עיטור הגבורה
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
סוג | עיטור צבאי |
המעניק | שר הביטחון בהמלצת ראש המטה הכללי |
למען | ”מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש” |
זכאות | חיילי צה"ל |
נוסד | ינואר 1970 |
החליף את | אות גיבור ישראל |
הענקות | |
הוענק לראשונה | 1970 |
הוענק לאחרונה | 1975 (נכון ל-2023) |
סה"כ הוענקו | 40 |
היררכיה | |
עיטור מקביל | עיטור הגבורה של משטרת ישראל, עיטור הגבורה של שירות בתי הסוהר |
עיטור נמוך יותר | עיטור העוז |
עיטור הגבורה הוא העיטור הגבוה ביותר שניתן בצה"ל. העיטור מוענק על ידי שר הביטחון בהמלצת הרמטכ"ל, על "מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש"[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטקס שנערך ב-17 ביולי 1949, בעקבות מלחמת העצמאות, הוענק לראשונה "אות גיבור ישראל" לשנים-עשר לוחמים, בזכות הצטיינותם יוצאת הדופן בשדה הקרב. הלוחמים המעוטרים גילו אומץ לב וסיכנו עצמם למען הצלת חבריהם או הצלחה במשימה. בין המעשים היו הזזת רכב שהפריע לכוחות צה"ל להמשיך בקרב תחת אש כבדה, פעולות חילוץ פצועים, השתלטות על משאית בשיירה ערבית בדרכה לתקוף את חיפה ופיצוץ אנייה מצרית. חלק מהאותות ניתנו לאחר מות הלוחמים במעשה הגבורה.
בינואר 1970 אישרה הכנסת את חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, שקבע את שלושת העיטורים הגבוהים ביותר עבור גילויי אומץ וגבורה במהלך לחימה - עיטור הגבורה, עיטור העוז ועיטור המופת. עיטורים אלה הוענקו למפרע גם לכל המעוטרים מאז קום המדינה, כאשר ועדה קבעה איזה עיטור חדש יחליף עיטור ישן. בנוסף, המיר החוק את "אות גיבור ישראל", שבו זכו 12 לוחמים במלחמת העצמאות, לעיטור הגבורה[2]. החוק קבע כי מתן עיטורי המופת והעוז הוא בסמכותו של הרמטכ"ל, ואילו הענקת עיטור הגבורה היא בסמכות שר הביטחון, בהמלצת הרמטכ"ל[3].
עד שנת 1975 הוענקו 40 עיטורי הגבורה. כאמור, העיטור מוענק לעיתים נדירות ועל מעשי גבורה יוצאי דופן; מספר המעוטרים בעיטור הגבורה מהווה פחות מ-5% מכלל מקבלי העיטורים (סה"כ עוטרו 864 חיילים וקצינים בעיטורי הגבורה, העוז והמופת), ופחות מ-2% מכלל מקבלי העיטורים והצל"שים ברמותיהם השונות (צל"ש רמטכ"ל, צל"ש אלוף, צל"ש מפקד אוגדה וצל"ש מח"ט)[4].
- מלחמת העצמאות - 12 עיטורים
- פעולות התגמול - 3 עיטורים
- מלחמת סיני - 4 עיטורים
- מלחמת ששת הימים - 12 עיטורים
- מלחמת ההתשה - עיטור אחד
- מלחמת יום הכיפורים - 8 עיטורים
מאז מלחמת יום הכיפורים לא הוענק עיטור זה.
15 ממקבלי האות נהרגו במהלך המעשה שבזכותו עוטרו (או שנפטרו זמן קצר לאחר הקרב מפצעיהם). ארבעה נוספים נהרגו בהמשך המלחמה או במלחמה מאוחרת יותר. שניים ממקבלי העיטור עוטרו גם בעיטור המופת - שלמה ניצני ואביגדור קהלני, ושניים נוספים זכו בציון לשבח אחד או יותר - דניאל ורדון ויוסי לפר. 20 ממקבלי האותות היו קצינים, הבכיר בהם היה סגן-אלוף בעת קבלת העיטור (אביגדור קהלני). 10 ממקבלי האותות היו טוראים. במלחמת העצמאות היו רוב הזוכים בעיטור חוגרים; במלחמת יום הכיפורים עוטר רק חוגר אחד בעיטור הגבורה, וכל השאר היו קצינים.
