לדלג לתוכן

נמל התעופה הבין-לאומי טורונטו-פירסון

נמל התעופה הבינלאומי טורונטו פירסון
Toronto Pearson International Airport
נמל התעופה בשנת 2007
נמל התעופה בשנת 2007
נמל התעופה בשנת 2007
נתוני השדה
קוד IATA
‏YYZ‏
קוד ICAO
‏CYYZ‏
סוג השדה ציבורי
תקופת הפעילות 1939–הווה (כ־85 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם לסטר פירסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל Greater Toronto Airports Authority
בעלים Transport Canada עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר סמוכה מיסיסוגה, אונטריו
משרת את מטרופולין טורונטו
בסיס לחברות
קואורדינטות 43°40′38″N 79°37′50″W / 43.67722°N 79.63056°W / 43.67722; -79.63056
גובה מעל פני הים 173 מטר (569 רגל)
www.gtaa.com
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
05/23 11,120 3,389 אספלט ובטון
15L/33R 11,050 3,368 אספלט
06L/24R 9,697 2,956 אספלט
15R/33L 9,088 2,770 אספלט
06R/24L 9,000 2,743 אספלט
(למפת טורונטו רגילה)
 
YYZ
YYZ
מפת נמל התעופה
מספר הנוסעים 35,600,000 (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תחנת רכבת לינק בטרמינל 3

נמל התעופה הבינלאומי טורונטו פירסון נקרא ע"ש לסטר פירסוןאנגלית: Toronto Pearson International Airport) הוא נמל התעופה הבינלאומי הגדול בקנדה,[1] המשמש את מטרופולין טורונטו ומדינת אונטריו. הנמל ממוקם סמוך לעיר מיסיסוגה, 20 ק"מ מערבית למרכז העיר טורונטו.

הנמל מדורג במקום ה-38 ברשימת נמלי התעופה העמוסים בעולם, בשנת 2009 עברו בנמל 30,368,339 נוסעים. ב-407,724 תנועות מטוסים.[2]

אייר קנדה מפעילה 7 טיסות שבועיות בקו תל אביב-טורונטו במשך כל השנה. אל על הפעילה 4 טיסות שבועיות בקו זה, עד סגירתו באוקטובר 2022.

שדה התעופה הוקם בשנת 1937 על קרקעות שנרכשו בחברת "Toronto Harbour Commission", הוא נפתח לראשונה באוגוסט 1938 תחת השם "נמל התעופה מולטון" (Malton Airport), ובית שהיה במקום שימש כטרמינל.[3] בשנות מלחמת העולם השנייה שימש הנמל כבית ספר לטיסה, כחלק מתוכנית ההדרכה האווירית של חבר העמים הבריטי.[4]

בשנת 1949 נבנה הטרמינל השני ובו קיבולת נוסעים של 400,000 בשנה, ובהמשך נבנו המסלולים 05/23 ו-15R/33L.

בין השנים 1957 ו-1964 שופץ הטרמינל. בשנת 1972, במטרה להקל על העומס שנוצר בנמל. הפקיעה ממשלת קנדה קרקעות בעיר פיקרינג (Pickering) עליהם התכוונה לבנות נמל תעופה בינלאומי חדש. אולם התוכנית בוטלה בשל התנגדות ארגונים סביבתיים.

בשנת 1984 נקרא הנמל ע"ש חתן פרס נובל לשלום וראש ממשלת קנדה ה-14, לסטר פירסון.

בשנת 1996 במסגרת מדיניות התעופה הלאומית, הופרט הנמל והועבר מאחריות משרד התחבורה הקנדי (Transport Canada), לחברת "Greater Toronto Airports Authority"‏.[5] החברה שיפצה את הטרמינלים, בנתה מסוף מטען, ושני מסלולים חדשים.

לאחר פיגועי 11 בספטמבר, טיסות רבות הופנו מארצות הברית לקנדה במבצע שכונה "סרט צהוב" (Operation Yellow Ribbon), מתוכם נחתו 19 טיסות בנמל התעופה.[6]

מתקני הנמל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנמל התעופה שני בתי נתיבות: טרמינל 1, וטרמינל 3.

טרמינל 1 - משמש את הטיסות הבינלאומיות. בטרמינל שלוש זרועות: D, ו-E, בהם 38 גשרי עלייה למטוס. וזרוע F בו 23 גשרים. כל חברות התעופה החברות בברית סטאר אלייאנס פועלות מטרמינל זה.[7] הטרמינל תוכנן על ידי האדריכלים: משה ספדיה ומשרד סקידמור. שטח הטרמינל 464,000 מ"ר, ומדורג 24 בעולם מבחינת שטח רצפה. בטרמינל אף גשרים מיוחדים המותאמים לקלוט את מטוסי האיירבוס A380.‏[8] הטרמינל משמש כבסיס הפעולה המרכזי של חברת התעופה אייר קנדה.

