצפונית | 北齐书 | מאת לִי בָּאיְיָאו |
ההיסטוריה של הצפון | 北史 | מאת לִי יֵנְשׁוֹאוּ |
ספר סְווֵי | 隋书 | מאת וֵיי גֶ'נְג |
ספר טאנג הישן | 旧唐书 | מאת לְיוֹ שׂ'וּ |
ספר טאנג החדש | 新唐书 | מאת אוֹאוּיָאנְג שְׂיוֹ' |
ההיסטוריה הישנה של חמש השושלות | 旧五代史 | מאת שׂוֵּ'ה ג'וּ'גֶ'נְג |
ההיסטוריה החדשה של חמש השושלות | 新五代史 | מאת אוֹאוּיָאנְג שְׂיוֹ' |
ההיסטוריה של סונְג | 宋史 | מאת טוקטוראן |
ההיסטוריה של לְיָאו | 辽史 | מאת טוקטוראן |
ההיסטוריה של גִ'ין | 金史 | מאת טוקטוראן |
ההיסטוריה של יְוֵּ'אן | 元史 | מאת סונְג לְייֵן |
ההיסטוריה של מִינְג | 明史 | מאת גָ'אנְג טִינְגְיוּ' |
טיוטה להיסטוריה של צִ'ינְג | 清史稿 | מאת גָ'או אָרשׂוּ'ן. בדרך כלל מתייחסים ליצירה בתור ההיסטוריה ה25. |
ההיסטוריה החדשה של יְוֵּ'אן | 新元史 | מאת קֶה שָׁאומִין. לעיתים מתייחסים אליה בתור ההיסטוריה ה26. |
ארבעת הספרים הגדולים של סונג | 宋四大书 | מונח שמתייחס לארבעת האוספים האנציקלופדיים הגדולים של תחילת שושלת סונג. |
המקראות הקיסריות של עידן טָאיְפִּינְג | 太平御览 | אנציקלופדיה כללית בעלת 5,363 ערכים. משמרת ציטוטים מיצירות שרובן כבר נעלמו. |
הרשומות הנרחבות של עידן טָאיְפִּינְג | 太平御览 | אוסף של כ-7,000 סיפורים על העל-טבעי. נועד לחשוף את הקיסר למגוון האמונות והסיפורים הרווחים בארצו. משמרת ציטוטים מיצירות שרובן כבר נעלמו. |
היצירות העזות של גן הספרות | 文苑英华 | אוסף שירה המאגד 19,102 יצירות. |
הצב הראשי של לשכת הספרים | 册府元龟 | אנציקלופדיה של מאמרים פוליטיים, אוטוביוגרפיות, תזכירים וצווים. |
ספרות | ||
הזימרה החדשה של משטח הג'ייד | 玉台新詠 | אוסף שירה מתקופת שש השושלות. |
כל שירת טָאנְג | 全唐诗 | אוסף שירה מתקופת טָאנְג. נוצר בתקופת שושלת צ'ינג, פורסם ב-1705. |
כלל הספרים של ארבעת האוצרות | 四库全书 | אוגדן הספרות הגדול ביותר בהיסטוריה הסינית. |
הרשומות הנרחבות של יער הצחוק | 笑林广记 | אוסף של בדיחות שנערך במהלך שושלת צ'ינג. |
צבא | ||
שאלות ותשובות בין טָאנְג טָאיְדְזונְג ללִי וֵייגונְג | 唐太宗李卫公问对 | יצירה שבעיקר דנה בקונספטים המוצגים בקלאסיקות שקדמו לה ובסתירות ביניהן, מתוך תקופה מתקדמת יותר צבאית ועל בסיס ניסיון שהצטבר ביישומן. אחת משבע הקלאסיקות הצבאיות. |
שלושים ושש המזימות | 三十六计 | הספר מבסס את שמו על אמירה מתקופת סונג, אבל לא ברורים מקורותיו. כתב היד שלו נמסר לראשונה ב-1941 מידי אנונימי. |
גאוגרפיה ואנתרופולוגיה | ||
פרשנות לקלאסיקה של הנהרות | 水经注 | ספר על ההידרולוגיה של נהרות בסין. מיוחס לגאוגרף הנודע לִי דָאויְוֵּ'אן. מכילה אזכורים רבים של פולקלור ופרטים על תרבויות שונות. |
תיעוד ארץ חְווָאיָאנְג | 华阳国志 | תיעוד עתיק של היסטוריה וסיפורים מדרום מערב סין. מיוחס לצָ'אנְג צ'וּ'. |
רשומות מחוזות המערב של טָאנְג האדירה | 大唐西域記 | סיפור מסעו למערב של הנזיר שׂוֵ'אנְדְזָאנְג, בעריכת תלמידו בּייֵנְגִ'י. |
ממשל | ||
מראה כוללת לתמיכה בשלטון | 资治通鉴 | בעריכת סְה-מָה גוָאנְג. |
שרי תקופת ג'נגוואן | 贞观政要 | תיעוד של טכניקות ממשל ושלטון בהן השתמש הקיסר טָאיְדְזונְג מטָאנְג. מיוחס לווּ גִ'ינְג. |
פילולוגיה | ||
שְׁה מִינְג | 释名 | מילון שנוצר בסוף המאה השנייה בעריכת לְיוֹ שִׂי. |
ילדים | ||
חיבור אלף הסימנים | 千字文 | מיוחס לג'וֹאוּ שִׂינְגְסְה. |
מדעי הטבע | ||
ידיעת נפלאות הטבע | 天工开物 | אנציקלופדיה מאת סונְג יִינְגְשִׂינְג. |
תקציר צמחי המרפא | 本草纲目 | ספר קלאסי על רפואה סינית. מאת לִי שְׁגֶ'ן. |
תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה | 九章算术 | ספר מתמטי סיני שנוצר בידי מספר דורות של מלומדים בתקופת שושלת הָאן. |
