פייר בורדייה (בצרפתית: Pierre Bourdieu;
1 באוגוסט1930 דנגן, צרפת – 23 בינואר2002פריז, צרפת), היה סוציולוגצרפתי, ודמות מרכזית בסוציולוגיה הצרפתית במחצית השנייה של המאה ה-20. בורדייה הפך לשחקן מרכזי בחיים האינטלקטואליים בצרפת לקראת סוף חייו, בשל פעילותו ומעורבותו הציבורית.
בורדייה עסק רבות בשאלת ההון לסוגיו: הון תרבותי – יכולת השליטה של האדם על המשאבים התרבותיים המשמעותיים לחברה; הון חברתי – הקשרים החברתיים; הון סימבולי – היוקרה החברתית והון כלכלי – רמת המשאבים החומריים העומדים לרשות האדם. לפי בורדייה, קיימת רמת שעתוק גבוהה בין הון כלכלי לתרבותי, חברתי וסימבולי.
במחקריו פיתח בורדייה את מושג ההביטוס, בו השתמש על מנת לנתח את הזיקה בין סטרוקטורות חברתיות לפעולתו של האדם הפרטי. בנוסף, פיתח את מושג השדה אותו ראה כזירה של כוח, שדה המגדיר עצמו בין היתר באמצעות מושאי-מאבק ואינטרסים ייחודיים לו.
"יוליה הקטנה מטפלת באחותה התינוקת" - צילום מעשה ידי לואיס היין מאלבמה שבארצות הברית משנת 1911
יוליה הקטנה מטפלת באחותה התינוקת - צילום מעשה ידי לואיס היין מאלבמה שבארצות הברית משנת 1911. יתר בני משפחתה - הוריה ואחיה עבדו במפעל סמוך לפרנסתם. לואיס היין, שהיה סוציולוג וצלםאמריקאי חברתי, צילם במטרה לעורר את המודעות הציבורית לתנאים החברתיים בקרב מעמד הפועלים, וכך פיתח סגנון חדש לתיאור חיי העיר, הרחובות והבתים, ומעמד הפועלים, ונאבק בהעסקת ילדים שהייתה נפוצה בארצות הברית עד ראשית המאה ה-20.
אחת מהדוגמאות לפער בין הגדרה משפטית להגדרה חברתית, היא במקרה הטראגי של מת'יו שפרד, צעיר שנרצח באלימות עקב היותו הומוסקסואל. במשפטם של הרוצחים הוכח כי הם תקפו את שפרד רק עקב נטייתו המינית, והם אף ניסו להצדיק את הפשע תוך שימוש הגנת ה- "Gay Panic", שלא התקבל על ידי המושבעים.
הפשע לא הוגדר על ידי בית המשפט כ"פשע שנאה" מסיבות טכניות: בחוק האמריקאי אין התייחסות לנטייה מינית כגורם אפשרי לפשע שנאה. לאחר המקרה ניסה הנשיא ביל קלינטון לאשר הכנסת פשעים כנגד הומואים ולסביות, נשים ובעלי נכות לרשימת פשעי השנאה בארצות הברית, אך ללא הצלחה, כיוון שהניסיון נדחה בבית הנבחרים. למרות שבית המשפט האמריקאי לא הגדירו כך, נחשב כיום מקרה זה לדוגמה מובהקת של פשע שנאה הומופובי כלפי אוכלוסיית הלהט"ב.
.jpg)
.jpg)
