עדשת מים זעירה
עדשת מים זעירה | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | מכוסי הזרע |
מחלקה: | חד פסיגיים |
סדרה: | כף צפרדע |
משפחה: | לופיים |
סוג: | עדשת מים |
מין: | עדשת מים זעירה |
שם מדעי | |
Lemna minor לינאוס, 1753 |
עדשת מים זעירה (שם מדעי: Lemna minor) ממשפחת הלופיים בתת-משפחת Lemnoideae היא צמח מים רב שנתי זעיר הנפוץ בעולם. עדשת המים גדלה במקווי מים עומדים ועשירים בתרכובות חנקניות. החלק הירוק הצף על-פני המים הוא גוף-עלה אליפטי בצבע ירוק בהיר שמתרבה במהירות על ידי ניצנים הניתקים מצמח האם. הוא שטוח בחלקו העליון וכדורי בחלקו התחתון. לצמח שורשים נימיים בלתי מסועפים הטבולים במים. הפרחים הזעירים מופיעים לעיתים רחוקות ביותר. והוא נפוץ באזורים רבים בעולם.
במשפחת עדשת המים קיימים 30 מינים, ברובם צמחי מים זעירים ועגולים שאינם משתרשים בקרקע, אלא צפים במקווי מים טבעיים או אתרים שזרימת המים בהם איטית. למרות זעירות הצמחים הם מכסים את המים במעטה צפוף.
בארץ נפוץ הצמח בגולן, הגליל, בקעת הירדן, הרי יהודה וירושלים, מדבר יהודה אזור ים המלח, ואזור השרון.
הצמח גדל בשמש ובצל ומתרבה בקצב המהיר בעולם הצומח. הוא יכול להכפיל את הביומסה שלו תוך פחות מ-48 שעות. ללא טיפול ושליטה עשוי הצמח לכסות את פני מקווה המים ולפגוע בצמחי מים אחרים. הצמח משמש כמאכל לדגים ועופות מים.
שימושים שונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמחי המשפחה משמשים בדרום מזרח אסיה כמקור למזון לדגים ולחיות משק שונות. יכולתו של הצמח לספוג כמויות גדולות של חומרים מהמים מנוצלת בארצות הברית לניקוי מי שופכין. גם בשימוש ביתי ניתן להפיק תועלת מן הצמח: לטובת טיהור עודפי מים לשימוש חוזר, למשל מים ממכונת הכביסה, מי שטיפת הכלים וכיוצא באלה. יכולת ספיגת הרעלים של הצמח מוגבלת, ולכן לא מומלץ להשתמש במים המטוהרים להשקיית צמחי מאכל.
שימוש בתעשיית התרופות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקר שנעשה במכון ויצמן התגלה כי עדשת המים יכולה לשמש בית גידול מתאים לתרופות חלבוניות כגון אינסולין. מהמחקר עולה כי עדשת המים גדלה יפה באור מלאכותי, במים פשוטים המכילים כמה מינרלים, כאשר מקור הפחמן היחידי הוא הפחמן הדו-חמצני שבאוויר. סיכום התכונות האלה אומר שאפשר לגדל אותו בתוך בניין, בעזרת ציוד זול ופשוט יחסית, וללא חשש מהשפעה על הסביבה. העובדה שהוא משמש מזון לחיות משק מעלה אפשרות, שעדשת מים מהונדסת, אשר תכיל חלבונים חיסוניים, תוכל בעתיד לשמש לחיסון שיינתן כמזון לצאן, עופות משק, דגים, ואולי אפילו לבני אדם. שיטה זו של מתן תרופות וחיסונים דרך הפה עשויה לחסוך את התהליך היקר של הפקת החלבונים, ולהוזיל את התרופות. יחד עם שותפים מהתעשייה פיתח פרופ' אדלמן ממכון ויצמן זן חדש של עדשת מים הקרוי "ענק". זן זה גדול פי שניים מצמח עדשת מים רגיל, יש לו מנה כפולה של די-אן-אי, והוא מייצר בהתאם יותר חלבונים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
עדשת מים זעירה
-
מבט מקרוב על פרט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדשת מים זעירה, באתר ITIS (באנגלית)
- עדשת מים זעירה, באתר NCBI (באנגלית)
- עדשת מים זעירה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עדשת מים זעירה, באתר צמח השדה
- עדשת מים זעירה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- עדשת מים זעירה, באתר Tropicos (באנגלית)
- עדשת מים זעירה, באתר GBIF (באנגלית)
- עדשת מים זעירה, באתר The Plant List (באנגלית)
- עדשת מים זעירה, באתר IPNI (באנגלית)
- מגזין "המכון", הנדסה גנטית - בחזרה לעתיד, באתר ynet, 12 באוקטובר 2006
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עדשת מים זעירה באתר הרשימה האדומה של IUCN
לופיים בארץ ישראל | ||
---|---|---|
|