פרס גרנד פרי
מראה
מיקום הטקס | קאן |
---|---|
מדינה | צרפת |
הגוף המעניק | פסטיבל הקולנוע בקאן |
תקופת הפרס | 1946–הווה (כ־78 שנים) |
המספר הרב ביותר של זכיות | 2 |
פרס גרנד פרי (בצרפתית: Grand Prix; בתרגום חופשי: "פרס גדול") הוא פרס המוענק בפסטיבל הקולנוע בקאן על ידי חבר השופטים של הפסטיבל, לסרט עלילתי המשתתף בתחרות. זהו הפרס השני בחשיבותו המוענק בפסטיבל, אחרי דקל הזהב. לפני ייסודו, פרס חבר השופטים המיוחד נחשב לפרס "המקום השני".
שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז 1995, השם הרשמי של הפרס הוא פשוט הגרנד פרי, אך היו לו שני שמות נוספים מאז הקמתו בשנת 1967: "Grand Prix Spécial du Jury" (1967–1988) ו-"Grand Prix du Jury" (1989–1994).
בנוסף, אין לבלבל בין פרס זה לבין ה-"Grand Prix du Festival International du Film" שהיה שמו הקודם של פרס דקל הזהב, הפרס היוקרתי ביותר בפסטיבל קאן.[1]
זוכי הפרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
שנה | שם הסרט | השם המקורי | יוצר (ים) | מדינת המוצא |
---|---|---|---|---|
נקרא "Grand Prix Spécial du Jury" | ||||
1967 | Accident | ג'וזף לוסי | הממלכה המאוחדת | |
I Even Met Happy Gypsies | Skupljači perja | Aleksandar Petrović | יוגוסלביה | |
1969 | Ådalen 31 | Bo Widerberg | שוודיה | |
1970 | Investigation of a Citizen Above Suspicion | Indagine su un cittadino al di sopra di ogni sospetto | Elio Petri | איטליה |
1971 | Johnny Got His Gun | דלטון טרמבו | ארצות הברית | |
התפשטות | מילוש פורמן | צ'כוסלובקיה | ||
1972 | סולאריס | Солярис, Solyaris | אנדריי טרקובסקי | ברית המועצות |
1973 | The Mother and the Whore | La Maman et la putain | Jean Eustache | צרפת |
1974 | Arabian Nights | Il fiore delle Mille e una notte | פייר פאולו פאזוליני | איטליה |
1975 | החידה של קספר האוזר | Jeder für sich und Gott gegen alle | ורנר הרצוג | גרמניה המערבית |
1976 | Cría cuervos | Carlos Saura | ספרד | |
The Marquise of O | Die Marquise von O... | אריק רומר | צרפת | |
1978 | The Shout | Jerzy Skolimowski | פולין | |
Bye Bye Monkey | Ciao maschio | Marco Ferreri | איטליה | |
1979 | סיביריאדה | Сибириада, Sibiriada | אנדריי קונצ'לובסקי | ברית המועצות |
1980 | Mon oncle d'Amérique | אלן רנה | צרפת | |
1981 | Les Années lumière | Alain Tanner | שווייץ | |
1982 | The Night of the Shooting Stars | La Notte di San Lorenzo | האחים טביאני | איטליה |
1983 | טעם החיים | טרי ג'ונס | הממלכה המאוחדת | |
1984 | Diary for my Children | Napló gyermekeimnek | Márta Mészáros | הונגריה |
1985 | בירדי | אלן פארקר | הממלכה המאוחדת | |
1986 | The Sacrifice | Offret | אנדריי טרקובסקי | ברית המועצות |
1987 | חרטה | მონანიება, Monanieba | תנגיז אבולדזה | ברית המועצות |
1988 | עולם נפרד | כריס מנגס | הממלכה המאוחדת | |
נקרא "Grand Prix du Jury" | ||||
1989 | סינמה פרדיסו | Nuovo Cinema Paradiso | ג'וזפה טורנאטורה | איטליה |
Too Beautiful for You | Trop belle pour toi | Bertrand Blier | צרפת | |
