סלע (אדום)

סלע (אדום) עיר באדום המוזכרת בתנ"ך. בעבר זהותה על פי יוסף בן מתתיהו עם פטרה, אך כיום יותר מקובל לזהותה עם מוצב סלע ליד הכפר א-סלע צפונית מבצרה בצפון אדום, מדר' דרום מזרח לים המלח^[1].

בתנ"ך

סלע מוזכרת בתנ"ך במלחמת אמציה מלך יהודה נגד אדום^[2]:

"הוּא הִכָּה אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא המלח [מֶלַח] עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְתָפַשׂ אֶת הַסֶּלַע בַּמִּלְחָמָה וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ יָקְתְאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה."

פסוקים נוספים בהם מופיעה המילה "סלע" מפורשים לעיתים כמתייחסים לסלע אדום. פסוק אחד הוא בדברי בלעם על הקיני^[3]:

"וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ."

פסוק שני הוא בתיאור ההתיישבות של בני ישראל בתחילת ספר שופטים^[4]:

"וּגְבוּל הָאֱמֹרִי מִמַּעֲלֵה עַקְרַבִּים מֵהַסֶּלַע וָמָעְלָה."

פסוקים נוספים הם בעובדיה^[5]:

"זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶּלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ אֹמֵר בְּלִבּוֹ מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ ... וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל"

שיש שראו במילה "מקטל" שיבוש של "יקתאל", היא הסלע^[6].

זיהוי

תרגום השבעים תרגם את הסלע כשם עצם ולא כשם מקום. אוסביוס מקיסריה זיהה את הסלע עם רקם שזוהתה עם פטרה^[7] ובעקבותיו היה מקובל עד המאה ה-20 לזהות את הסלע עם פטרה^[6]^[8]^[9]. בשנות ה-30 של המאה ה-20, נלסון גליק חקר את אזור אדום, גילה מצודת סלע בסמוך לכפר א-סלע שמצפון לבצרה, אולם קבע שהמיקום של סלע הוא אכן באום אל ביארה שבסמוך לפטרה^[10]. לעומת זאת, באותה תקופה היו שפקפקו לגבי זיהוי סלע בפטרה^[11], בגלל שסלע נמצאת, לפי הפסוקים ליד מעלה עקרבים וגיא מלח שזוהו מדרום לים המלח, הרחק צפונה מפטרה^[7]. מחקר נוסף באזור פטרה שלל, לטענת בנו רותנברג, את האפשרות שסלע נמצאת בה. לטענתו של רותנברג, הסלע הוא שם עצם והמקום ששונה שמו ליקתאל נמצא בהרים שממערב לערבה הצפונית^[12]. אולם רוב החוקרים עברו לתמוך בזיהוי של הסלע במצודה האדומית א-סלע^[13]. גילוי כתובת נבונאיד בא-סלע חיזקה את הדעה שסלע הייתה במצודת א-סלע^[14].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סלע בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ זיוון זאב, 2001. עברות שמות מקומות בנגב. אריאל – כתב עת לידיעת ארץ -ישראל, 150-151 – עם הפנים אל הנגב, עמ' 21–26.
^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק ז'
^ ספר במדבר, פרק כ"ד, פסוק כ"א
^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ל"ו
^ ספר עובדיה, פרק א', פסוק ג'
^ ¹ ² צבי גרץ, תולדות היהודים, בית דוד ובני יהוא (עמוד 60, העמוד ה-11 בתצוגה), הצפירה, 7 ביולי 1905
^ ¹ ² בנימין מזר, סלע, הסלע, אנציקלופדיה מקראית, כרך ה', עמ' 1050-1051
^ יצחק בן-צבי, בסלע אדום, העולם, 16 ביולי 1936
^ הסלע האדום, חרות, 17 ביוני 1960
^ יצחק בן-צבי, עבר הירדן, העולם, 20 בפברואר 1941
^ יצחק בן-צבי, רקם ותושביה, העולם, 27 באפריל 1939
^ בנו רותנבורג, היכן סלע אדום?, מעריב, 16 בספטמבר 1960
^ סלע, אתר דעת
^ אלי וטל רז, אלכסנדר אוצ'יטל, ‏מצודות סלע בהרי אדום, קתדרה 101, מר חשוון תשס"ב, עמ' 11-12

[1] זיוון זאב, 2001. עברות שמות מקומות בנגב. אריאל – כתב עת לידיעת ארץ -ישראל, 150-151 – עם הפנים אל הנגב, עמ' 21–26.

[2] ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק ז'

[3] ספר במדבר, פרק כ"ד, פסוק כ"א

[4] ספר שופטים, פרק א', פסוק ל"ו

[5] ספר עובדיה, פרק א', פסוק ג'

[הצפירה-6] ¹ ² צבי גרץ, תולדות היהודים, בית דוד ובני יהוא (עמוד 60, העמוד ה-11 בתצוגה), הצפירה, 7 ביולי 1905

[מזר-7] ¹ ² בנימין מזר, סלע, הסלע, אנציקלופדיה מקראית, כרך ה', עמ' 1050-1051

[8] יצחק בן-צבי, בסלע אדום, העולם, 16 ביולי 1936

[9] הסלע האדום, חרות, 17 ביוני 1960

[10] יצחק בן-צבי, עבר הירדן, העולם, 20 בפברואר 1941

[11] יצחק בן-צבי, רקם ותושביה, העולם, 27 באפריל 1939

[12] בנו רותנבורג, היכן סלע אדום?, מעריב, 16 בספטמבר 1960

[13] סלע, אתר דעת

[14] אלי וטל רז, אלכסנדר אוצ'יטל, ‏מצודות סלע בהרי אדום, קתדרה 101, מר חשוון תשס"ב, עמ' 11-12

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]