שבעה ממקבלי עיטור הגבורה באו משורות חטיבת הצנחנים הסדירה. חמישה היו מחטיבת יפתח, על גלגוליה השונים, ארבעה מחטיבת גולני וארבעה מחטיבה 14. שלושה ממקבלי העיטורים היו בחטיבה 8 ושלושה בחיל הים, שניים מהם משייטת 13. בחטיבה 27, חטיבה 55 וחטיבת גבעתי (בתש"ח) היו שני מקבלי עיטורים כל אחת. שאר מקבלי העיטורים באו מחטיבות 188, 401, 247, 45, 7, הראל והנגב. בחיל האוויר עוטר טייס אחד בעיטור הגבורה.
עיצוב העיטור
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיטור עוצב על ידי האמן חתן פרס ישראל דן ריזינגר, וצורתו מגן דוד שאת חזיתו מעטרים חרב וענף עץ זית. גב העיטור חלק. העיטור צמוד לסרט בצבע צהוב, ומוטבע על ידי החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות. משקלו 25 גרם כסף בטוהר 935. האבזם מצופה בכרום. הצבע הצהוב נבחר לעיטור בעקבות הטלאי הצהוב שהוצמד ליהודים באירופה במהלך השואה. בראש הוועדה שהמליצה על עיצובם של עיטורי צה"ל עמד האלוף אפרים בן ארצי, אשר נימק את בחירת הצבע לעיטור באומרו כי:
בחירת הרקע הצהוב לעיטור הגבוה ביותר בא כמשקל שכנגד לניסיון להטיל קלון בצבע זה על יהודים מאז המאה השביעית והרצל חוזה המדינה כתב כי אות הגבורה היהודי צריך לשאת את הצבע הצהוב.
— שלי פריד, הרקע הצהוב של עיטורי הגבורה: המפגש בין שואה יהודית לגבורה ישראלית, זמנים גיליון 70, עמ' 35–47, 2000, כפי שהובא ב"אתר הגבורה".
זכויות המעוטרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעוטרים בעיטור הגבורה זכאים:
- להלוויה צבאית וקבורה בבית קברות צבאי[5]
- לפטור מתשלום דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל בהעברת נכסים שבבעלות המנהל[6]
- להזמנה להשתתפות באירועים ממלכתיים[דרוש מקור]
הלוחמים שהוענק להם עיטור הגבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | דרגה | יחידה/חיל | תאריך | מבצע/קרב, מקום | תיאור המעשה | באתר "בעוז רוחם" | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
אברהם אביגדורוב | טוראי | חטיבת יפתח, פלמ"ח | 17 במרץ 1948 | תקיפת שיירת הנשק הערבית בקריית מוצקין, קריית מוצקין, על דרך עכו-חיפה | במהלך תקיפת שיירת נשק ערבית הוציא מכלל פעולה שני מקלעי ברן | עיטור הגבורה שהוענק לאברהם אביגדורוב | נפצע אנושות במהלך הקרב אך שרד |
יוחאי בן-נון | רב-חובל[7] | חיל הים | 22 באוקטובר 1948 | תקיפת אוניית הדגל של הצי המצרי, האמיר פארוק, הים התיכון, מול חופי עזה | במהלך תקיפת אוניות אויב המשיך בהתקפה למרות אש כבדה ותקלות בסירת הנפץ אותה ניהג, עד להטבעת אוניית האויב | עיטור הגבורה שהוענק ליוחאי בן-נון | לימים אלוף, מפקד חיל הים הישראלי בשנים 1960–1966 |
אמיל בריג | סמל | חטיבת גולני, חי"ש | 14 במאי 1948 | הקרב על קיבוץ גשר, גשרי הירדן, ליד נהריים, בסמוך לאתר הקודם של קיבוץ גשר | תחת אש כבדה הצליח לפוצץ גשר בדרך לקיבוץ, ובכך למנוע מחיל המשלוח העיראקי לחצות את הירדן | עיטור הגבורה שהוענק לאמיל בריג | |
סימן-טוב גנה | טוראי | גדוד 89, חטיבה 8 | 9 בנובמבר 1948 | מבצע שמונה, ההתקפה השמינית על משטרת עיראק סווידאן | אף על פי שנפצע קשה בשתי רגליו מפגז נ"ט שפגע בזחל"ם שבו נהג במהלך קרב, המשיך להילחם, חיפה על נסיגת חבריו וטיפל בפצועים שהיו עמו בזחל"ם | עיטור הגבורה שהוענק לסימן-טוב גנה | |