1990 | The Law | Tilaï | אידריסה ואדראוגו | בורקינה פאסו |
The Sting of Death | 死の棘, Shi no Toge | Kōhei Oguri | יפן | |
1991 | La Belle Noiseuse | Jacques Rivette | צרפת | |
1992 | The Stolen Children | Il Ladro di bambini | Gianni Amelio | איטליה |
1993 | Faraway, So Close! | In weiter Ferne, so nah! | וים ונדרס | גרמניה |
1994 | To Live | 活着, huó zhe | ג'אנג יי-מו | סין |
שמש בוגדנית | Утомлённые солнцем, Utomlionnie solncem | ניקיטה מיכאלקוב | רוסיה | |
נקרא "Grand Prix" | ||||
1995 | Ulysses' Gaze | To Vlemma tou Odyssea | תיאו אנגלופולוס | יוון |
1996 | לשבור את הגלים | לארס פון טרייר | דנמרק | |
1997 | המתיקות שאחרי | אטום אגויאן | קנדה | |
1998 | החיים יפים | La vita è bella | רוברטו בניני | איטליה |
1999 | Humanité | Bruno Dumont | צרפת | |
2000 | Devils on the Doorstep | 鬼子来了 | Jiang Wen | סין |
2001 | המורה לפסנתר | La Pianiste | מיכאל הנקה | אוסטריה |
2002 | The Man Without a Past | Mies vailla menneisyyttä | אקי קאוריסמקי | פינלנד |
2003 | Uzak | Nuri Bilge Ceylan | טורקיה | |
2004 | שבעה צעדים | 올드보이 | פארק צ'אן-ווק | קוריאה הדרומית |
2005 | פרחים שבורים | ג'ים ג'ארמוש | ארצות הברית | |
2006 | Flanders | Bruno Dumont | צרפתית | |
2007 | The Mourning Forest | 殯の森, Mogari no Mori | Naomi Kawase | יפן |
2008 | גומורה | Matteo Garrone | איטליה | |
2009 | נביא | Un prophète | ז'אק אודיאר | צרפת |
2010 | Of Gods and Men | Des hommes et des dieux | Xavier Beauvois | צרפת |
2011 | Once Upon a Time in Anatolia | Bir Zamanlar Anadolu'da | Nuri Bilge Ceylan | טורקיה |
הילד עם האופניים | Le Gamin au vélo | האחים דארדן | בלגיה | |
2012 | Reality | Matteo Garrone | איטליה | |
2013 | בתוך לואין דיוויס | האחים כהן | ארצות הברית | |
2014 | The Wonders | Le meraviglie | Alice Rohrwacher | איטליה |
2015 | הבן של שאול | Saul fia | László Nemes | הונגריה |
2016 | It's Only the End of the World | Juste la fin du monde | קסבייה דולן | קנדה |
2017 | 120 פעימות בדקה | 120 battements par minute | Robin Campillo | צרפת |
2018 | שחור על לבן | ספייק לי | ארצות הברית | |
2019 | Atlantics | Atlantique | Mati Diop | צרפת, סנגל |
2020 | הפסטיבל לא התרחש בשנה זו עקב מגפת הקורונה | |||
2021 | תא מספר 6 | Hytti nro 6 | Juho Kuosmanen | פינלנד, גרמניה, אסטוניה, רוסיה |
הגיבור | قهرمان | אסגאר פרהאדי | איראן, צרפת | |
2022 | קירבה | Close | לוקאס דונט | בלגיה, הולנד, צרפת |
Stars at Noon | קלייר דני | צרפת, פנמה, ארצות הברית |
זכיות מרובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2 ניצחונות – אנדריי טרקובסקי (1972, 1986)
- 2 ניצחונות – ברונו דומונט (1999, 2006)
- 2 ניצחונות – נורי בילגה ג'יילאן (2003, 2011)
- 2 ניצחונות – מתאו גארונה (2008, 2012)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Awards at Cannes Film Festival". The Internet Movie Database. נבדק ב-28 במאי 2017.
{{cite web}}
: (עזרה)