רשימת מדענים

רשימה של מדענים

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

פרופ' ישראל אוּמַן (Robert John Aumann) נולד בפרנקפורט בגרמניה ב-8 ביוני 1930. והיגר עם משפחתו לארצות הברית כאשר היה ילד. למד בישיבה במנהטן. הוא למד לתואר ראשון במתמטיקה ב"ניו יורק סיטי קולג'", ואחר כך, לתואר שני ותואר דוקטור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בשנת 1955, באוניברסיטת פרינסטון, עסק בחקר תורת המשחקים; ענף במתמטיקה הבודק מצבים של עימות בין כוחות שונים, ואת מהות האסטרטגיות לקבלת החלטות במצבים אלו; ענף המשיק לתחומי ידע במדעי החברה, ואף במדעי הרוח. לערך המלא

2

שולמית וולקוב (נולדה ב-10 בדצמבר 1942 בתל אביב). למדה בחוגים להיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית ב-1963, וכעבור שנה נסעה לארצות הברית, ולמדה לתואר ראשון, שני ושלישי באוניברסיטת ברקלי. הדוקטורט שלה על התעוררות הנגד למודרניזם בגרמניה במאה ה-19 בהנחייתו של פרופ' הנס רוזנברג, הוגש ב-1972. לערך המלא

3

עמיה ליבליך נולדה בישראל בשנת 1939. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים ובה קבלה תואר דוקטור בשנת 1967. עבודת הדוקטור שלה עסקה בהשפעת לחץ נפשי על נטילת סיכון.

היא השתלבה בסגל ההוראה של החוג לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית, ומונתה לפרופסור מן המניין. במשך השנים כיהנה בשלל תפקידים; בהם כדיקן וכחברת "הוועדה לבדיקת המרקם המגדרי" באוניברסיטה. בראשית המאה ה-21 הצטרפה גם לסגל המכללה האקדמית תל אביב יפו. על ספריה היא זכתה בפרס בהט ובפרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה.

במחקריה עוסקת ליבליך ההבדלים במגדר, וסוגיות עיקריות שעל סדר יומה שלהחברה הישראלית. ספריה עוסקים בחברה הישראלית, בשירות בצה"ל ובחוויית השבי של חיילי צה"ל, בתנועה הקיבוצית, ובסוגיות של מגדר והדגשים שהן מקבלות בחברה הישראלית. ליבליך היא בין החוקרים הבולטים בעולם העוסקים במחקר איכותני ולוקחת חלק במיזמי מחקר והתכנסויות לעידודו בישראל וברחבי העולם.

4

מאיר בר-אשר נולד בשנת 1955 בעיר אלרשידיה במרוקו. עלה עם משפחתו לישראל כפעוט, וגדל בירושלים. למד לתארים ראשון, שני וולתואר דוקטור בחוגים לפילוסופיה יהודית, קבלה ושפה וספרות ערבית בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. בין התארים למד שנה אחת בבאוניברסיטת פריס 3 של הסורבון וכן בבית הספר ללימודים גבוהים (צרפתית: Ecole Pratique des Hautes Etudes). עבודת הדוקטור שלו: "סוגיות בפרשנות הקוראן השיעית האמאמית הקדומה (מאות שלישית-רביעית להג'רה/תשיעית-עשירית לסה"נ)", בהצטיינות יתרה אושרה ב-1991, נכתבה כתב בהדרכת פרופ' איתן קולברג. לערך המלא

5

דניאל כהנמן נולד ב-5 במרץ 1934 בתל אביב. הוא גדל בפריז ובתקופת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה הסתתר עם משפחתו. לאחר המלחמה עלה לארץ עם אמו. הוא למד לתואר ראשון פסיכולוגיה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית וסיים בשנת 1954, ושרת בצה"ל כפסיכולוג. ב-1958 החל בלימודי תואר שלישי בפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. לאחר סיום לימודיו ב-1961, השתלב בסגל המחלקה לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית. בתחילת שנות ה-70 היה כהנמן שותף בצוות חשיבה שעסק במשא ומתן בנושא הסכמי הביניים בסיני ותרם ממומחיותו בהקשר זה. בשנת 1978 עבר לאוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה, וב-1986 עבר לברקלי, וב-1993 עבר לאוניברסיטת פרינסטון.