זרובבל הורוביץ | מפקד כיתה[8] (הועלה לסגן) | הגדוד השישי, חטיבת הראל, פלמ"ח | 27 במרץ 1948 | שיירת נבי דניאל, ליד בריכות שלמה, בדרך בין בית לחם לגוש עציון | לאחר שהמשוריין שבו היה נתקע בהתקפה ערבית על השיירה, חיפה על נסיגת חבריו ולאחר מכן נותר עם הפצועים עד שלא הייתה תקווה, ואז פוצץ על עצמו ועל הפצועים את המשוריין | עיטור הגבורה שהוענק לזרובבל הורוביץ | |
צבי זיבל | פקד טיס (סגן)[9] | חיל האוויר הישראלי | 25 ביוני 1948 | התקפה על בן שמן | הנחית את מטוסו, שהוביל אספקה לקיבוץ הנצור, תחת אש כבדה. כדי שיוכל להמריא הסיע טרקטור עמוס בשקי חול, תחת אש כבדה, כדי שישמש מחסה למטוסו, ואז המריא | עיטור הגבורה שהוענק לצבי זיבל | נהרג מאוחר יותר, בקרב על עוג'ה אל-חפיר |
בן ציון לייטנר | טוראי ראשון | חטיבת גבעתי | 19 באוקטובר 1948 | הניסיון הששי לכבוש את משטרת עיראק סווידאן | הסתער לבדו על בונקר מצרי וחיסל את יושביו | עיטור הגבורה שהוענק לבן ציון לייטנר | |
עמנואל לנדאו | טוראי | חטיבת יפתח, פלמ"ח | 17 במרץ 1948 | תקיפת שיירת הנשק הערבית בקריית מוצקין, קריית מוצקין, על דרך עכו-חיפה | הסתער על מכונית נשק ערבית במטרה להשתלט עליה. נהרג בהתפוצצות המשאית | עיטור הגבורה שהוענק לעמנואל לנדאו | |
אריה עצמוני | רב-סמל | גדוד 12, חטיבת גולני | 4 בינואר 1949 | מבצע חורב, משלט בית הקברות, רפיח | תחת אש כבדה הזיז רכב שחסם את שדה הראיה של כוחות צה"ל, ואיפשר להם לירות על האויב | עיטור הגבורה שהוענק לאריה עצמוני | |
יזהר ערמוני | טוראי | הגדוד השלישי, חטיבת יפתח | 20 באפריל 1948 | ההתקפה השנייה על נבי יושע | לאחר כישלון ההתקפה חיפה על נסיגת חבריו, עד שנהרג | עיטור הגבורה שהוענק ליזהר ערמוני | |
רון פלר | סמל | חטיבת גבעתי | 19 ביולי 1948 | מבצע מוות לפולש, כרתיה | השמיד טנק אויב תחת אש כבדה | עיטור הגבורה שהוענק לרון פלר | |
יאיר רחלי | טוראי | הגדוד הראשון, חטיבת יפתח | 19 בינואר 1948 | פעולת תגמול בשפרעם | שיתק עמדת אויב ברימון יד | עיטור הגבורה שהוענק ליאיר רחלי | היחיד שעדיין בחיים ממלחמת העצמאות נכון למרץ 2024 |
פעולות התגמול
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | דרגה | יחידה/חיל | תאריך | מבצע/קרב, מקום | תיאור המעשה | באתר "בעוז רוחם" | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
יעקב מזרחי | טוראי | גדוד 890, חטיבת הצנחנים | 28 באוקטובר 1955 | מבצע אגד, כונתילה | הסתער לבדו על קבוצת חיילי אויב | עיטור הגבורה שהוענק ליעקב מזרחי | נפצע אנושות בקרב ומת מפצעיו |
פנחס נוי | סגן | גדוד 88, חטיבת הצנחנים | 10 באוקטובר 1956 | מבצע שומרון, קלקיליה | הסתער לבדו על עמדת אויב | עיטור הגבורה שהוענק לפנחס נוי | |
צבי עופר | רב-סרן | פלס"ר גולני, חטיבת גולני | 16 - 17 במרץ 1962 | מבצע סנונית, נוקייב | הוביל את הכוח בהסתערות על מוצב, החליף מפקדים שנפגעו ולחם בראש חייליו | עיטור הגבורה שהוענק לצבי עופר | נהרג במרדף בוואדי קלט ב-20 בדצמבר 1968 |
מלחמת סיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | דרגה | יחידה/חיל | תאריך | מבצע/קרב, מקום | תיאור המעשה | באתר "בעוז רוחם" | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
