מרצאלי
| |||
הכנסייה המרכזית | |||
מדינה | הונגריה | ||
---|---|---|---|
חבל | דרום טרנסדנוביה | ||
מחוז | שומוג' | ||
נפה | נפת מרצאלי | ||
שטח | 104.40 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 10,502 (1 בינואר 2024) | ||
קואורדינטות | 46°34′59″N 17°24′23″E / 46.583055555556°N 17.406388888889°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.marcali.hu | |||
מרצאלי (בהונגרית: Marcali) היא עיר במחוז שומוג', מקום מושבו של נפת מרצאלי.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרצאלי ממוקמת 14 ק"מ דרומית לאגם בלטון, ליד הכביש הראשי 68 וקו רכבת מס' 37 (תנועת הנוסעים בקו הזה הופסקה ב-13 בדצמבר 2009). לפני דצמבר 2014, כביש ראשי 68 עבר דרך מרכז העיר, אך מאז הכביש הראשי הוסט מהאזורים המיושבים לכיוון מזרח; הכביש הישן דרך העיר נקרא מאז מספר 682 כדרך ראשית משנית.
ממזרח, מכיוון אגן האזור של היישוב לנדיאלטוטי כביש 6704 מוביל לעיר, מכיוון נג'קניז'ה כביש 6805 מתחיל ושכנת העיר ממערב, שומוג'שאמשון, זמין בכביש 6818. מנקודת מבט של גידול ענבי מאכל וענבי יין, היישוב הוא חלק מאזור היין בלטונבוגלאר (Balatonboglár).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרצאלי היה רכושה העתיק של משפחה גדולה במרצאלי מהקלאן של פץ (Péc). שם היישוב הוזכר לראשונה באמנת לטינית משנת 1274. בין השנים 1332–1337 הוזכר המקום גם בפנקס המעשרות האפיפיורי, כך שכבר הייתה במקום כנסייה, בשנת 1455 הוזכר היישוב במסמכי כנסיית הקהילה המוקדשת לאניאמוס הקדוש ומנזר שנבנה לכבוד דומיניקוס הקדוש. בשנת 1448 היישוב כבר יכול היה ליהנות מפריבילגיות של עיר וב-1494 היה לו גם בית ספר. בשנת 1488, לאחר מותו של לאסלו מרצאלי, הפך היישוב לנחלת משפחת בית באטורי. היישוב היה מושב נפה בתקופת הכיבוש הטורקי, אך המבצר במקום נפל לידיים טורקיות רק לאחר נפילת סיגטוואר הקרובה בשנת 1566.
בית המרקחת הראשון שלה הוקם בשנת 1797 על ידי יאנוש דוליצקי (1769–1823), רוקח מדוליץ. שם בית המרקחת היה "טריניטי", כלומר "השילוש הקדוש".[1] המוניטין של יאנוש דוליצקי היה "חוסר האנוכיות" ו"נדיבות".[2] לאחר מותו, בשנת 1825, לקח לידיו את ניהול בית המרקחת חתנו, הרוקח גאבור קיש (1794–1863), בעלה של פרנציסקה דוליצקי (1809–1888). הוא ניהל את בית המרקחת עד 1863.
במהלך מלחמת העצמאות, מהפכת 1848 בהונגריה, ושחרור הצמיתים בשנים 1848–1849, הצטרפה האוכלוסייה הדו - לשונית של היישוב לשורות הצוות הצבאי בראשות גאשפאר נוסלופי. ב-20 באוקטובר 1861, בשריפה גדולה, שני שלישים מהיישוב נשרף, ובשריפה אחרת, בשנת 1902, 42 בניינים נשרפו.
במאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1910, מתוך 4588 תושבים, 4559 היו הונגרים. מתוכם 4,127 היו רומים-קתולים, 54 קלוויניסטים ו-379 יהודים (8.3%). בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה המקום אחד ממרכזי ארגון המהפכה.
בין כותלי היישוב נולדו ועבדו מדענים ואמנים בעלי שם לאומי. בין היתר הנריק מרצאלי (מקודם מורגנשטרן), יוז'ף לנדיאל, אאורל ברנאט.
מרצאלי הייתה פעם עיר צבאית. היא התהדרה גם בשני מחנות צבאיים. בניית אחד מהם החלה בשנת 1949 ונמסר באוגוסט 1951. המחנה התפרש על פני 110 דונם במרכז העיירה ונסגר בשנת 1990. באתר המחנה יש כיום חנויות, בנייני מגורים ושוק.
