נרווה
פסל של הקיסר נרווה, שיש, מהמאה ה-1 לספירה, מוצג כיום במוזיאון הלאומי של רומא | |||||||
לידה |
8 בנובמבר 30 נארניה (אנ'), האימפריה הרומית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
27 בינואר 98 (בגיל 67) רומא, האימפריה הרומית | ||||||
שם מלא | מרקוס קוקיוס נרווה קיסר אוגוסטוס | ||||||
שם לידה | Marcus Cocceius Nerva | ||||||
מדינה | רומא העתיקה | ||||||
מקום קבורה | מאוזוליאום אוגוסטוס, רומא | ||||||
שושלת הנרווה-אנטונינים | |||||||
| |||||||
| |||||||
מַרְקוּס קוֹקֶיוּס נֶרְוָוה (לטינית: Marcus Cocceius Nerva; 8 בנובמבר 30 – 27 בינואר 98) היה קיסר רומא משנת 96 ועד 98 לספירה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת דרכו היה סנאטור, וכאשר דומיטיאנוס נרצח, הוא נבחר מקרב חברי הסנאט לכהן כקיסר. הראשון מחמשת הקיסרים הטובים.
מפעלו של נרווה היה בעיקר בתחומי המדינה, וגם תיקונים מתקופת דומיטיאנוס. הוא שחרר גולים ממשפטים שנערכו בתקופת דומיטיאנוס, ביטל את משפטי ביזיון המלכות, החזיר את הרכוש שנלקח על ידי דומיטיאנוס לתושבים, והקל את המיסים לרומאים ולאיטלקים.
נרווה בנה מחסני תבואה כדי להקל את חלוקתה לתושבים, ושיקם את מערכת הספקת המים.
בניסיון למנוע את העוני באימפריה, הטיל על הסנאט לקנות קרקעות עבור מגורי עניים.
מפעלו העיקרי של נרווה היה הקמת מוסד ה"אלימנטה" אשר תמך באיכרים ובילדים. המפעל פעל כך שאיכרים יקבלו הלוואות בריבית נמוכה. הריבית עברה לשלטונות המוניקיפיות אשר שילמו את כל הריבית, עם תוספת מכספם, להורי ילדים כדי שבידיהם יהיה מספיק כסף לטפל בילדיהם.
בתקופת שלטונו אימץ נרווה את טראיאנוס נציב גרמניה העילית וקבע בכך שהוא יהיה יורשו.
נרווה מת ככל הנראה מסיבות טבעיות, וטראיאנוס ירש אותו כקיסר.
יחסו ליהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם עליית נרווה לשלטון באה הקלה ביחסי היהודים עם האימפריה. הוא הקל את גביית המס היהודי ואסר על רדיפתם של אנשים בשל "אימוץ אורח החיים היהודי".[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ע"מ: 443-437 (הספר בקטלוג ULI)
- הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים ח"א כרך ה ii פרק לו - קו אור בימי נערווא, והנסיעה לרומי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נרווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נרווה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- נרווה (30-98), קיסר רומי, דף שער בספרייה הלאומית
- נרווה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]