ניסים אליאס בנימין עזרא
 | |
| ניסים אליאס בנימין עזרא (משמאל) | |
| לידה |
1883 לאהור, הראג' הבריטי  |
|---|---|
| פטירה |
1936 (בגיל 53 בערך) |
  | |
ניסים אליאס בנימין עזרא (1883–1936) אשר נודע גם בכינוי N.E.B. Ezra, היה מוציא לאור יהודי ממוצא עיראקי אשר התבסס בשאנגחאי. ייסד את "האגודה הציונית של שאנגחאי", ואת העיתון "מבשר ישראל". עזרא שימש כעורך של העיתון במשך יותר מ-30 שנה עד מותו.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עזרא נולד בשנת 1883,[1] מוצא משפחתו היה מהעיר בגדאד שבעיראק. המשפחה עקרה להודו הבריטית, ועזרא נולד בלאהור (כיום בפקיסטן). מאוחר יותר עקר לעיר שאנגחאי שבסין. הקהילה היהודית בשאנגחאי נוסדה בשנת 1844. לאחר מלחמת האופיום הראשונה וחתימת חוזה נאנקינג, הסכמי הכניעה הסינית התירו למעצמות אירופה לפתוח בשאנגחאי תחנות סחר אקס-טריטוריאליות שיפוטית, ולמעשה אוטונומיה מערבית. אוטונומיה זו משכה סוחרים ותעשיינים. עם הבריטים הגיעו תעשיינים יהודים רבים ממוצא עיראקי ובראשם משפחות עשירות כגון ששון, כדורי, חרדון ואחרות ואיתם יהודים ספרדים שהגיעו מסוריה, עיראק והודו (בדומה לקהילות בהונג קונג ויאנגון).
בשאנגחאי, ייסד עזרא בשנת 1903, את "האגודה הציונית של שאנגחאי". שנה לאחר מכן, הקים עזרא את עיתון "מבשר ישראל", בשפה האנגלית, שהיה הביטאון הרשמי של האגודה. עזרא שימש כעורך הראשי של העיתון במשך שלושים שנה, ותחת הנהגתו הפך העיתון לאחד מהעיתונים היהודיים המתוחכמים ביותר במזרח הרחוק. הוא הופץ אף בארצות הברית, שם ייצב את מעמדו כקול הסמכותי ביותר של יהודי מזרח אסיה. אחייניו של עזרא האחים סרגון (בנימין, יוסף ודוד), שחיו בבומביי שבהודו, קיבלו השראה רבה ממבשר ישראל, ובהשראתו הוציאו לאור בשנת 1930 את ה-"Jewish Tribune", שהפך לעיתון היהודי המוביל בהודו.[2]
עזרא שימש גם כמנהיג של "האגודה הציונית של שאנגחאי", האגודה זכתה לתמיכה כספית נלהבת מאיל ההון היהודי אליעזר כדורי. אולם מרבית יהודי הקהילה בשאנגחאי לא התעניינו בציונות והארגון כלל בשיאו רק 100 חברים. עם זאת הארגון זכה לתמיכה מצד פעילים סינים בולטים כגון סון יאט-סן. זה האחרון שלח מכתב לעזרא בשנת 1920 בו הוא כותב: "כל אוהבי הדמוקרטיה לא יכולים לעזור, אבל תומכים בלב שלם ומברכים בהתלהבות את התנועה לשחזר את האומה הנפלאה והיסטורית שלך, שתרמה כל כך הרבה לציוויליזציה של העולם ושראויה בצדק למקום של כבוד במשפחת העמים."[3]
בחלק ממאמריו, הביע עזרא פסימיות כלפי עתידה של אירופה. במיוחד בתקופתו שבה נשלטה ברית המועצות בידי סטלין, גרמניה בידי היטלר, איטליה בידי מוסוליני וספרד בידי פרנקו. עזרא הביע אהדה כלפי תרבות אסיה שהולידה מנהיגים מוסריים כמו קונפוציוס, בודהה וזרתוסטרא. לדעת עזרא סין תוכל להשפיע בעתיד רבות על העולם, ולהפוך אותו למוסרי יותר.[4] דעתו זו סבלה מביקורות קשות, שהיו מוצדקות בהתחשב בכך שבאותה תקופה סבלה סין קשות מהאימפריאליזם היפני. ב-15 בספטמבר 1933, שלח עזרא מכתב לשר החוץ היפני ממורו שיגמיטסו, בו הוא מציע ליפן לרכז במנצ'וריה את המוני היהודים שנמלטו מרדיפות הנאצים בגרמניה. תוכנית זו אכן הייתה אמורה להיות מיושמת וזכתה לכינוי "תוכנית דג הפוגו".[5]
עזרא נפטר בשאנגחאי בשנת 1936.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bei Gao (2013). Shanghai Sanctuary: Chinese and Japanese Policy Toward European Jewish Refugees During World War II. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-984090-8.
- Cesarani, David (2014). Port Jews: Jewish Communities in Cosmopolitan Maritime Trading Centres, 1550-1950. Routledge. ISBN 978-1-135-29246-1.
- Goldstein, Jonathan (1998). The Jews of China. M.E. Sharpe. ISBN 978-0-7656-3631-7.
- Messmer, Matthias (2012). Jewish Wayfarers in Modern China: Tragedy and Splendor. Lexington Books. ISBN 978-0-7391-6938-4.
- Ristaino, Marcia Reynders (2003). Port of Last Resort: The Diaspora Communities of Shanghai. Stanford University Press. ISBN 978-0-8047-5023-3.