קייסרי
 סמל קייסרי | |
 | |
| פוטומונטז' של קייסרי | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | מחוז מרכז אנטוליה |
| נפה | קייסרי |
| ראש העיר |
ממדוה בייקקלץ' (מפלגת הצדק והפיתוח) |
| על שם |
קיסר  |
| שטח | 17,043 קמ"ר |
| גובה | 1,050 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,441,523[1] (2022) |
| ‑ במטרופולין | 1,214,148 (2022) |
| ‑ צפיפות | 84.58 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 38°43′00″N 35°28′00″E / 38.71667°N 35.46667°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.kayseri.bel.tr | |
  | |
קייסרי (בטורקית: Kayseri) היא עיר בקפדוקיה שבמרכז טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") המחולקת לחמש עיריות. שתיים מהן - קוג'סינן (Kocasinan) ומליקגזי (Melikgazi) מהוות את גרעינה של העיר, ובשנת 2004 נוספו לה שלוש עיריות נוספות - הג'לר (Hacılar), אינג'סו (İncesu) וטאלס (Talas). לפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסיית העיר מנתה כ-1.4 מיליון בני אדם, מתוכם כ-1.2 מיליון התגוררו בחמשת הרבעים יחד. קייסרי היא העיר השלישית בגודלה במחוז מרכז אנטוליה (אחרי אנקרה וקוניה) ומהגדולות בטורקיה כולה.
העיר מרוחקת 262 ק"מ דרום-מזרחית לבירה אנקרה וגובהה כ-1,050 מטרים מעל פני הים. הר ארג'ייס (Erciyes Dağı) המתנשא לגובה של 3,916 מטר החולש על קייסרי מדרום היה לסימן ההיכר שלה ומופיע על סמל העיר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר והאזור נושבו כבר בשנת 3000 לפנה"ס לערך, ואחד היישובים העתיקים באנטוליה - קילטפה (Kültepe) - נמצא כ־20 קילומטרים צפון-מזרחית לעיר. באתר זה מצויים שרידיה של קַרוּם כַּנֵש ושל נשש הצמודה לה, בירתם הראשונה של החתים) באנטוליה. קייסרי עצמה נודעה בעת העתיקה בשם מזאקה (Mazaka) ושכנה בצומת דרכים חשוב. בין היתר חלפו בה דרך המשי, דרך המלך הפרסית, וצירים שחצו את אנטוליה מחופי הים השחור בצפון לעמק הפרת דרומית-מזרחית לה.
החל בתקופה הרומית, ככל הנראה בימי קלאודיוס, נקראה העיר בשם "קיסריה" (Caesarea), וזה השתבש לשמה הנוכחי. מהתקופה הרומית לא נשתמרו שרידים רבים שכן העיר חרבה בידי המלך הסאסני שאפור הראשון בשנת 260.
במאה הרביעית לספירה, קיסריי היוותה מרכז נוצרי חשוב, בהיותה מושבו של בזיליוס הקדוש מקיסריה (המכונה גם בזיליוס הגדול) שכיהן בין השנים 370 - 379 בתור בישוף קיסריי ומיטרופולית קפדוקיה. בתפקיד זה שלט על האזור שבין הרי הבלקן, הים התיכון, הים האגאי ונהר הפרת. הוא נחשב לאחד האבות החשובים ביותר של הכנסייה האורתודוקסית.
חלק מהעיר היה מוקף חומה חזקה והפך למצודה בימי הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון. המצודה (Kale) עומדת על תילה בכיכר הרפובליקה (Cumhuriyet Meydanı) במרכזה של העיר עד היום.
העיר נפלה לידי הסלג'וקים בראשות אלפ ארסלאן בשנת 1064. הסלג'וקים החריבו את העיר והרגו את רוב תושביה, והעיר נותרה שוממת במשך עשרות שנים. מאז הכיבוש הפסיקה הבישופות של קיסריי להתקיים, אך תואר הכבוד "בישוף קיסריי מקפדוקיה" נשמר. משנת 1925, תואר "ממלא מקום כס הבישופות של קיסריי מקפדוקיה" מוענק לפטריארך הכנסייה האורתודוקסית הרומנית[דרוש מקור].
העיר נבנתה מחדש בשנת 1134 על ידי השליט הדנישמנדי מליק מהמד גאזי והייתה לאחר מכן למרכז חשוב בסולטנות רום הסלג'וקית. הסלג'וקים הותירו בעיר מבני ציבור חשובים כמו המסגד הגדול (Ulu camii), המדרסה הכפולה (Çifte medrese) מ-1206 ומתחם הונד האטון (Hunad Hatun) משנת 1238 שבו מסגד ומדרסה.
