פאבל סוחוי
 | |
| לידה |
10 ביולי 1895 (יוליאני) גלובוקי, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
15 בספטמבר 1975 (בגיל 80) מוסקבה, ברה"מ |
| ענף מדעי |
אווירונאוטיקה |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| חתימה |
 |
  | |
פאבל סוחוי (ברוסית: Павел Осипович Сухой; 10 ביולי[1] 1895 – 15 בספטמבר 1975) היה מתכנן מטוסים סובייטי. במהלך עבודתו הוא היה אחראי על תכנון של כ-50 מטוסים מהם 34 נכנסו לייצור סדרתי. על פעילותו הוענקו לו עיטורי לנין (3 פעמים), עיטור הדגל האדום, גיבור העמל הסוציאליסטי (2 פעמים), פרס לנין ופעמיים פרס ברית המועצות.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאבל סוחוי נולד בכפר בקרבת ויטבסק (אז בתחומי האימפריה הרוסית היום בבלארוס) למשפחה מורה ממוצא בלארוסי. הוא סיים גימנסיה בעיר הומל. ביוני 1915 סוחוי התחיל לימודים באוניברסיטה טכנית במוסקבה. בקיץ 1916 הוא התגייס ולחם בקרבות של מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1918 סוחוי שוחרר מהצבא וחזר להומל. תקופה מסוימת הוא עבר כמורה ובשנת 1920 החליט לחזור למוסקבה ולהמשיך את הלימודים שהופסקו.
לאחר סיום הלימודים סוחוי התחיל לעבוד במשרד לתכנון מטוסים בראשות אנדריי טופולב. בתקופה זו הוא היה אחראי על תכנון מספר מטוסי קרב. כמו כן הוא תכנן מטוסים לטיסות ארוכות במיוחד בהם ואלרי צ'קאלוב ביצע טיסה מברית המועצות לארצות הברית דרך אזור הקוטב הצפוני. טיסה זו הייתה מיוחדת במינה לתקופה זו. בשנת 1939 סוחוי עבר לעיר חרקוב והיה מהנדס ראשי ומתכנן מטוסים במפעל לייצור מטוסים בעיר זו. סוחוי לא היה מרוצה ממיקום המפעל שהיה מרוחק ממרכזי הפיתוח של התעופה הסובייטית. לבקשתו המפעל הועבר לסביבות מוסקבה ומעבר הסתיים במהלך שנת 1940. שנת 1949 הוא חזר למשרד של טופולב ומונה לסגנו. בשנת 1953 סוחוי הועמד במשרד תכנון עצמאי שהוקם מחדש.
בהיותו בראשות משרד תכנון עצמאי סוחוי תכנן מספר מטוסי קרב שהיו בסיס לעוצמת חיל האוויר הסובייטי. היא תכנן את מטוס ה-סוחוי Su-7 שהיה בין מטוסי קרב עם מנוע סילון הראשונים. המטוס האחרון שתוכנן בהתאם להנחיותיו היה סוחוי Su-27 שנכנס לשירות מבצעי כבר לאחר פטירתו.
פאבל סוחוי נפטר בשנת 1975 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.[2]
החל משנת 1995 אוניברסיטה טכנית בעיר הומל נקראת על שמו של סוחוי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חיים (ברוסית)