עמוס 4
איור של הלוויין עמוס 4 | |
מידע כללי | |
---|---|
מפעיל | חלל תקשורת |
יצרן | התעשייה האווירית לישראל |
תאריך שיגור | 31 באוגוסט 2013 |
משגר | Zenit-3SLB |
אתר שיגור | קוסמודרום בייקונור, כן שיגור מס' 45 |
אתר רשמי | |
משימה | |
סוג משימה | לוויין תקשורת |
לוויין של | כדור הארץ |
מסלול | מסלול גיאוסטציונרי |
אפואפסיד | 35,786 ק"מ |
פריאפסיד | 35,786 ק"מ |
זמן הקפה | 24 שעות |
הקפות ליום | 1 |
משך המשימה הכולל | 31 באוגוסט 2013 – הווה (11 שנים) |
משך המשימה | 12 שנה |
מידע טכני | |
משקל בשיגור | 4,260 ק"ג |
משקל | 4,250 ק"ג |
כוח | 6 קילוואט |
ערוצי תקשורת |
11 משיבים ב-Ka 13 משיבים ב-Ku |
קישורים חיצוניים | |
מספר קטלוג לוויינים | 39237 |
מאגר המידע הלאומי | 2013-045A |
עמוס 4 הוא לוויין תקשורת ישראלי שפותח על ידי התעשייה האווירית לישראל עבור חברת חלל תקשורת, הרביעי בסדרת לווייני התקשורת "עמוס".
הלוויין שוגר מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן ב-31 באוגוסט 2013, בשעה 23:05 לפי שעון ישראל, ואמור לשהות בחגורה הגיאוסטציונרית מעל אזור דרום-מזרח אסיה, ובכך לספק לחברה אפשרות להתפתח לכיוון השווקים המתעוררים באזור זה. בנוסף יתרונו המתוכנן הוא גידול בטווח, כך שתתאפשר באמצעותו תקשורת ישירה מיפן למזרח התיכון.
חתימה על הסכם לבניית הלוויין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתאריך 8 ביולי 2007, פורסם כי חלל-תקשורת, המספקת שירותי תקשורת לוויינים באמצעות לווייני עמוס, חתמה על הסכם לבניית הלוויין עמוס 4 עם התעשייה אווירית לישראל ועם ממשלת ישראל.
במסגרת ההסכם נקבע כי התע"א תייצר את הלוויין עמוס 4 בעלות כוללת של כ-365 מיליון דולר. חלל תקשורת תשלם 100 מיליון דולר, כאשר התשלום הראשון יעשה בינואר 2010 והוא יעמוד על 22.5 מיליון דולר, והתשלום האחרון בהיקף של 6.25 מיליון דולר ישולם עם קבלת הלוויין. יתרת 265 מיליון דולר תשולם על ידי ממשלת ישראל אשר רכשה מראש שירותי תקשורת בלוויין למשך כל שנות השירות שלו.
מיקום בחלל ותחומי תדרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיקום עמוס 4 בחלל יהיה בנקודה 65E. זהו מיקום שונה מהמיקום בו נמצאים כיום עמוס 1 ועמוס 2 (4w), ואליו שוגר גם עמוס 3. עמוס 4 שוגר בשנת 2013 ומשך חייו אמור להיות 12 שנים. חלל תקשורת תשתמש בשמונה משיבים רחבי סרט בני 108 מגהרץ כל אחד בתחום Ku, ובארבעה משיבי high power בני 216 מגהרץ כל אחד בתחום הגבוה Ka, באלומה אחת ניידת בתחום Ku ובאלומה ניידת אחת בתחום Ka/Ku, כאשר יתרת קיבולת הלוויין עמוס 4 תועמד לרשות ממשלת ישראל.
מבנה הלוויין ומאפייניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוויין מבוסס על פלטפורמה חדשנית המתוכנת באופן מודולרי ומאפשרת הגדלת המטע"ד ל-45 משיבים, למשקלים הנעים בטווח שבין 2.5 עד 5.5 טון, ולהספק בתחום של 3 עד 12 קילו-וואט. האוויוניקה בלוויין מתקדמת ביותר ומאפשרת יכולת הצבעה מדויקת ודינמית של האנטנות לנקודות נבחרות על כדור הארץ. בלוויין תכן ייחודי לטובת אנטנת Multi Beam Array המספק ייצוב של אלומות-העיפרון לקבלת כיסוי רציף ויציב של אזור השירות. פלטפורמת עמוס 4 הייתה אמורה לשמש גם את הלוויין עמוס 6, אשר שיגורו נכשל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של עמוס 4 (באנגלית)
- יהונתן מרוז ואהרון לפידות, "אנחנו מתכננים עתיד גדול למשפחת הלוויינים הזו", באתר חיל האוויר הישראלי, בטאון חיל האוויר, פברואר 2010
- אבי בליזובסקי, הלוויין עמוס 4 הגיע לבייקונור (גלריית תמונות) לקראת השיגור ב-31 באוגוסט, באתר "הידען", 25 באוגוסט 2013
- אבי בליזובסקי, מנהל מפעל חלל בתע"א עופר דורון בריאיון לאתר הידען לאחר השיגור: עמוס 4 גדול פי 3 מקודמיו, ופותחו עבורו טכנולוגיות ייחודיות, באתר "הידען", 1 בספטמבר 2013
לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות | ||
---|---|---|
לווייני תקשורת | עמוס (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6) • דרור 1 | |
לווייני צילום מסחריים | ארוס • אופטסאט | |
לוויינים צבאיים ולוויינים של צה"ל | אביר • אופק (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 16 • 13) • טכסאר | |
לווייני מחקר וטלסקופים | ULTRASAT* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT | |
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות | טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2 • דוכיפת 3 • SAMSON • BGUSAT • SATLLA-1 • SATLLA-2B | |
חלליות וגשושיות | בראשית • בראשית 2* | |
יכולות שיגור | משגר שביט • בסיס פלמחים | |
משימות אנלוגיות למאדים | D-MARS | |
מיזמים שהוקפאו | טאווקס* • MuSAR* • דוד* | |
ארגונים ישראליים קשורים | סוכנות החלל הישראלית • מפא"ת • מנהלת תוכנית החלל • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL | |
* שיתופי פעולה בינלאומיים |