משנת 2000 נעשה חבר במרכז לחקר הרציונליות של הבאוניברסיטה העברית. בתקופה זו החל לשתף פעולה עם כלכלנים, במיוחד עם ריצ'רד ת'אלר, ולפתח את גישתו לכלכלה התנהגותית. בשנת 2002 הוענק לו פרס נובל לכלכלה על מחקריו עם טברסקי. ב-2007 הוענק לכהנמן פרס מפעל חיים מטעם האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. נבחר כחבר חוץ של האקדמיה הבריטית ב-2008.

כהנמן עסק בעבודותיו בחקר תהליכי קבלת החלטות ושיפוט סובייקטיבי בתנאים של אי-ודאות, היוריסטיקה וכלכלה התנהגותית. חלק ממחקריו ערך עם עמוס טברסקי; יחד פרסמו את ממצאיהם לראשונה בכתב העת המדעי Science. בשנת 1974. ובשנת ב-1979 פרסמו השניים בEconometrica את מחקרם המצוטט ביותר בתורת הערך כחלופה לתורת התועלת. בשנת 1982 ראה אור ספרו "שיפוט בתנאי חוסר ודאות" אותו כתב יחד עם טברסקי ופול סלוביק.

6

דן שכטמן נולד ב-24 בינואר 1941 בתל אביב וגדל ברמת גן ופתח תקווה. למד בטכניון הנדסת מכונות, הנדסת חומרים, וקיבל תואר דוקטור ב-1972. אחר כך, הוא התמחה שלוש שנים במעבדות חיל האוויר האמריקני באוהיו, שם עסק בעיקר בחקר מבנה החומרים של תרכובת טיטניום-אלומיניום. בשנת 1975 השתלב במחלקה להנדסת חומרים בטכניון, בו התמנה לפרופסור. הוא עומד בראש "מרכז וולפסון למחקר" בטכניון, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית וחבר האקדמיה האירופית למדעים. שכטמן זכה בפרס ישראל לפיזיקה לשנת 1998, ובפרס נובל לכימיה לשנת 2011.

עבודתו המדעית עוסקת במחקר מבנה החומר. הוא גילה מצב צבירה חדש של גבישים כמו-מחזוריים (קוואזי-מחזוריים); בפיתוח סגסוגת המבוססת על טיטניום ואלומיניום. כאשר בחן גביש של הסגסוגת מנגן ואלומיניום באמצעות התאבכות של קרני רנטגן בסריג הגבישי ויצירת תבנית פיזור בראג, גילה להפתעתו שהוא בנוי מסימטריה מחומשת. אולם אחד מהעקרונות הבסיסים בקריסטלוגרפיה שלל סימטריה כזו. על כן, פיתח שכטמן תאוריה שחומר מוצק מתארגן לעיתים בצורה אסימטרית כגביש קוואזי-מחזורי. בעקבות הצעתו החדשנית, ספג שכטמן ביקורת קשה מעמיתים ולמעשה סולק ממעבדת NBS. אולם אילן בלך מהטכניון תמך בתאוריה; מאמרם המשותף על התאוריה החדשנית לכתב העת: Journal of Applied Physics, נדחה בטענה שאינו מתאים, ולאחר שקוצר פורסם בכתב העת: Physical Review Letters שאכן פורסם בתוך שבועות ספורים, בנובמבר 1984. התקבלות התאוריה של שכטמן ובלך, השלכה על שינוי ההגדרה המדעית של גביש. ולאחריה נמצאו גבישים נוספים שקיומם נחשב עד הגילוי כבלתי אפשרי. שכטמן עוסק גם בחקר מבנה היהלום, בין השאר במהלך שהותו במכון הלאומי לטכנולוגיה ולתקנים שבארצות הברית.

7

דב פרוהמן נולד באמסטרדם ב-28 במרץ 1939. בתקופת הכיבוש הנאצי בהולנד הוסתר והוריו נספו בשואה. עלה לישראל כילד ב-1949 וגדל בבית קרובי משפחה בתל אביב. למד בתיכון עירוני א'. שירת בחטיבת גולני. הוא למד לתואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון, ואחר כך באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בה קיבל תואר שני ושלישי (1969) בהנדסת אלקטרוניקה ומדעי המחשב. ב-1972 הצטרף כפרופסור אורח באוניברסיטה למדע וטכנולוגיה בקומאסי שבגאנה. ב-1974, עם שובו לישראל, השתלב באוניברסיטה העברית בירושלים כפרופסור חבר לפיזיקה שימושית, וב-1980 התמנה לפרופסור מן המניין.
לערך המלא

