פטם
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
פטם הוא עוף הגדל במיוחד לייצור בשר עוף למאכל.[1]
עופות הפטם המסחריים, מגיעים למשקל שחיטה, לאחר כ-30 יום כעופות קטנים (כ-1.5 ק"ג), ומיום ה-30 והלאה, עולים במשקל כ-100 גרם ליום, כך שבסביבות יום הגידול ה-45 העופות שוקלים כבר בסביבות ה-3 קילוגרם, ומשקלם כמעט שלא עולה יותר מכך. בנוסף, גידול ארוך יותר איננו כלכלי, כיון שעלות המזון שהפטם אוכל לאחר שישה שבועות, היא מעבר לרווח שנוצר מעלייה במשקלו.[2]
בגידולים אורגנים, גידולי חופש, זמני הגידול ארוכים יותר (חודשיים ויותר).
גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפטם גדל בלולים תעשיתיים, כשבכל לול גדלים בדרך כלל בין 20,000־60,000 עופות, ולפעמים אף יותר מכך, החל מיום הבקיעה ועד לשיווקם. בישראל, רוב גידולי הפטם נעשים בלולים מבוקרים, שבהם זרימת האוויר, החימום, הזנת האוכל והשתייה, נעשים באופן מבוקר ואוטומטי, עם מגע אדם מינימלי.
לאחר חיטוי יסודי בלול, שנעשה בין גידול אחד למשנהו, מובאים אפרוחים מהמדגרה ללול ביום הבקיעה, בדרך כלל ממוינים לזכרים ונקבות בנפרד[3] ומונחים על מצע נסורת נקי, לאחר כ-11 יום מקבלים חיסון מפני מחלות, ולאחר 30־45 יום משווקים למשחטת העופות.
הברירה המלאכותית הביאה לעלייה גדולה במהירות שבה מתפתחים הפטמים ומגיעים למשקל השחיטה. גידול זה גורם שישנה חוסר התאמה גנטית בין האיברים המספקים את האנרגיות של הפטם לבין האיברים צורכי האנרגיה שלו. הגידול המהיר יכול להוביל להפרעות מטבוליות ולתמותה עודפת. וגידול מהיר של גוף התרנגול עלול להפעיל לחץ מוגבר על הירכיים והרגליים שלו. הפטם מבלה זמן רב יותר בשכיבה ובשינה. ופטמים רבים מתים במהלך תהליכי התפיסה, האריזה וההובלה.[4].
בשל הגידול האינטנסיבי של עופות הפטם, הם רגישים יותר למחלות, ולכן נקבעים נהלים שונים לסייע במניעת הידבקות, כגון שמירת מרחק בין לול אחד לשני, גידור, שמירת היגיינה לנכנסים למשק, ועוד.[5] במהלך גידול העוף מחסנים אותו במספר חיסונים (תלוי באופן הגידול ובשנים שונות) כדי למנוע מחלות ככל האפשר.
נתוני צריכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צריכת הפטמים במדינות המתועשות עולה על זו של בשר בקר, בארצות הברית, נמדד שינוי דרמטי ביותר,[6] בשנת 1945 כמות בשר הפטמים הייתה 1.11 מיליארד פאונד (כ-0.5 מיליון טון), ובשר הבקר היה באותה שנה 19.52 מיליארד פאונד (כ-8.85 מיליון טון), ובשר חזיר 18.84 מיליארד פאונד (כ-8.55 מיליון טון). לעומת זאת בשנת 2001, נמדד ייצור הפטמים ב-42.45 מיליארד פאונד (כ-19.25 מיליון טון), מעט יותר מבשר בקר שהיה 42.37 מיליארד פאונד (כ-19.22 מיליון טון), והרבה יותר מבשר חזיר שהיה 25.94 מיליארד פאונד (כ-11.77 מיליון טון).
בישראל, לפי נתוני משרד החקלאות, נכון לשנת 2023, ישראלי ממוצע צרך כ-49 קילוגרם בשר עוף, שזה בסך הכל כ-476 אלף טון שנתי, הרבה יותר מצריכת בשר הבקר שעומדת על כ-17.7 ק"ג לנפש. ובסך הכל כ-172 אלף טון בשנה.
עוף אורגני
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – חקלאות אורגנית |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מבנה תעשיית הפטם בארצות הברית (באנגלית)
- ^ טבלת משקלי פטם ביום, הנחיות לחישוב עלייה במשקל
- ^ מהירות הגידול בנקבות גבוה יותר, והם משווקים יום-יומיים לפני הזכרים
- ^ הרווחה של תרנגולי פטם באיחוד האירופי דו"ח משנת 2005 (באנגלית)
- ^ תקנות מחלות בעלי חיים בישראל
- ^ המשקלים המופיעים בפיסקה, הם למשקל הבקר ועוף החי
