סלפית
 סמל סלפית | |
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | סלפית |
| ראש העיר | תחסין אבו סלימה |
| שפה רשמית |
ערבית  |
| שטח | 4 קמ"ר |
| גובה | 510 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 10,911 (2017) |
| קואורדינטות | 32°04′55″N 35°10′56″E / 32.081944444444°N 35.182222222222°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.salfeet.org | |
  | |
סלפית (בערבית: سلفيت) היא עיירה פלסטינית בהרי שומרון, ברשות הפלסטינית ושטח A, ומשמשת כבירת נפת סלפית. סלפית סמוכה לעיר אריאל, ונמצאת כ-3 ק"מ מדרומה. רוב תושביה עוסקים בחקלאות, בעיקר בגידולי זיתים, ענבים ותפוחים.
בסלפית נמצאת האוניברסיטה הפתוחה אל-קודס, בית חולים ע"ש יאסר ערפאת, ותחנת משטרה נפתית.
בשנת 2012, החליטה הרשות הפלסטינית לספח את הכפר לעיירה סלפית והוא מקבל ממנה את כל השירותים המוניציפליים.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סלפית נזכרת בספרי מס עות'מאניים משנת 1596. באותו זמן נרשמו בה 118 משפחות ו-2 רווקים, כולם מוסלמים.
במאות ה-18 וה-19, תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, סלפית הייתה אחד מהמרכזים הראשיים בחבל הארץ שנקרא "ג'וֹרַת עַמְרַא" או "בילאד ג'מאעין," החופף במידה ניכרת את נחלת שבט אפרים המקראית. אזור זה היה על התפר שבין הרי יהודה והרי השומרון, והוא סבל מחוסר יציבות פוליטית עקב הגירת שבטים ותחרות מתמדת בין משפחות תקיפות על גביית מיסים בשם השלטונות העות'מאניים.[2]
בסקר הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתוארת העיירה כמוקפת כרמי זיתים. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה סלפית מעוז המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית. לאחר מלחמת ששת הימים יצאו תושבים רבים לעבוד בישראל ובהתנחלויות הסמוכות. בשנת 1978 הוקמה מצפון לסלפית ההתנחלות אריאל שהוכרזה עיר ב-1998. לצורך כך הופקעו מתחומי סלפית 3,500 דונם. האינתיפאדה הראשונה גבתה את חייהם של 7 תושבים. ב-1995 הייתה סלפית העיירה הראשונה שפינה צה"ל במסגרת יישום הסכם אוסלו ב'.
דרכי הגעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לסלפית מספר כניסות. מצפון-מערב קיימת כניסה מכביש 4775, מכיוון צומת אריאל.כניסה זו פתוחה באופן חופשי ומאפשרת כניסה ויציאה לעיר ללא כל הפרעה. דרך נוסף מצפון-מזרח מובילה לכיוון איסכאכא ויאסוף. דרך ממערב לכיוון בורוקין נסללה לאחרונה. גם ממזרח נסללו שתי כניסות חדשות מכיוון לובאן א-שרקיה. מדרום ישנן שתי דרכים המתחברות עם ח'ירבת קיס ופרח'ה. כל הדרכים מפותלות והנסיעה בהן אורכת זמן רב.
המתקן לטיהור שפכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2007 הסכימה הקרן הגרמנית KfW (אנ'), המשקיעה בפיתוח תשתיות ברשות הפלסטינית, להקים עבור סלפית מתקן לטיהור שפכים, אך המנהל האזרחי לא אישר את הקמתו בתוואי המתוכנן בשטח C ודרש מעיריית סלפית להקים מתקן משותף לסלפית ולאריאל. הפלסטינים סירבו לבנות מתקן משותף בטענה שאריאל היא ישוב בלתי חוקי. הזיהום שנוצר מהביוב של שני היישובים הפך למטרד סביבתי ולמפגע בריאותי. לבסוף, בשנת 2015 אושרה ותוקצבה הקמת מתקן טיהור שפכים לאחר שנמצא פתרון אחר לביוב של אריאל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סלפית (בערבית)- מרכז המידע הלאומי הפלסטיני
- כיבוש מזהם כתבה של הטלוויזיה החברתית
סלפית (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ARIJ, [http://vprofile.arij.org/salfit/pdfs/factsheet/Salfit.pdf Salfit Municipality (including Khirbet Qeis Locality) (Fact Sheet)]
- ^ רועי מרום, גִ'נְדַאס בשערה של לוד: אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר 1948-1459, לוד-דיוספוליס 7, 2021, עמ' 26.
 | ||
|---|---|---|
| ערים | סלפית | 
|
| מועצות מקומיות | בידיה • בורוקין • דיר איסתיא | |
| כפרים | דיר בלוט • פרח'ה • איסכאכא • כפר א-דיכ • חארס • ח'ירבת קיס • כיפל חארת' • מרדה • מסחה • קראוות בני חסאן • קירה • ראפאת • סרטא • יאסוף • זאוויה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
| בקרת זהויות |
|
|---|