עוזי בר-צור | רב-טוראי | חטיבה 27 | 31 באוקטובר 1956 | מוצבי רפיח | חילץ פצועים תחת אש | עיטור הגבורה שהוענק לעוזי בר-צור | |
דן זיו | סגן משנה | גדוד 890, חטיבת הצנחנים | 1 בנובמבר 1956 | קרב המיתלה, מעבר המיתלה | חילץ פצועים תחת אש | עיטור הגבורה שהוענק לדן זיו | |
שלמה ניצני | סמל | גדוד 890, חטיבת הצנחנים | 1 בנובמבר 1956 | קרב המיתלה, מעבר המיתלה | חילץ פצועים תחת אש ושיתק עמדות אויב | עיטור הגבורה שהוענק לשלמה ניצני | עוטר גם בעיטור המופת במלחמת יום הכיפורים |
יהודה קן-דרור | טוראי | גדוד 890, חטיבת הצנחנים | 1 בנובמבר 1956 | קרב המיתלה, מעבר המיתלה | התנדב לנהוג בג'יפ פתוח כדי למשוך את אש האויב | עיטור הגבורה שהוענק ליהודה קן-דרור | נפצע קשה מאוד בפעולה זו ומת מפצעיו לאחר כחודשיים |
מלחמת ששת הימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | דרגה | יחידה/חיל | תאריך | מבצע/קרב, מקום | תיאור המעשה | באתר "בעוז רוחם" | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
נתנאל גולן | סגן | גדוד 129, חטיבה 8 | 9 ביוני 1967 | הקרב על קלע וזעורה, רמת הגולן | נטל את הפיקוד על הגדוד לאחר שהמג"ד ומחליפו נהרגו, הוביל את הגדוד גם לאחר שנפצע וגם לאחר פגיעה בטנקים שלו | עיטור הגבורה שהוענק לנתנאל גולן | לימים תת-אלוף, מפקד אוגדה 36 |
משה דרימר | טוראי | גדוד 12, חטיבת גולני | 9 ביוני 1967 | קרב תל פאחר | חיפה על חבריו מזחל"ם בוער עד שנשרף למוות | עיטור הגבורה שהוענק למשה דרימר | |
דניאל ורדון | סרן | סיירת חטיבת הנגב | 7 ביוני 1967 | אל עריש | התנדב לחלץ פצועים פעם אחר פעם, עד שנהרג | עיטור הגבורה שהוענק לדניאל ורדון | בנוסף לעיטור הגבורה עוטר לפני כן פעמיים בצל"ש אלוף וזכה באות מצטיין הנשיא |
אורי וייסלר | סגן | סיירת חטיבה 27 | 5 ביוני 1967 | רפיח | חזר לזחל"ם הפגוע וממנו ירה על עמדות האויב וחיפה על חבריו | עיטור הגבורה שהוענק לאורי וייסלר | נהרג זמן קצר לאחר המלחמה בתקריות ראס אל-עיש |
שאול ורדי | סמל | גדוד 129, חטיבה 8 | 9 ביוני 1967 | הקרב על קלע וזעורה, רמת הגולן | למרות פציעה המשיך להילחם, הדף כוחות אויב וחילץ פצועים | עיטור הגבורה שהוענק לשאול ורדי | |
משה טל | סגן | גדוד 202, חטיבת הצנחנים | 5 ביוני 1967 | פאתי עזה | אף על פי שנפצע המשיך להוביל את הלחימה בעמידה זקופה, ארגן פינוי פצועים ושימש דוגמה לחיילים. נפטר מפצעיו לאחר הקרב | עיטור הגבורה שהוענק למשה טל | |
יוסף לפר | סמל | גדוד 46, חטיבה 401 | 5 ביוני 1967 | חן יונס | לאחר שהטנק שלו עלה על מוקש והצוות נטש, נשאר לבדו בטנק ולחם במשך שמונה שעות באויב, למרות פציעתו | עיטור הגבורה שהוענק ליוסף לפר | זכה למכתב הערכה מאלוף פיקוד המרכז ב-1976 לאחר היתקלות עם מחבלים |
איתן נאוה | טוראי | גדוד 66, חטיבה 55 | הלילה שבין 6 ל-7 ביוני 1967 | הקרב על גבעת התחמושת | חיפה על חבריו שלחמו בתעלות הקשר כשהוא חשוף לאש האויב, עד שנהרג | עיטור הגבורה שהוענק לאיתן נאוה | |
בני ענבר | סמל ראשון | גדוד 79, חטיבה 14 | 5 - 6 ביוני 1967 | מוצבי רפיח (5 ביוני), אל עריש (6 ביוני) | לחם בגבורה והשמיד 5 טנקים כבדים ועוד טנקים ותותחי נ"ט, וסירב להתפנות לאחר פציעה. נהרג ביום השני למלחמה | עיטור הגבורה שהוענק לבני ענבר | |