8

רוני אלנבלום (נולד ב-1952) הוא גאוגרף והיסטוריון המתמחה בחקר ממלכת ירושלים ובחקר הערים ההיסטוריות באוניברסיטה העברית בירושלים והוא עמית בקולג' קלייר הול בקיימברידג'. אלנבלום עוסק בחקר ההיבטים המרחביים של ימי הביניים בכלל והתקופה הצלבנית בארץ ישראל בפרט. בין מחקריו: ההתיישבות הכפרית הפרנקית בממלכת ירושלים הלטינית, מבצרי הצלבנים וההיסטוריה המודרנית, מצד עתרת (Vadum Iacob), ושינויי אקלים בימי הביניים. כיום עובד אלנבלום על ספרו השלישי בנושא הגאוגרפיה של הצלבנים שעוסק במושג העיר בימי הביניים.

.

9

שלום רוזנברג (נולד ב-1935) הוא פילוסוף, מורה, והוגה דעות יהודי דתי, ישראלי יליד ארגנטינה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית - שם היה בעבר ראש החוג למחשבת ישראל. בעבר שימש כחבר בוועדה למונחי הפילוסופיה, של האקדמיה ללשון העברית, וכראש החוג למחשבת ישראל במכללת הרצוג שבאלון שבות. פרופ' רוזנברג נחשב להוגה דעות מקורי, פורה ויוצא דופן והוא נודע בידע הרחב והמעמיק שלו במדע, פילוסופיה, ויהדות, ועיקר ייחודו ובחיבור שהוא עושה בין דת ומדע, בין מחשבה כללית למחשבה יהודית, ובין פילוסופיה ופסיכולוגיה, תוך שהוא משתמש בתחום אחד על מנת להבהיר ולהאיר את התחום השני. בין תלמידיו נמצאים אנשי ציבור ואקדמיה חשובים.

.

10

דורון לנצט (נולד ב-1948) הוא פרופסור במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן ברחובות, ראש מרכז קראון לחקר הגנום. מחקריו הגנטיים של פרופסור לנצט עסקו בין השאר בחוש הריח באדם ובגילוי גנים למחלות תורשתיות, בהן גנים התורמים לסכיזופרניה וגנים השולטים בתגובה לתרופה לטרשת נפוצה. כן היה שותף לפיתוח בסיס נתונים מקיף לכלל הגנום האנושי ופיתח במחקריו מודל ממוחשב למוצא החיים על כדור הארץ.
בשנת 2008 זכה בפרס לנדאו לגנטיקה של האדם.

.

11

ישעיהו ליבוביץ (1903 ריגה – 1994 ירושלים) היה מדען רב-תחומי (במדעי הטבע עסק בעיקר בביוכימיה) והוגה דעות ישראלי-יהודי-אורתודוקסי. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של החברה הישראלית. בהגותו הפילוסופית נקט בקו אנליטי פוסט-קאנטיאני. בענייני דת גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא במעמדו של האדם לפני האל המתבטא בקיומן המעשי של המצוות, ולא באמונה כאידאולוגיה. ליבוביץ נודע בסגנון התבטאותו הייחודי, ובכלל זה בהתבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות. דעותיו השפיעו ועוררו עניין, גם במקרים שהשומעים לא הסכימו עם רוח הדברים ואף התנגדו להם.

12

אברהם הֶרְשְׁקוֹ (נולד ב-1937) הוא ביוכימאי ישראלי המכהן כפרופסור בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון בחיפה.

פרופסר הרשקו הוא חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004, ביחד עם אהרן צ'חנובר ואירווין רוז "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים". גילוי זה הביא לפריצת דרך בחקר מחלת הסרטן, מחלות ניווניות של המוח ומחלות אחרות.