טרמינל 1 מזרח - לשעבר טרמינל 2, משמש לטיסות קצרות וטיסות לארצות הברית. בטרמינל 12 שערים.

טרמינל 3 - נבנה בסוף שנות השמונים על מנת להקל על העומס בטרמינלים 1 ו-2, ונפתח בפברואר 1991. בטרמינל 39 שערים, ומשמש את החברות בברית Oneworld, ‏SkyTeam, וחברות תעופה שאינן חברות בברית חברות תעופה. חברת אל על פועלת מטרמינל זה.

רכבת לינק (LINK Train) - רכבת המחברת בין הטרמינלים 1 ו-2, הרכבת נגישה לנכים ופועלת 24 שעות ביממה. הרכבת נחנכה ב-6 ביולי 2006, והיא פועלת לצד מערכת האוטובוסים במקום.[9]

מסוף המטען - בנמל התעופה שני מסופי מטען: אחד ממוקם צפונית לטרמינל 3, ואחד המשמש את חברת פדקס אקספרס וממוקם סמוך למסלול 05/23.[10]

חברות תעופה ויעדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יותר מ-60 חברות תעופה מפעילות טיסות סדירות לנמל. כמו כן הנמל משמש כבסיסן של החברות אייר קנדה, אייר טראנסט, אייר קנדה ג'אז, סונוויג איירליינס, ווסט ג'ט, ואייר ג'ורג'יה.[11]

מנמל התעופה יוצאות טיסות ליותר מ-170 יעדים באוקיאניה, אסיה, אפריקה, אירופה, צפון, מרכז, ודרום אמריקה.[12]

תחבורה אל הנמל וממנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכבישים מהירים 427, 401, ו-409 מקשרים את נמל התעופה לשאר המדינה. מספר קווים של הרכבת התחתית של טורונטו ושל ה-"GO Transit" מגיעים לנמל. חברת האוטובוסים "טורונטו איירפורט אקספרס" מפעילה קווים סדירים בין הנמל לאונטריו ודטרויט.

בנמל פועלות מוניות ולימוזינות מורשות מטעם עירית מיסיסוגה וטורונטו בלבד.

לקראת המשחקים הפאן-אמריקאיים שהתקיימו בעיר ב-2015, החלו ביולי 2010 בבניית קו רכבת מהירה (Union-Pearson Rail Link), שמקשרת בין נמל התעופה לתחנת יוניון שבמרכז העיר.[13]

תאונות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ב-5 ביולי 1970 התרסקה טיסה 621 של אייר קנדה במהלך ההמראה, הטיסה בוצעה במטוס DC-8,‏ 100 הנוסעים ו-9 אנשי הצוות נהרגו.[14]
  • ב-26 ביוני 1978 התרסקה טיסה 189 של אייר קנדה במהלך ההמראה, מתוך 105 הנוסעים ששהו ב-DC-9, נהרגו שניים.
  • ב-22 ביוני 1983 התרסקה טיסת מטען של חברת "Skycraft Air Transport" במהלך הנחיתה בנמל, שני אנשי הצוות נהרגו.
  • ב-2 באוגוסט 2005 סטו טייסי טיסה 358 של אייר פראנס ממסלול הנחיתה, המטוס - איירבוס A340 נשרף. אולם מתוך 297 הנוסעים ו-12 אנשי הצוות, נפצעו 43.[15]

תקריות בטיסות שיצאו מנמל התעופה:

אזכורים תרבותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • במאי 1969 נעצר המוזיקאי ג'ימי הנדריקס ובתיקו 40 גרם הרואין. הוא שוחרר לאחר שהשופטים האמינו לטענתו כי אדם אחר שתל את הסם בתיקו.
  • בשנת 1987 ביצעה להקת פינק פלויד חזרות לאלבום "A Momentary Lapse of Reason", באחד המוסכים בנמל.
  • בשנת 2004 פורסם הקליפ לשירה של סלין דיון - "You and I", שצולם בחלקו בנמל התעופה, ואשר היה חלק ממסע הפרסום של אייר קנדה.
  • בשנת 2007 צולם בנמל הקליפ לשיר "My Moon My Man", של הזמרת הקנדית "פייסט".
  • בשנת 2009 צולם בנמל התעופה פרק מסדרת הדרמה הקנדית "Flashpoint".
תערוכה שהוצגה בטרמינל 1 בהשקעה של 6-7 מיליון דולר[19]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]