מרדכי פרידמן | סגן | גדוד 28, חטיבה 55 | 6 ביוני 1967 | הקרב על ירושלים, דרך שכם | במהלך קרב מול עמדת אויב מבוצרת היטב חילץ פצוע והרוג, ואחר כך הסתער עליה שוב. נהרג במהלך הסתערות זו | עיטור הגבורה שהוענק למרדכי פרידמן | |
גד רפן | סגן | גדוד 39, חטיבה 45 | 6 ביוני 1967 | קרב עמק דותן | אף על פי שנפצע קשה ארגן את הפצועים שנפגעו בקרב להגנה, ופיקד עליהם עד להגעת חילוץ לאחר שעות רבות | עיטור הגבורה שהוענק לגד רפן | |
דוד שירזי | טוראי | גדוד 12, חטיבת גולני | 9 ביוני 1967 | קרב תל פאחר | בעת הפריצה למוצב האויב נשכב על הגדר ואיפשר לחבריו לדרוך עליו ולהיכנס למוצב. נלחם בגבורה עד שנהרג | עיטור הגבורה שהוענק לדוד שירזי |
מלחמת ההתשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | דרגה | יחידה/חיל | תאריך | מבצע/קרב, מקום | קרב | תיאור המעשה | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
עמי אילון | סגן | שייטת 13, חיל הים | 19 - 20 ביולי 1969 | הפשיטה על האי גרין, תעלת סואץ | לחם בגבורה מול האויב אף על פי שנפצע כמה פעמים | עיטור הגבורה שהוענק לעמי אילון | לימים אלוף, מפקד חיל הים הישראלי, ראש השב"כ, שר בלי תיק במשרד ראש הממשלה בממשלה ה-31 |
מלחמת יום כיפור
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | דרגה | יחידה/חיל | תאריך | מבצע/קרב, מקום | תיאור המעשה | באתר "בעוז רוחם" | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
עודד אמיר | סרן | שייטת 13, חיל הים | הלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר 1973 | מבצע ליידי בנמל פורט סעיד | פיקד על חוליה שחדרה לנמל פורט סעיד. החוליה הטביעה שלושה כלי שיט, אך לא שבה לנקודת האיסוף | עיטור הגבורה שהוענק לעודד אמיר | חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע |
גדעון גלעדי | רב-סרן | גדוד 407, חטיבה 14 | הלילה שבין 15 - 16 באוקטובר 1973 | קרב החווה הסינית, ציר "טרטור" - "לקסיקון" | לחם לפתיחת הציר כדי לאפשר את תנועת הכוחות לקראת מבצע אבירי לב מול אש אויב כבדה, במשך שעות, עד שנהרג | עיטור הגבורה שהוענק לגדעון גלעדי | |
צבי גרינגולד | סרן | כוח צביקה, חטיבה 188 | 6 - 7 באוקטובר 1973 | ציר הנפט, בין מחנה נפח לחושנייה, רמת הגולן | לחם בראש כוח קטן מול כוח סורי גדול בהרבה, והצליח למנוע מהסורים להתקדם לכיוון נפח | עיטור הגבורה שהוענק לצבי גרינגולד | |
משה לוי | סמל | גדוד 128, חטיבת יפתח | 15 באוקטובר 1973 | בין בלוזה למוצב בודפשט, צפון סיני | למרות פציעה קשה הסתער על עמדת האויב | עיטור הגבורה שהוענק למשה לוי | |
יובל נריה | סרן | גדוד 79, חטיבה 14 | 6 - 18 באוקטובר 1973 | קנטרה, גשר פירדאן (חלק ממתקפת הנגד של 8 באוקטובר), קרב החווה הסינית | לחם בשורה של קרבות קשים, ואף על פי שהטנקים שעליהם פיקד נפגעו והיחידות שבהן לחם נפגעו המשיך ליזום ולפקד, עד שנפצע קשה | עיטור הגבורה שהוענק ליובל נריה | |
שלמה ערמן | סגן משנה | גדוד 9, חטיבה 14 | 6 - 8 באוקטובר 1973 | מעוז אורקל, צפון תעלת סואץ | לאחר שמפקד המעוז נפצע קשה נטל את הפיקוד על המוצב וניהל את הלחימה. הוביל את היחלצות אנשי המעוז עד לחבירה לכוחות צה"ל. נהרג מאש כוחותינו | עיטור הגבורה שהוענק לשלמה ערמן | |