קייסרי נכבשה בידי המונגולים ב-1243, וב-1446 צירף אותה הסולטאן מהמט השני לאימפריה העות'מאנית. העות'מאנים הותירו בעיר את חותמם בדמות ח'אן (Kervansaray) משנת 1500 לערך, "המסגד (המכוסה ב)-עופרת" (Kurşunlu camii) מ-1585 אשר זכה לשמו בשל לוחות העופרת המשמשים לו כגג והבזאר מהמאה ה-19.
בעת מלחמת יוון–טורקיה, כאשר הצבא היווני איים על אנקרה, נעשו הכנות להעברת האספה הלאומית הגדולה של טורקיה לבית הספר התיכון בעיר.
העיר כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות התפתחותה המהירה של קייסרי, הנחשבת בטורקיה כ"עיר בתנופה", והעובדה שהייתה למרכז תעשייתי, פיננסי ומסחרי חשוב במרכז אנטוליה, העיר עדיין שומרת על מאפיינים מסורתיים, ומערבת ישן וחדש, מודרני וכפרי. 80% מתעשיית הריהוט במדינה מתרכזת בעיר, וכן פועלות בה גם תעשיות מזון, מתכת וטקסטיל.
שדה התעופה הבינלאומי של קייסרי (Kayseri Erkilet Havaalani) שוכן במרחק של 5 ק"מ מצפון למרכז העיר, ודרך תחנת הרכבת שבמרכזה עוברות הרכבות המקשרות בין איסטנבול ואנקרה למזרח טורקיה. בעיר נחנך בשנת 2009 קו רכבת קלה המכונה "קייסראי" (KayseRay - צירוף של שם העיר והמילה הטורקית לפס רכבת). אורכו 17.8 ק"מ, ולאורכו 28 תחנות.
ב-1978 הוקמה בעיר אוניברסיטת ארג'ייס (Erciyes Üniversitesi) ובשנת 2007 למדו בה כ-23,000 תלמידים.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חומס, סוריה
מוסטר, בוסניה והרצגובינה
נלצ'יק, קברדינו-בלקריה, רוסיה
זארבריקן, גרמניה
מישקולץ, הונגריה
יונגין, קוריאה הדרומית
סיאלקוט, פנג'אב, פקיסטן
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קייסרי
קייסרי, ברשת החברתית פייסבוק
קייסרי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קייסרי, סרטונים בערוץ היוטיוב- אוניברסיטת ארג'ייס (אורכב 12.09.2007 בארכיון Wayback Machine)
- העיר באתר לשכת התיירות הטורקית
- אתר קייסראי
- שדה התעופה של קייסרי באתר רשות שדות התעופה הטורקית
- אודות הרכבת הקלה באתר החברה המקימה
- קייסרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 איסטנבול  אנקרה | |||||||||
| 1 | איסטנבול | מרמרה | 15,244,936 | 11 | קייסרי | מרכז אנטוליה | 988,578 |  איזמיר  בורסה | |
| 2 | אנקרה | מרכז אנטוליה | 5,186,002 | 12 | אסקישהיר | מרכז אנטוליה | 789,023 | ||
| 3 | איזמיר | הים האגאי | 2,948,160 | 13 | גבזה | מרמרה | 768,467 | ||
| 4 | בורסה | מרמרה | 2,051,464 | 14 | דניזלי | הים האגאי | 651,200 | ||
| 5 | אדנה | הים התיכון | 1,779,463 | 15 | סמסון | הים השחור | 639,930 | ||
| 6 | גזיאנטפ | דרום-מזרח אנטוליה | 1,680,723 | 16 | אורפה | דרום-מזרח אנטוליה | 596,637 | ||
| 7 | קוניה | מרכז אנטוליה | 1,365,287 | 17 | קהרמאנמרש | הים התיכון | 571,266 | ||
| 8 | אנטליה | הים התיכון | 1,322,766 | 18 | אדאפזרי | מרמרה | 553,316 | ||
| 9 | דיארבקיר | דרום-מזרח אנטוליה | 1,087,786 | 19 | ואן | מזרח אנטוליה | 525,016 | ||
| 10 | מרסין | הים התיכון | 1,040,507 | 20 | מלטיה | מזרח אנטוליה | 485,484 | ||