קהילה יהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים החלו להתיישב במרצאלי בראשית המאה ה-18 בהגנתו של בעל האחוזה, הרוזן סצ'ני. הרוב היו סוחרים ובעלי מלאכה, היו ביניהם מספר פועלים וכאלה שעסקו במקצועות חופשיים. הקהילה אורגנה בראשית המאה ה-19. החברה קדישא המקומית נוסדה בשנת 1826, כמו גם מוסדות הצדקה, חברת הנשים ובית הספר. בשנת 1869, בגלל חילוקי הדעות בין החרדים (אורתודוקסים) לבין המשכילים (מתונים) בקונגרס היהודי בבודפשט (הקרע ביהדות הונגריה), הקהילה הצטרפה לתנועה הניאולוגית שרצתה להשתלב בחברה ההונגרית ולבצע רפורמה באורח החיים הדתי.
במלחמת העולם הראשונה נפלו 12 יהודים בפעולות הקרביות. בתקופת הטרור הלבן, מהומות פרצו נגד היהודים באמצעות יחידות שהוקמו על ידי גורמי צבא ימניים (1919–1921) (לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית). במהומות נרצחו שישה יהודים. בשנת 1930 מנתה הקהילה 279 יהודים.
תקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1941 חולל בית הקברות על ידי בריונים אלימים. במאי 1944, לאחר הכיבוש הגרמני של הונגריה (מבצע מרגרטה), הועברו יהודי מרצאלי לגטו קאפושוואר, שם שוכנו בתנאים של צפיפות ורעב קיצוניים. ב-7 ביולי גורשו לאושוויץ, שם נספו 185 מהם.
אחרי המלחמה רק מעטים חזרו. הם חידשו את חיי הקהילה והקימו אנדרטת קדושים. בגלל עוינות התושבים, היהודים החלו לעזוב ובשנות ה-70 של המאה ה-20 נותרו רק בודדים.
אתרים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טירת סצ'ני (כיום בית חולים)
- הכנסייה הרומית-קתולית
- גלריית ברנאט
- מרכז הספא והפנאי העירוני מרצאלי
- מוזיאון מרצאלי
- אולם הספורט העירוני מרצאלי
- ספריית העירייה דניאל ברז'ני
- בית המשפט השלום מרצאלי
- מרתף פורגאץ' http://forgachpince.hu/
- מסלולי הליכה: זוהוגו, אזור הגנת הנוף בורונקה-פיאקי. https://turistautak.openstreetmap.hu/turut-5732832 https://www.ddnp.hu/termeszetvedelem/vedett_termeszati_teruletek/boronka-melleki_tajvedelmi_korzet
- גב מרצאלי ואזור יין http://vinopedia.hu/del-balatoni-borvidek
- מאגר בורונקאי
כלי תקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טיבדאר מיצגר (10 באפריל 1869 – בודפשט, 10 במרץ 1936) רופא יהודי-הונגרי, שחקן, אחיו של אימרה מיצגר, סבו מצד אמו של טיבדאר פרקשהאזי.
- יוז'ף לנדייל (4 באוגוסט 1896 – בודפשט, 14 ביולי 1975) סופר יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט ופרס אטילה יוז'ף,
- הנריק מרצאלי, לשעבר: מורגנשטרן (3 באפריל 1856 – בודפשט, 21 ביולי 1940) היסטוריון יהודי-הונגרי, פרופסור, חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים.
- פאל מרצאלי (17 באוקטובר 1862 – בודפשט, 21 באפריל 1886) רופא יהודי-הונגרי ומרצה.
- טמאש מטראי (נולד ב-30 בינואר 1961) שחקן יהודי-הונגרי.
- אימרה מיצגר, (בפברואר 1875 – ?) דוקטור למשפטים, עורך דין ועורך עיתון יהודי-הונגרי אחיו של טיבדאר מיצגר.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
תצלום אוויר של בית הספר היסודי גאשפאר נוסלופי
-
תצלום אוויר של הטירה
-
מרכז הספא והפנאי העירוני מרצאלי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מרצאלי (בהונגרית)
- כנסיות מרצאלי
- בית הספר למוזיקה של מרצאלי הידאש פרידייש
- מוסד פרח שבעת הצבעים
- בית ספר מקצועי למרצלי
- בית ספר יסודי ברחוב מיקסאת
- האתר הרשמי של העיר מרצאלי
- פורטל מרצאלי
- בית ספר יסודי וחינוך לאמנות גאשפאר נוסלופי
- הטלוויזית האגם
- תיכון מרצאלי ברזני דניאל, תיכון מקצועי
- מרכז ספא והפנאי העירוני מרצאלי
- מרכז התרבות העירוני מרצאלי
- דרך קטונה יוז'ף
- דפדף מרצאלי
- שיחה עם לאסלו קיש marcaliportal.hu 7 ביולי 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://www.gyogyszeresztortenet.hu/wp-content/uploads/2014/08/A-gyógyszerészet-megjelenése-és-fejlődése-Somogy-megyében-1760-1950-ig.pdf
- ^ Magyar Kurir, 1805. január-május (19. évfolyam, 3-41. szám)1805-04-23 / 33. szám