אסא קדמוני | רב-סרן | גדוד 71, חטיבה 247 | 17 באוקטובר 1973 | קרב סרפאום, הגדה המערבית של תעלת סואץ | לחם לבדו מול כוח מצרי במשך כ-4 שעות, והגן על חבריו עד שחולצו | עיטור הגבורה שהוענק לאסא קדמוני | |
אביגדור קהלני | סגן-אלוף | גדוד 77, חטיבה 7 | 9 באוקטובר 1973 | קרב עמק הבכא, בין קוניטרה לבוקעאתא, צפון רמת הגולן | פיקד על גדוד שהדף התקפה סורית כבדה, הצליח להוביל את הכוח למרות הלחץ הסורי הגדול עד להדיפת ההתקפה | עיטור הגבורה שהוענק לאביגדור קהלני | במלחמת ששת הימים עוטר בעיטור המופת. לימים תת-אלוף, השר לביטחון פנים בממשלת ישראל העשרים ושבע |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זאב לכיש, "כיצד נבחרו הגיבורים?", בתוך: ניר מן (עורך), עלי זית וחרב: 70 למדינה, כרך י"ח, בן-שמן: מודן, משרד הביטחון והמרכז לחקר כוח המגן מייסודו של ישראל גלילי, 2018, עמ' 173–220.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל, תש"ל-1970, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- מקבלי עיטור הגבורה באתר הגבורה
- שלי פריד, הרקע הצהוב של עיטור הגבורה: המפגש בין שואה יהודית לגבורה ישראלית, זמנים 70, עמ' 47-35, 2000, באתר הגבורה
- שרי מקובר-בליקוב, תשעה גיבורים, באתר "ידיעות אחרונות", 14 באפריל 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סעיף 3 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, תש"ל-1970
- ^ סעיף 20 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל.
- ^ סעיפים 3, 4 ו-5.
- ^ מחקר הגבורה - דו"ח התקדמות מחקר הצל"שים והעיטורים, יולי 2015, באתר הגבורה
- ^ חוק בתי קברות צבאיים, תש"י-1950, סעיף 4ז: סעיף 4 יחול, בשינויים המחויבים, גם על אחד מאלה: (1) בעל עיטור הגבורה לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש"ל-1970. סעיף זה נוסף במסגרת תיקון 4 לחוק תשע"ה-2014
- ^ החלטה בדבר שיעור חלקו של מינהל מקרקעי ישראל בעליית ערך הקרקע בעת העברת זכות חכירה לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך 1960 (החלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל ב-29 ביוני 1992) תוספת שנייה (סעיפים 23 ו-24): סעיף 3.ב.1.
- ^ דרגה שהייתה נהוגה בחיל הים עד 1951, והייתה בין דרגת רב-סרן לסגן-אלוף.
- ^ דרגה שהייתה מקובלת בהגנה.
- ^ דרגה שהייתה נהוגה בחיל האוויר עד 1951, והקבילה לדרגת סגן.
מעוטרי עיטור הגבורה | ||
---|---|---|
מלחמת העצמאות (אות גיבור ישראל) |
אברהם אביגדורוב • יוחאי בן-נון • אמיל בריג • סימן-טוב גנה • זרובבל הורביץ • צבי זיבל • בן ציון ליטנר • עמנואל לנדאו • אריה עצמוני • יזהר ערמוני • רון פלר • יאיר רחלי | |
פעולות התגמול | יעקב מזרחי • פנחס נוי • צבי עופר | |
מלחמת סיני | עוזי בר-צור • דן זיו • שלמה ניצני • יהודה קן-דרור | |
מלחמת ששת הימים | נתי גולן • משה דרימר • דניאל ורדון • אורי וייסלר • שאול ורדי • משה טל • יוסף לפר • איתן נאוה • בני ענבר • מרדכי פרידמן • גד רפן • דוד שירזי | |
מלחמת ההתשה | עמי אילון | |
מלחמת יום הכיפורים | עודד אמיר • גדעון גלעדי • צביקה גרינגולד • משה לוי • יובל נריה • שלמה ערמן • אסא קדמוני • אביגדור קהלני |