עירום יורד במדרגות
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | מרסל דושאן |
| תאריך יצירה | 1912 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
89.2 ס״מ  |
| גובה |
147 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
קוביזם, אמנות מושגית |
| מספר יצירה |
1950-134-59 (מוזיאון פילדלפיה לאמנות) |
| מיקום | מוזיאון פילדלפיה לאמנות, פילדלפיה |
  | |
.jpg)
"עירום יורד במדרגות, מס' 2" (בצרפתית: Nu descendant un escalier n° 2) הוא ציור שמן משנת 1912 מאת האמן הצרפתי מרסל דושאן.
הציור מתאר דמות היורדת במדרגות. הדמות מתוארת בסגנון קוביסטי על ידי צורות גאומטריות. מלבד השפעת הקוביזם מציג הציור את השפעת הפוטוריזם ואת השפעתה של המצאת צילום הכרונופוטוגרפיה בידי אטיין-ז'ול מארה. סידור הצורות בקומפוזיציה מדמה את התנועה של הדמות בעת שהיא יורדת במדרגות. הציור נשלט על ידי גוונים חומים ונעשה שימוש בקווי מתאר (קונטור) שחורים המדגישים את הצורות הגיאמטריות. במקומות מסוימים הוסיף דושאן קווים מעוגלים, בצבע שחור או לבן המדגישים את התנועה של הדמות.
ההיסטוריה של הציור
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הציור "עירום יורד במדרגות, מס' 1" יצר דושאן בדצמבר 1911. למרות הנושא המשותף בולטת ביצירה המוקדמת הנטייה לעיצוב חופשי ואקספרסיבי יותר של הצורות. כמו כן הדמות ניצבת על גבי מדרגות מעוקלות, המקנות לתיאור הרגשה של פרספקטיבה ועומק. ציור דומה - "גבר צעיר עצוב ברכבת", אף הוא מדצמבר 1911, מכיל נושא דומה והוא מצויר בסגנון הקרוב יותר ל"עירום יורד במדרגות, מס' 2".
את "עירום יורד במדרגות, מס' 2", שיצר בינואר 1912, ביקש דושאן להציג לראשונה ב"סלון" של "חבורת האמנים העצמאיים" (Société des Artistes Indépendants) בפריז, אולם אחד ממארגני הסלון - הצייר אלבר גלז (Albert Gleizes), ביקש מאחיו של דושאן - האמן ריימונד דושאן-ויון - לבקש מאחיו להסיר ביוזמתו את הציור מן התערוכה או להחליף את שמה של היצירה. ייתכן, כי "עירום יורד במדרגות" היה "פוטוריסטי" מדי עבור חברי קבוצת הקוביסטים הצרפתית, אשר הייתה עסוקה בגיבוש זהותה העצמית אל מול תנועות אוונגרד אחרות.[1]
דחיית הציור, טען דושאן, סתמה את הגולל על שאלת הצטרפותו לקבוצת הקוביסטים. היא "עזרה לי לברוח לחלוטין מן העבר, מן העבר הפרטי שלי. אמרתי לעצמי, 'ובכן אם זו היא הדרך שבה הם בוחרים, אזי אין שום שאלה בקשר להצטרפותי אל הקבוצה; אדם יכול לסמוך רק על עצמו, אדם צריך להיות בודד.'"[2]
בשנת 1913 הוצג הציור ב"תערוכת הנשקייה" (Armory Show) בעיר ניו יורק. הציבור האמריקאי, שלא היה מורגל באמנות מודרנית ואוונגרדית התקשה לקבל את היצירה. מבקר אמנות בעיתון הניו יורק טיימס תיאר את היצירה כ"התפוצצות במפעל לרעפים". מגזין אחר - "American Art News" הציע פרס של עשרה דולרים למי שיצליח לתת את התיאור הטוב ביותר של היצירה. לעג נוסף הופנה ליצירה בקריקטורות ובפרודיות אחרות במהלך השנים.
בשנת 1916 יצר דושאן גרסה נוספת לציור זה, "עירום יורד במדרגות, מס' 3", אשר הוזמנה על ידי בני הזוג לואיז וולטר ארמברג (Louise and Walter Arenberg), שהיו מן האספנים הראשונים של עבודתו. בני הזוג ביקשו גרסה של הציור אשר היה ברשות סוחר אמנות אמריקאי אחר. דושאן השתמש באחד מן התצלומים של העבודה, אשר הופיעו בעיתונות או על גבי גלויות, כבסיס ליצירת ההעתק והגדיל אותו לממדי היצירה המקורית. על גבי הצילום השתמש דושאן בטכניקה מעורבת שכללה שימוש בצבעי מים, דיו, גירי פסטל וגירי "קראון" (Crayon), אשא צבעו והדגישו חלקים מטושטשים בצילום המוגדל.[3]
בשנת 1952 הופיע תצלום ובו דיוקנו של דושאן על גבי גיליון מס' 284 של המגזין האמריקאי "Life". צלם התמונה, אליט אליסופון (Eliot Elisofon), הציג את דושאן כשהוא יורד במדרגות והשתמש בטכניקה של חשיפה ארוכה של הנגטיב כדי לחקות את ציורו של דושאן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עירום יורד במדרגות, מס' 1, אתר מוזיאון פילדלפיה לאמנות. (באנגלית)
- עירום יורד במדרגות, מס' 2, אתר מוזיאון פילדלפיה לאמנות. (באנגלית)
- עירום יורד במדרגות, מס' 3, אתר מוזיאון פילדלפיה לאמנות. (באנגלית)
- דושאן יורד במדרגות, אתר המוזיאון של אוניברסיטת טקסס.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: Mink, Janis, Marcel Duchamp, Art as Anti-Art, Benedikt Taschehen, Köln, 1995, p. 27. הציור בסגנון הקוביזם הסימולטני באותה עת התאפיין בעיקר בנושאים של טבע דומם, במונוכרומטיות ובנטייה לפרוק הצורות עד ליצירת קומפוזיציות סגורות והרמטיות. "עירום יורד במדרגות" היווה חריגה סגנונית ותוכנית מהם בהדגשת התנועה.
- ^ התרגום מאנגלית ע"פ: Mink, Janis, Marcel Duchamp, Art as Anti-Art, Benedikt Taschehen, Köln, 1995, p. 27.
- ^ Dickerman, Leah (ed.), Dada, National Gallery of Art, Washington, 2005, pp. 294-295.
| יצירות מרכזיות של מרסל דושאן | |
|---|---|
|