פיגמליון (סרט, 1938)
 | |
| מבוסס על | המחזה פיגמליון מאת ג'ורג' ברנרד שו |
|---|---|
| בימוי |
אנתוני אסקווית' לסלי האווארד |
| הופק בידי | גבריאל פסקל |
| תסריט |
ג'ורג' ברנרד שו ו. פ. ליפסקומב ססיל לואיס איאן דלרימפל |
| עריכה | דייוויד לין |
| שחקנים ראשיים |
לסלי האווארד ונדי הילר וילפריד לוסון ליואין מקגארת' |
| מוזיקה | ארתור הונגר |
| צילום |
הארי סטרדלינג  |
| מדינה | בריטניה |
| חברה מפיצה |
General Film Distributors (בריטניה) מטרו גולדווין מאייר (ארצות הברית) |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
6 באוקטובר 1938  1 ביוני 1940[1] |
| משך הקרנה | 96 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
קומדיה רומנטית, סרט דרמה |
| תקציב | £87,000[2] |
| הכנסות | 1.4 מיליון דולר[3] |
| פרסים |
פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר (ג'ורג' ברנרד שו, איאן דלרימפל, ססיל לואיס, ו. פ. ליפסקומב) |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
פיגמליון (באנגלית: Pygmalion) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1938 המבוסס על המחזה באותו שם מאת ג'ורג' ברנרד שו שגם כתב את התסריט. בסרט מככבים לסלי האווארד וונדי הילר.
הסרט זכה להצלחה קופתית ולשבחי הביקורת, הוא גם זכה בפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר והיה מועמד לשלושה פרסי אוסקר נוספים. ב-1956 עובד התסריט למחזמר "גבירתי הנאווה" שעליו מבוסס הסרט באותו שם משנת 1964.
עיבוד לקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפיק גבריאל פסקל רצה ליצור סדרה של סרטים המבוססים על יצירותיו של שו, ואת "פיגמליון" בראשם. הוא נפגש עם שו כדי לקבל ממנו אישור לתוכניותיו. שו לא שש לאשר עיבוד קולנועי ל"פיגמליון" בשל האיכות הגרועה של עיבודים קודמים שהתבססו על יצירותיו. פסקל הצליח לשכנע אותו שתהיה לו שליטה מלאה על העיבוד, ובהמשך עיבד לקולנוע מחזות נוספים של שו "מייג'ור ברברה", "קיסר וקלאופטרה" ו"אנדרוקלס והאריה".
בסרט "פיגמליון" הושמטו סצנות אחדות מהמחזה שלא היו הכרחיות, ונוספו על ידי שו עצמו סצנות ודיאלוגים אחרים. גם איאן דלרימפל, אנאטול דה גרונוולד וקיי וולש תרמו לתסריט. נוספה סצנה שלמה בחדר הנשפים, והוצגה דמות חדשה בשם הרוזן אריסטיד קרפתי. הדמות מופיעה גם במחזמר "גבירתי הנאווה" בשם פרופ זולטן קרפתי. במחזה המקורי הדמות רק מוזכרת בסצנה האחרונה, אבל לא מופיעה על הבמה. בניגוד לרצונו של שו, הסרט נגמר ב"סוף טוב". אלייזה אמנם עוזבת את ביתו של היגינס יחד עם פרדי אבל בסצנת הסיום היא חוזרת אל היגינס.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שו בחר בוונדי הילר לגלם את אלייזה דוליטל אחרי שראה אותה מופיעה על הבמה בהפקות של המחזה "פיגמליון" ושל המחזה "ז'אן ד'ארק". ברשימת הקרדיטים נרשמה הילר כמוצגת לראשונה, אבל היא הופיעה על המסך כבר ב-1937 בסרט "Lancashire Luck". הבחירה של שו לתפקיד היגינס היה השחקן צ'ארלס לוטון. בסרט מופיעים לראשונה השחקן אנתוני קווייל והשחקנית קתלין נסביט, ש-18 שנה אחר כך תגלם את גברת היגינס בהפקה בברודוויי של "גבירתי הנאווה".
עורך הסרט היה דייוויד לין שגם ביים את הסצנות בהן היגינס מלמד את אלייזה. מעצב התפאורה היה לורנס אירווינג והצלם היה ג'ק הילדיארד, מי שצילם אחר כך את סרטיו של לין "הגשר על הנהר קוואי", "The Sound Barrier", ו"בנות גידלתי".
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לסלי האווארד - פרופ' הנרי היגינס
- ונדי הילר - אלייזה דוליטל
- וילפריד לוסון - אלפרד דוליטל
- מארי לוהר - גברת היגינס
- סקוט סנדרלנד - קולונל ג'ורג' פיקרינג
- ג'ין קאדל - גברת פירס
- דייוויד טרי - פרדי איינספורד-היל
- אברלי גרג - גברת איינספורד-היל
- ליואין מק'גארת' - קלרה איינספורד-היל
- אזמה פרסי - הרוזן אריסטיד קרפתי
- ויולט ואנברוג - השגרירה
- אייריס הואי - איזבל, כתבת חברה
- ויולה טרי - פרפידה, כתבת חבר
- איירין בראון - הדוכסית
- קייט קאטלר - הגברת הזקנה
- קתלין נסביט - גברת זקנה
- או. ב. קלרנס - הכומר מר בירצ'ווד
- וולי פאטש - - צופה מהצד
- ה. פ. מלטבי - - צופה מהצד
- איבור ברנרד - צופה מהצד
- ססיל טראונסר - שוטר
- סטיבן מארי - שוטר
- איילין בלדון - משרתת של גברת היגינס
- פרנק אטקינסון - נהג מונית
- ללא קרדיט
- ליאו גן - הנסיך
- מוינה מקגיל - אשה בקהל
- פטריק מקני - ניצב
- אנתוני קווייל - הספר של אלייזה
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ורג' ברנרד שו, ססיל לואיס, איאן דלרימפל וו. פ. ליפסקומב[4] זכו בפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר לשנת 1939. הסרט היה מועמד לפרסי אוסקר בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (לסלי האווארד) והשחקנית הטובה ביותר (ונדי הילר).
בפסטיבל הסרטים של ונציה של שנת 1938 זכה לסלי האווארד בגביע וולפי והסרט היה מועמד לפרס גביע מוסוליני.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Great British Films, pp. 45–48, Jerry Vermilye, 1978, Citadel Press, ISBN 0-8065-0661-X
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פיגמליון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"פיגמליון", באתר נטפליקס
"פיגמליון", באתר AllMovie (באנגלית)
"פיגמליון", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "פיגמליון", באתר אידיבי
"פיגמליון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- הסרט "פיגמליון" להורדה מאתר ארכיון האינטרנט
- "פיגמליון" באתר TCM Movie Database
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1940%2F05%2F31&id=Ad00903&sk=29E26B62
- ^ "Hollywood MERRY GO ROUND". The Barrier Miner. Broken Hill, NSW: National Library of Australia. 29 ביוני 1939. p. 5 Edition: HOME EDITION. נבדק ב-5 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Balio, Tino (2009). United Artists: The Company Built by the Stars. University of Wisconsin Press. ISBN 978-0-299-23004-3. p220
- ^ Cecil Lewis, 98, Pilot In Wartime, Writer And Oscar Winner
| בקרת זהויות |
|
|---|