סוס מיניאטורי

סוס מיניאטורי
מיון מדעי

סוס מיניאטורי הוא סוס שגופו נמוך במיוחד. סוסים מיניאטוריים שכיחים ביותר במדינות אירופה ואמריקה. ובדרך כלל גובהם בין שמונים ושישה לבין תשעים ושבעה סנטימטרים, תלוי במין המסוים. בדרך כלל מגדלים את הסוסים המיניאטוריים כחיות מחמד. למרות העובדה שהם עדיין מתנהגים בדומה לסוס הבית ויש להתייחס אליהם כאל סוס רגיל, גם אם הם משמשים כחיית מחמד. לעיתים רחוקות משתמשים בסוסים המיניאטוריים בדומה לכלבי נחייה. הסוסים המיניאטוריים לעיתים מאומנים לנהיגה ולזריזות, כיוון שבמופעי סוסים הם שכיחים במיוחד.

סוס מיניאטורי עובד כחיית שירות

סוס מיניאטורי בחברת סוסות וסייח

היסטוריה

הסוסים המיניאטוריים נראו לראשונה באירופה במאה ה-17, ובסוף המאה ה-18, נחשבו לחיות מחמד המיועדות למעמד הגבוה בלבד.

הסוס המיניאטורי הדרום אפריקני נראה לראשונה באפריקה, וסוסים אלו ססגוניים ביותר. חלקם דומים לסוסים ערביים זעירים, ואילו אחרים דומים לסוסים בלגיים.

האדם הראשון אשר גידל סוסים מיניאטוריים בדרום אפריקה היה וויננד דה ווט אשר התחיל בפרויקט בשנת 1945 בלינדלי, דרום אפריקה. הוא עודד אנשים רבים אחרים להחיל לגדל גם הם סוסים מיניאטוריים, ורובם השתמשו בסוס המיניאטורי הערבי בפרויקטים שלהם. בשנת 1989 הכירה התאחדות החיות הלאומית בסוס המיניאטורי כגזע עצמאי.

ישנם כ-700 סוסים מיניאטוריים רשומים בדרום אפריקה.

מחלוקות

• סוס או סוס מיניאטורי? - ישנו ויכוח מתמשך שנושאו העיקרי הוא האם סוס מיניאטורי דומה יותר במאפייניו לסוס פוני או לסוס הבית. יש סטנדרטים של גזעי סוסים מיניאטוריים שמעדיפים מאפיינים של סוסי פוני כמו רגליים קצרות וחזקות וגו מאורך, בעוד שאחרים מעדיפים פרופורציות סוס רגילות. אפילו השם עדיין לא סגור, מונחים כמו "פוני גמד" ו"סוס פיגמי "המשמשים בנוסף ל"סוס מיניאטורי" ושמות ספציפיים לגזע כגון פלאבלה.
• סיוע לאנשים עם מוגבלויות - קיימת מחלוקת^{[דרוש מקור]} האם סוסים מיניאטוריים מתאימים כחיות סיוע לאנשים עם מוגבלות. מי שמעדיף את השימוש בהם מציין כי סוסים חיים הרבה יותר זמן מכלבים וניתן לאמן אותם לבצע משימות דומות.
• מיניאטוריות - הגמדות היא דאגה בעולם הסוסים המיניאטוריים. אצל בתי גידול לסוסים מיניאטוריים הגמדות אינה נחשבת לתכונה רצויה. הגמדות עלולה לגרום לסוסים המיניאטוריים בעיות בריאותיות משמעותיות ובעיות שמיעה. רב בתי הגידול מנסים למנוע כמה שיותר מגידול סוס מיניאטורי הסובל מגמדות. בשנת 2014 בדיקות די-אן-אי מסחריות הפכו לנגישות בעבור בדיקת מוטציית הגמדות. הסוס החי העתיק ביותר שנרשם היה סוס מיניאטורי שנפגע מגמדויות בשם אנג'ל שחי עם האגודה להגנת הסוסים בצפון קרוליינה וחיה מעל גיל 50.

שימושים

יישנן הזדמנויות רבות למופעי סוסים אשר מוצעות על ידי ארגונים ברחבי העולם. מוצעים שיעורים רבים, כולל, נהיגה, תחפושות, שיעורי מכשולים או שבילים, וראווה. אף על פי שניתן לאמן סוסים מיניאטוריים לשהות בחלל הבית, הם עדיין סוסים רגילים ויהיו בריאים יותר כאשר יהיה מותר להם לחיות בחוץ (עם חדר מתאים) כשאינם שוהים עם בני אדם.

סוסים מיניאטוריים משמשים הן כחיות מחמד לילדים והן כסוסי נחייה לבעלי מוגבלויות ובעיקר לאנשים בעלי לקות ראייה או עוורים, מכיוון שהם בדרך כלל מאיימים פחות מסוסים בגודל מלא, אך יש להם תכונות אף של כלבי נחייה.