רישומים היסטוריים | ||
האביבים והסתוים של שש עשרה הממלכות | 十六国春秋 | תיעוד היסטורי של שש עשרה הממלכות, מיוחס לצְווֵי חונְג. היצירה אבדה. |
דברים חדשים על אמרי התקופה | 世说新语 | אוסף אנקדוטות היסטוריות וביוגרפיות של כ-600 מלומדים, מוזיקאים וציירים. |
האביבים והסתוים של ווּ ויְוֵּ'ה | 吴越春秋 | תיעוד היסטורי של המדינות וו ויו'ה במהלך תקופת האביבים והסתוים. מיוחסת לגָ'או יֵה. |
שְׁה טונְג | 史通 | יצירה על היסטוריוגרפיה מאת לְיוֹ גְ'ה-גִ'י. |
מהלך המוסדות | 通典 | היסטוריה של המוסדות האנושיים בסין מימי קדם ועד שושלת טאנג. הספר כולל 200 כרכים ו1.7 מיליון סימנים. בעריכת דוּ יוּאוּ. |
סדרי השלטון של טָאנְג | 唐会要 | יצירה המתארת את ההיסטוריה המוסדית של שושלת טאנג. נערכה בידי וָאנְג פּוּ. |
ניבוי | ||
יער התמורות של אדון גְ'יָאו | 焦氏易林 | יצירה שבנויה על השלד של הקלאסיקה של התמורות. נוצרה בשושלת הָאן המערבית ומיוחסת לגְ'יָאו יֵנְשׁוֹאוּ. |
קלאסיקת החיזוי של קָאי יְוֵּ'אן | 开元占经 | אנציקלופדיה סינית על אסטרולוגיה וניבוי. נערכה על ידי גאוטאמה סידהא. |
סיפורים מוזרים | ||
שלל מנחות יוּאוּ יָאנְג | 酉阳杂俎 | תיאור סיפורים על טבעיים, אנקדוטות ומנהגים מוזרים. נכתב בידי דְווָאן צֶ'נְגְשְׁה. |
אחרים | ||
שיחות מכחול מנקיק החלומות | 梦溪笔谈 | אוסף של מאמרים על מדע, טכנולוגיה, אסטרטגיה צבאית, היסטוריה, פוליטיקה, מוזיקה ואמנויות. מאת שֶׁן קְווֹ. |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספרות סינית
- הבחינות הקיסריות
- רשימת טקסטים סיניים מוקדמים
- קלאסיקות האבן של קָאיְצֶ'נְג
- שבע הקלאסיקות הצבאיות
- הטקסטים הישנים
- סינולוגיה
- תומאס פרנסיס ווייד
- הרברט ג'יילס
- ליונל ג'יילס
- פרדריק ה. בלפור
- מיתוסים סינים של בריאה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Yong, Rong (2016)Siku Quanshu Jianming Mulu' 四庫全書簡明目錄. Shanghai Kexue Jishu Wenxian Chubanshe.
- Endymion Wilkinson. Chinese History: A New Manual. (Cambridge, MA: Harvard University Asia Center, Harvard-Yenching Institute Monograph Series. New Edition; Second, Revised printing March 2013). ISBN 9780674067158 ISBN 0674067150. See esp. pp. 365– 377, Ch. 28, "The Confucian Classics."
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Chinese Text Project (English Chinese) (טקסטים פילוסופיים סיניים בסינית קלאסית עם תרגום אנגלי ותרגום סיני מודרני.)
- Chinese Classics (תרגומיו של ג'יימס לג למאמרות קונפוציוס, תורת הגדול, דרך האמצע, יצירותיו של מנציוס וספר הדרך והסגולה.)
- The Canonical Books of Confucianism (ארכיון), David K. Jordan
- Relevant Electronic Resources for Chinese Classical Studies
- קלאסיקה סינית, דף שער בספרייה הלאומית
סינית מסורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Scripta Sinica (ארכיון) מאגר מידע גדול לטקסטים קלאסיים מאת Academia Sinica.
- Palace Museum Chinese Text Database
- 中國電子古籍世界 מאגר מידע של קלאסיקות.
- Research Center for Chinese Ancient Texts includes CHANT (CHinese ANcient Texts) Database
- Chinese classic text online
סינית מפושטת
[עריכת קוד מקור | עריכה]יפנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Voorst, Robert E. Van (2007). Anthology of World Scriptures. Cengage Learning. p. 140. ISBN 0-495-50387-8.
- ^ Cambridge History of Ancient China chapter 11
- ^ "Detailed List 19-24 - lawpark's JimdoPage!". Lawpark.jimdo.com. 2014-01-27. נבדק ב-2014-04-30.