לדלג לתוכן

מתיונין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתיונין
שם באנגלית Methionine
סימון ארוך Met
סימון קצר M
נוסחה כימית C5H11NO2S
משקל מולקולרי 149 גרם למול
נקודה איזואלקטרית 5.74
pKa קרבוקסיל 2.28
pKa אמין 9.21
pKa שייר אין
נוסחה קווית של מתיונין
נוסחה קווית של מתיונין
נוסחה מלאה של מתיונין
נוסחה מלאה של מתיונין
מספר CAS 59-51-8 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מתיונין (Methionine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתז מתיונין ולכן היא מהווה חומצת אמינו חיונית, שיש לקבל אותה דרך המזון. הקצובה היומית המומלצת למבוגרים לפי האקדמיה הלאומית לרפואה היא 19 מ"ג מתיונין לכל ק"ג משקל גוף[1].

יחד עם ציסטאין, זוהי אחת משתי חומצות האמינו היחידות שבשייריהן מצוי אטום גופרית. אולם, בניגוד לציסטאין, שבה אטום הגופרית נמצא בקצה השייר ולפיכך פעיל מאוד מבחינה כימית (דבר המביא ליצירת קשרים דיסולפידיים בין שיירי ציסטאין שונים), במתיונין נמצא אטום הגופרית באמצע השייר, כך שהוא אינו חשוף לסביבה ואינו נוטה להגיב. השייר של מתיונין מורכב משתי קבוצות מתילן (CH2), מאטום גופרית ומקבוצת מתיל (CH3). ריבוי אטומי הפחמן גורם לכך שמתיונין הידרופובית באופן יחסי.

מקורות תזונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקורות המשמעותיים ביותר למתיונין, כמו לשאר חומצות האמינו, הם מזונות עשירים בחלבון כגון בשר בקר, דגים ועוף, חלב, ביצים, קטניות (כגון פולי תורמוס, פולי סויה, עדשה תרבותית, שעועית, חומוס, פול ואפונה) וגרעינים מסוימים[2].

זוהי אחת מחומצות האמינו הנדירות, והיא מהווה בממוצע 2.3% מכלל חומצות האמינו בחלבונים. עובדה זו משתקפת בקוד הגנטי: מתיונין היא אחת משתי חומצות האמינו, יחד עם טריפטופן, המקודדות על ידי קודון אחד בלבד (AUG). קודון זה מהווה בנוסף קודון פתיחה; קודון זה מאותת למנגנוני השעתוק והתרגום בתא להתחיל בפעולתם. היות שקודון הפתיחה מקודד למתיונין, חומצת אמינו זו היא הראשונה כמעט בכל שרשרת פפטידית חדשה שמסונתזת על ידי הריבוזומים בתא. בכמחצית מהחלבונים מוסר המתיונין מתחילת החלבון לאחר התרגום. בתאים פרוקריוטיים (חיידקים) קיימת הבדלה בין מתיונין המיועד להצבה באמצע חלבון ובין מתיונין המיועד לאתחול חלבון; מולקולות מתיונין המיועד לאתחול כוללות קבוצת פורמיל (קבוצת אלדהיד, CHO) הקשורה לקבוצת האמינו של החומצה. בתאים איקריוטיים קיים מנגנון אחר המאפשר לריבוזום להבדיל בין שני סוגי המתיונין.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתיונין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]