נטאפ
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג |
נאסד"ק: NTAP S&P 500 Component |
| בורסה |
נאסד"ק (NTAP)  |
| מייסדים | דייוויד היץ ג'יימס לאו מיכאל מלקולם |
| תקופת הפעילות | 1992–הווה (כ־32 שנים) |
| מיקום המטה |
סאניווייל |
| משרד ראשי | סאניווייל, קליפורניה, ארצות הברית |
| מוצרים עיקריים | Compression, Data ONTAP, DataFort, Deduplication, FAS2000, FAS3100, FAS3200, FAS6000, FAS6200, File Storage Resource Manager, Flash Cache, FlexCache, FlexClone, FlexPod, FlexShare, FlexVol, Lifetime Key Management, MetroCluster, MultiStore, Open Systems SnapVault (OSSV), OnCommand management software, RAID-DP, SANscreen, SnapLock, SnapMirror, SnapRestore, Snapshot, SnapValidator, SnapVault, StorageGRID, SyncMirror, V-Series (V3100, V3200, V6000, V6200) |
| שווי שוק | 24.06 מיליארד דולר (26 בדצמבר 2024) |
| הכנסות | 5.54 מיליארד דולר 2016 |
| רווח | 229 מיליון דולר 2016 |
| מנכ"ל | ג'ורג' קוריאן |
| עובדים | 12,000 |
| נטאפ ישראל | |
  | |
נטאפ בע"מ (באנגלית: Netapp, או באופן רשמי Network Appliance, Inc) היא חברת מחשבים אמריקאית המתמחה בניהול אחסון ובמאגרי נתונים. קובצי האחסון של נטאפ מחוברים לרשתות, ומאפשרים לקהל הלקוחות הארגוני לאחסן ולשתף נתונים בין העובדים. משרדיה הראשיים של החברה ממוקמים בסאניווייל, קליפורניה. החברה חברה בנאסד"ק-100, ודורגה כאחת מ־500 החברות ששוויין הגדול ביותר בפעם הראשונה ב-2012.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נטאפ נוסדה בשנת 1992 על ידי דוד היץ, ג'יימס לאו ומיכאל מלקולם. מלקולם, היץ ולאו התחילו במטרה לפשט את ענף אחסון הנתונים. השלישייה, הנתמכת על ידי מימון פרטי והון סיכון של 12.8 מיליון דולר, הפרידה בין רכיבי האחסון והניהול לבין שרת המחשבים המסורתי ופיתחה שרת נפרד שאינו ניתן לתכנות. ארכיטקטורת התוכנה הקניינית של נטאפ אפשרה לחברה להשתמש בחומרה סטנדרטית בתעשייה ולא בחומרה מיוחדת, וסיפקה ללקוחותיה - קהל לקוחות תאגידי - פתרון אוניברסלי ורב-תכליתי לאחסון ואחזור הנתונים שלהם[1]. באותו זמן, המתחרה העיקרי של החברה הייתה חברת Auspex. בשנת 1994 קיבלה נטאפ מימון הון סיכון מחברת סקויה קפיטל. בשנת 1995 החברה הונפקה לראשונה לציבור. החברה פרחה בשנות בועת האינטרנט של השנים 1990 עד אמצע 2001, במהלכה גדלה ההכנסה השנתית של החברה לכמיליארד דולר. לאחר התפוצצות הבועה, הכנסות החברה ירדו ל-800 מיליון דולר בשנת 2002. מאז, הכנסות החברה עלו בהתמדה. בשנת 2006 מכרה החברה את קו המוצרים NetCache לחברת Blue Coat. ב־19 באוגוסט 2009 פרש דן וורמנהובן מתפקיד המנכ"ל והוחלף על ידי טום ג'ורגנס.
נטאפ בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]נטאפ מחזיקה מרכז מחקר ופיתוח בישראל תחת השם NetApp Cloud Innovation Center. המרכז שממוקם בתל אביב ומעסיק כ-190 עובדים, מוביל את פיתוח פעילות הענן של התאגיד האמריקאי בישראל ומעניק שירותי ענן לחברות הגדולות בעולם. במסגרת פעילות הענן שלה נטאפ מספקת פתרון משלים לספקי הענן הגדולים AWS של אמזון, Azure של מיקרוסופט ו-Cloud Platform של גוגל בתחומי האחסון, ניהול ואבטחת המידע.
מרכז נוסף של נטאפ ממוקם בפתח תקווה, והוא אחראי על מכירות, שירות ותמיכה ללקוחות הישראליים.
נטאפ ביצעה מספר רכישות בולטות של סטארט-אפים ישראליים:
- ב-2006 רכשה את חברת טופיו (Topio) תמורת 160 מיליון דולר. טופיו פיתחה תוכנה המאפשרת ללקוחות להעתיק ולשחזר נתונים מכל פלטפורמת שרתים כולל יבמ, EMC או HP. בשל קשיים להטמיע את המוצר שפיתחה טופיו, נטאפ עצרה את פיתוחו ב-2008[2].
- ב-2008 רכשה את חברת אונארו (Onaro) תמורת 120 מיליון דולר. מייסדי אונארו, רועי אלון ואסף לוי, מנהלים היום את מרכז הפיתוח הישראלי[3].
- ב-2019 רכשה את חברת קוגניגו (Cognigo) תמרות 70 מיליון דולר. קוגניגו פיתחה פלטפורמה להגנה על מידע והתאמתו לתקנות הפרטיות השונות בעולם, כמו ה-GDPR ואחרות.
- ב-2020 רכשה את חברת ספוט (Spot.io) תמורת 450 מיליון דולר. ספוט מסייעת לחברות לרכוש ולנהל קיבולת תשתית ענן עודפת.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נטאפ (באנגלית)
נטאפ, ברשת החברתית פייסבוק
נטאפ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- מידע עסקי על חברת נטאפ באתרים Yahoo! Finance • MarketWatch • CNN Money • Bloomberg Business (באנגלית)
- נטאפ, בגוגל פיננסים
- נטאפ, באתר Crunchbase (באנגלית)
- נטאפ, באתר EDGAR של הודעות ל-SEC (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Network Appliance, Inc., Company-Histories.com
- ^ אסף גלעד, נטאפ סוגרת את טופיו שנתיים לאחר שרכשה אותה ב-160 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2008
- ^ דיאנה בחור ניר, "עבודה מהבית גורמת לאנשים לעבוד הרבה יותר, צריך להגביל", באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2020