13

עמוס דה-שליט (1926–1969) היה מבכירי הפיזיקאים בישראל וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים. דה-שליט היה ממקימי הפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן, אשר הפכה, בתקופת כהונתו בראשה, למרכז מוביל בעולם לחקר פיזיקה גרעינית. בהמשך כיהן כמהל מדעי של מכון ויצמן וכמנהל הכללי של המכון. במקביל לעבודתו במכון ויצמן כיהן כיועץ מדעי למשרד הביטחון והיה מעורב בהקמת הקריה למחקר גרעיני שליד דימונה. ב-1962 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת תשכ"ה (1965) זכה דה-שליט בפרס ישראל למדעים מדויקים, יחד עם עמיתו פרופסור יגאל תלמי, על עבודתם בנושא "מודל הקליפות בפיזיקה גרעינית" ועל ספר שכתבו בנושא. מתוך מטרה לקדם את החינוך המדעי בפרט ואת המדע בכלל, יזם עמוס דה-שליט הקמתן של מסגרות שונות ובהן 'מחנה נופש לנוער שוחר מדע', שלאחר מותו נקרא על שמו. ב-1968 הקים את המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן ועמד בראשה. על שמו של דה-שליט קרויים המרכז הישראלי להוראת המדעים באוניברסיטה העברית בירושלים וגופי מדע ומוסדות חינוך רבים נוספים ברחבי ישראל.

14

יובל נאמן נולד ב-14 במאי 1925 בתל אביב. למד בגימנסיה הרצליה, ובגיל 16 החל בלימודי הנדסת מכונות בטכניון, אותם סיים בהצטיינות יתרה. במקביל התגייס לשורות "ההגנה". במלחמת העצמאות שירת בין השאר כסגן מפקד גדוד 51 בחטיבת גבעתי. אחר כך, מונה לראש ענף מבצעים בראשותו של יצחק רבין, בבית הספר הגבוה למלחמה בפריז, והתמנה לתפקיד ראש מחלקת התכנון במטכ"ל בדרגת אלוף-משנה. נאמן היה סגן מפקד אמ"ן ואחר מפקד חטיבת כרמלי. במלחמת סיני, ריכז את התיאום הצבאי עם צרפת ובריטניה. לאחר, היה אחראי על הקשר עם קהילות יהודיות בארצות האסלאם ועם הכורדים בעיראק. ב-1958 מונה לנספח צבאי בלונדון, ובמקביל נרשם לימודי תואר שלישי בפיזיקה באוניברסיטת לונדון, בהנחיית עבדוס סאלאם. לערך המלא

15

אילן חת הוא פרופסור למיקרוביולוגיה ונשיאו התשיעי של מכון ויצמן למדע. במחקריו הוא היה לחלוץ בחקר ההדברה הביולוגית של מחלות צמחים, באמצעות שימוש במיקרואורגניזמים ידידותיים לסביבה. מחקריו התפרסמו ביותר מ-300 מאמרים מקצועיים וזיכו אותו בשלושים פטנטים הרשומים על שמו. חת הועסק גם כמדען בכיר בחברת דופונט ושימש יועץ מדעי לאיחוד האירופי ולנאט"ו. עבודתו זיכתה אותו בפרסים רבים ובהם: פרס רוטשילד לחקלאות,תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לונד בשוודיה, פרס המחקר על שם מקס פלאנק, פרס ארימה למיקרוביולוגיה יישומית, פרס ישראל לחקר החקלאות, פרס וולף ופרס א.מ.ת. בשנת 1998 הוא נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

16

מיכאל סלע הוא ביוכימאי, פרופסור לאימונולוגיה ונשיאו השישי של מכון ויצמן למדע. פעילותו בישראל נרחבת גם בתחומי התרבות והוא נמנה בין תומכיה הראשונים של להקת המחול "בת שבע". חלקו של סלע בגילוי תרופת הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה הביאה לזכייתו בפרס ישראל למדעי החיים, פרס רוטשילד לכימיה, ופרס וולף. במהלך השנים התפרסמו מטעמו למעלה מ-700 מאמרים בתחומי האימונולוגיה, הביוכימיה והביולוגיה המולקולרית.

17

אהרן צ'חנובר נולד ב-1 באוקטובר 1947) הוא ביוכימאי ישראלי והמדען הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל. ביחד עם אברהם הרשקו ואירווין רוז, הוענק לו פרס נובל לכימיה לשנת 2004 "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים". חתן פרס א.מ.ת בקטגוריה מדעי החיים בתחום הרפואה לשנת 2002, וחתן פרס ישראל בחקר הביולוגיה לשנת תשס"ג (2003).

.

18

עדה יונת (נולדה ב-22 ביוני 1939) היא ביוכימאית ישראלית, פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, המתמחה בקריסטלוגרפיה של חלבונים. מחקריה עוסקים במבנהו ובפעולתו של הריבוזום. כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009.

