קונצרן (כלכלה)
בכלכלה, קוֹנצרן (על פי האקדמיה ללשון העברית: תשלובת[1]; בגרמנית: Konzern) הוא קבוצת חברות הנמצאות בבעלות אחת וכפופות למנגנון כלשהו של ניהול מרכזי המכוון ומתאם את פעולותיהן.
קונצרנים נוצרים על פי רוב כתוצאה מתהליכי רכישה ומיזוג של חברות בידי גורמים עסקיים המעוניינים להגדיל את כוחם והשפעתם בשוק, באופן שייתן להם יתרון ניכר על פני מתחריהם. קונצרנים מודרניים הם במקרים רבים תאגידים רב-לאומיים, שתחומי פעילותם – מאספקת חומרי גלם, דרך שלבי הייצור השונים ועד לשיווק מוצרים מוגמרים – חוצים יבשות.
בין הקונצרנים הראשונים בעולם נמנות חברת הודו המזרחית ההולנדית וחברת הודו המזרחית הבריטית. מיוזמת מסחר שבתחילה נוסדה במטרה לייבא לרפובליקה ההולנדית סחורות מהמזרח הרחוק, צמחה חברת הודו המזרחית ההולנדית לכדי ישות כלכלית בעלת עוצמה, אשר חבקה מיזמים המתמקדים הן במסחר והן בייצור.
קונצרנים לעומת קונגלומרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעוד קונצרנים עוסקים בפעולות שונות של כל שלבי היצור אשר מקיימות קשרי גומלין עסקיים בתחום פעילות או מטרה משותפת, גופים המהווים קונגלומרט (Conglomerate) פועלים בתחומים שונים ללא ליבת עסקים מוגדרת אשר לא תמיד מקיימות קשרי גומלין עסקיים ביניהן. הקונצרן יכול להיות מורכב מחברת החזקות וחברות בנות, או כחברת ענק השולטת ישירות בפעילויות מחלקותיה השונות.
דוגמה לקונגלומרט היא חברת ההשקעות IDB. השקעות החברה, דרך החברות הבנות שלה, כללו בנקים, מפעלי תעשייה, חברות ספנות, בנייה, חקלאות ועוד והתפרשו על פני ענפים שונים כגון ענפי התקשורת, הנדל"ן, הפיננסים והמסחר. עם החברות המוכרות שהיו בשליטתה נמנו חברת התקשורת "סלקום", הרשת הקמעונאית "שופרסל", חברת הביטוח "כלל ביטוח", חברת האגרוכימיה "מכתשים אגן", חברת המלט "נשר", חברת הנדל"ן "נכסים ובניין" ומפעלי נייר חדרה.