רפי רוזליס הקים בישראל חוות טיפולים באמצעות סוסים מיניאטוריים בתחילת שנות האלפיים. בחווה זו טופלו כ-100 ילדים בעלי מוגבלויות שונות על פי תוכנית טיפולית מיוחדת ומותאמת. באוקטובר 2018, עלתה החווה באש והסוסים נשרפו.

מאפיינים ורישום

בארצות הברית קיימות שתי אגודות לסוסים מיניאטורים. האגודה האמריקאית לסוסים מיניאטורים (AMHA) ומשרד הרישום האמריקני לסוסים מיניאטורים (AMHR). האגודה האמריקאית לסוסים מיניאטוריים נוסדה בשנת 1978 והוקדשה להגדרת הסוס המיניאטורי כזן סוסים מובהק. רבים מהארגונים הבינלאומיים כולל מיני מועדונים בקנדה ובכמה מדינות באירופה, קשורים לארגון זה. משרד הרישום האמריקני לסוסים מיניאטורים הוא למעשה מחלקה של מועדון הפוני שטלנד האמריקני והוכרז כמשרד נפרד בשנת 1972. ברחבי העולם ישנם עשרות מועדונים וארגוני סוסים מיניאטורים. ארגונים מסוימים שמים דגש על גידול סוסים מיניאטורים בעלי מאפייני סוסים, ואילו אחרים מעדיפים לשמור על מאפייני הפוני. בנוסף לארגונים אשר מיועדים לסוסים מיניאטוריים באופן כללי, קיימים גם ארגונים אשר מיועדים לגזע מסוים, כמו סוס הפלאבלה.

במשרד הרישום האמריקאי לסוסים מיניאטורים, גובה הסוסים המיניאטורים אינו עולה על 38 אינץ'. ישנן שתי חלוקות במשרד הרישום האמריקאי לסוסים מיניאטורים: חלוקה א', לסוסים בגודל 86 סנטימטרים ומטה, חלוקה ב' לסוסים בגודל 86–97 סנטימטרים.

משרד הרישום האמריקאית לסוסים מיניאטורים דורש שגובה הסוסים יעמוד מתחת ל-86 סנטימטרים.

סוסים מיניאטורים עם כל צבע עיניים שהוא, כל צבע פרווה שהוא ועם כל צורה של כתמים לבנים כלשהם רשאים להירשם. הסטנדרטים של האגודה האמריקאית לסוסים מיניאטוריים קובעים שאם בן אדם רואה תמונה של סוס מיניאטורי, בלי שום אמצעי מדידה, הסוס יהיה זהה במאפייניו, בהתנהגותו, ובמראהו, לסוס בגודל מלא. על פי משרד הרישום האמריקאי, על סוס מיניאטורי להיות סוס קטן, ממושמע, ומאוזן, ועליו לתת את הרושם של עוצמה, זריזות, וערנות. עליו להיות להוט, וידידותי, אך לא שברירי.

הסוסים המיניאטוריים בדרך כלל קשוחים למדי, ולעיתים קרובות חיים בממוצע יותר מכמה מגזעי סוסים בגדלים מלאים; אורך החיים הממוצע של סוסים מיניאטוריים הוא בין 25 ל-35 שנים. עם זאת, יש גם כמה בעיות בריאותיות שנפוצות יותר אצל סוסים מיניאטוריים מאשר קרוביהם בגודל מלא. הזנת יתר היא בעיה שכיחה אצל סוסים מיניאטוריים, המובילה להשמנה; זה נכון במיוחד כאשר הבעלים רגילים להחזיק סוסים בגודל מלא. בעיות שיניים, נראות לעיתים קרובות, מכיוון שישנו מספר מסוים של שיניים אצל סוסים בגודל מלא ומספר זהה של שיניים אצל סוסים מיניאטוריים, אשר בעלי פה קטן בהרבה. הם יכולים גם להיתקל בשמירה על שיני החלב (שיניים לתינוק) ובעיות בסינוסים בגלל צפיפות. השילוב של נטייה לאכילת יתר ובעיות שיניים יכול להוביל להופעה מוגברת של קוליק. בעיה מטבולית עיקרית הנראית בתדירות גבוהה יותר אצל סוסים מיניאטוריים היא היפרליפמיה, כאשר לחץ מאזן להפחתת התיאבון יכול לגרום לגוף לפרק כמויות משמעותיות של שומן, להכריע את הכבד ועלול לגרום לאי ספיקת כבד. גם הרבייה קשה יותר בסוסים מיניאטוריים, עם שכיחות גבוהה של לידות קשות ופוטנציאל גדול יותר להרעלת הריון. רב הבעיות הבריאותיות שנראות בתדירות גבוהה יותר אצל סוסים מיניאטוריים מתוקנות בקלות באמצעות האכלה ותחזוקה נכונים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סוס מיניאטורי בוויקישיתוף

• חברת תעופה התירה להעלות לתא הנוסעים.