19

אוריאל פרוקצ'יה הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ופרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. זכה בפרס על מפעל חיים מטעם קרן צלטנר בשנת 2010. מחקריו כוללים שלושה תחומים עיקריים: מחקר פורמלי-אנליטי של המשפט, הניתוח הכלכלי של המשפט ומשפט ותרבות.

.

20

זאב שטרנהל הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה לשנת ה'תשס"ח 2008, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. עבודתו מחברת ומשלבת בין פוליטיקה, היסטוריה ופילוסופיה פוליטית. היסטוריה היא החומר שבאמצעותו הוא עוסק באידאולוגיות פוליטיות, בדפוסי חשיבה התורמים לעיצוב המציאות הפוליטית. לפי תפישתו, המחשבה המדינית היא כלי אופטימלי להתבוננות בעצם מהותו של הסדר הפוליטי וחקר הפשיזם, הלאומיות והמאבק נגד הנאורות, כלומר נגד התשתית האינטלקטואלית של הליברליזם והדמוקרטיה, מהווה עיסוק בשאלות היסוד של הפוליטיקה של 250 השנים האחרונות. כל עבודתו בנויה על התפישה לפיה קיימת זיקה ישירה בין פוליטיקה, היסטוריה של הרעיונות ותרבות.

21

שלהבת פריאר נולד בגרמניה ב-1920. בשנת 1940 עלה לארץ ישראל והחל את לימודי המתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. התגייס לצבא הבריטי בשנת 1941, ושירת בפלוגת ההובלה 462 בצפון אפריקה ובאיטליה. פריאר היה פעיל בקבוצת "החבורה" שפעלה למען פליטים יהודים. השתחרר מהשירות הצבאי ב-1946 ולאחר חזרתו לישראל המשיך לקחת חלק בפעולות ההעפלה. במקביל, השלים לימודיו במתמטיקה ופיזיקה. במלחמת העצמאות שירת במודיעין, ועבר למחלקה המדינית של משרד החוץ. בשנות ה-50 שנות החמישים, שימש מנהל יחידת אמ"ת של משרד הביטחון, שייתה ראשיתה של רפא"ל; ואחר כך כיועץ מדעי בשגרירות ישראל בפריז; במסגרת תפקידו נעשה שותף מרכזי ברקימת הקשרים המדעיים בין ישראל לצרפת ובהקמת התשתית למחקר הגרעין בארץ.
בשנות ה-60 המשיך את לימודיו בפיזיקה לתואר שני ושלישי במכון ויצמן למדע, ובשנת 1967 מונה לסגן מנהל המכון. בשנת 1970 מונה למנהל המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק, ובשנת 1971 למנהל כללי של הוועדה לאנרגיה אטומית, תפקיד אותו מילא עד שנת 1976. משנת 1981 ועד מותו היה ראש הצוות המדיני של הסוכנות לאנרגיה אטומית. בשנת 1971 יזם פריאר את הקמת פארק המדע קריית ויצמן בנס ציונה בסמוך לרחובות.

פריאר נפטר ב-27 בנובמבר 1995. על שמו הוקמו: "מרכז שלהבת פריאר לשלום, מדע וטכנולוגיה" בשנת 1996; טורניר פיזיקה במכון ויצמן; ועמותת שלהב"ת, "שילוב נכים בסביבה תומכת", המפעילה את "בית שלהב"ת" בירושלים.

22

יוחנן אהרוני חוקר בתחום ארכאולוגיה מקראית והיסטוריון של תקופת המקרא.

.

23

יקיר אהרונוב הוא פיזיקאי ישראלי, שעיסוקיו ותחומי המחקר שלו הם יסודות מכניקת הקוונטים ובייחוד "בעיית המדידה". חתן פרס וולף, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים ו-15 פרסים נוספים. במסגרת עבודת הדוקטורט שלו גילה בשנת 1959 את "אפקט אהרונוב-בוהם" - תופעה במכניקת הקוונטים. בנוסף, נקראו על שמו אפקט אהרונוב-כשר (1984) והפאזה הגאומטרית של אהרונוב-אננדן (1987). עם תלמידיו הבולטים נמנים פרופסור דייוויד אלברט מאוניברסיטת קולומביה, הפרופסור לב ויידמן מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אבשלום אליצור.

24

דרור שדה (1932–1993), פיזיקאי ישראלי בעל שם בינלאומי שנמנה בעבר עם סגל אוניברסיטת תל אביב. בין הישגיו כפיזיקאי הוכחת חוק חיבור מהירויות בפיזיקה שימושית. עמד בראש סוכנות החלל הישראלית, והיה מנהל מצפה הכוכבים על שם וייז במצפה רמון. נמנה עם צוות העורכים והיועצים המדעיים של האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער". מאז 1994, אוניברסיטת תל אביב מקיימת לזכרו אולימפיאדה לאסטרונומיה וחקר החלל המיועדת לבני נוער.

25

אהרן קציר (קצ'לסקי; 15 בספטמבר 1913 – 30 במאי 1972) היה פרופסור במכון ויצמן למדע, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל. נרצח על ידי מחבלים יפניים בטבח בנמל התעופה לוד.

.

26

עוזי אורנן הוא בלשן, פרופסור ללשון ולעיבוד שפות טבעיות באוניברסיטה העברית. ב-‏1979 נבחר כחבר באקדמיה ללשון העברית בה הוא מכהן עד היום, ועמד בראש הוועדה לכללי הפיסוק. ב-1986 פיתח את הכתב הפונמי לעברית, שהתקבל על ידי ארגון התקינה הבינלאומי. ב-‏1987 התקבל כפרופסור אורח בטכניון, בפקולטה למדעי המחשב, והחל בניהול המעבדה לעיבוד שפות טבעיות.

.

27

רות ארנון (נולדה ב-1 ביוני 1933) היא ביוכימאית מומחית לאימונולוגיה, פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בין השנים 2010–2015 וכלת פרס ישראל למדעי הרפואה לשנת ה'תשס"א (2001).

.

28

אברהם הלוי פרנקל (Adolf Abraham Halevi Fraenkel) נולד במינכן ב-17 בפברואר 1891. הוא למד באוניברסיטת מינכן, מרבורג, ברלין וברסלאו בשנת 1915 קיבל תואר דוקטור למתמטיקה עבודה בהנחייתו של קורט הנסל מאוניברסיטת מרבורג. בשנת 1916 החל ללמד בה ואחר נתמנה בה לפרופסור. בשנת 1928 שהה באוניברסיטת קיל. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל והשתלב באוניברסיטה העברית, שבה היה ממייסדי החוג למתמטיקה, וכן כיהן כדיקן הראשון של הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, ורקטור בשנים 1938–1940. לאחר שפרש ממנה ב־1959 המשיך ללמד באוניברסיטת בר-אילן. לערך המלא

29

שולמית לבנברג (נולדה ב-1969 בישראל) היא פרופסור מן המניין, מדענית ישראלית, חוקרת, ראש מעבדה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ודיקנית הפקולטה. עוסקת בתחומים: הנדסת רקמות מתאי גזע, יצירת כלי דם ברקמה מהונדסת, התמיינות תאים על פיגומים פולימריים.

30

אפרים קציר,(קצ'לסקי; 16 במאי 1916 – 30 במאי 2009) היה ביופיזיקאי, נשיאהּ הרביעי של מדינת ישראל (בשנים 1973 – 1978); זוכה פרס ישראל, פרס רוטשילד, פרס ויצמן, פרס טשרניחובסקי ופרס יפן על עבודותיו המדעיות. כיהן כמפקד הראשון של חיל המדע, כיהן כמדען הראשי במשרד הביטחון, הקים את המחלקה לביופיזיקה במכון ויצמן ועמד בראשה.

.

31

צבי מזא"ה הוא פרופסור מן המניין לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. משמש יו"ר המכון לאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. השתתף בצוות שגילה ב-1989 את כוכב הלכת הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש. היה ראש הצוות שגילה את כוכב הלכת, המקיף את כוכב האם 147509 HD. השתתף בצוות אמריקאי ישראלי שגילה עדויות לקיומם של כוכבי לכת, במרחק של כ-200 שנות אור מכדור הארץ. עמד בראשות צוות שגילה שני כוכבי לכת המקיפים זוג כוכבי שבת (שמשות), והשתתף בצוות שמדד את המסה של חור שחור בגלקסיה M33. נמנה עם צוות (שכלל גם את ד"ר שי צוקר ואת אבי שפורר) אשר גילה כוכב הלכת הכי קטן שהתגלה מחוץ למערכת השמש.