מרחצאות אגריפה
מרחצאות אגריפה (בלטינית: Thermae Agrippae) הוא שמו של מבנה מרחצאות שנבנה באזור שדה מרס בעיר רומא על ידי מרקוס ויפסניוס אגריפה. מבנה זה היה הראשון מבין מבני המרחצאות הגדולים שניבנו ברומא העתיקה.
המרחצאות הוקמו כחלק ממתחם מבנים הכוללים את מבנה הפנתאון הסמוך (לא המבנה הקיים היום) וכללו מרחצאות חמים וקרים.
הקמת האקווה וירגו על ידי מרקוס אגריפה בשנת 19 לפנה"ס אפשרה אספקת מים קבועה למרחצאות. הקיסר אוגוסטוס בנה בריכה מועטרת גדולה בחזית המבנה, שמימיהו סופקו באמצעות האמת המים.
המרחצאות עוטרו בפסלים רבים, שהידוע בהם היה העתק של הפסל "המגרד" של הפסל היווני ליסיפוס[1]. קירות החדר החם עוטרו בפרסקאות[2].
אגריפה (שנפטר בשנת 12 לפנה"ס) הוריש בצוואתו את המרחצאות לאזרחי רומא.
בשריפה שאירעה בשנת 80 ניזוקו המרחצאות[3], ושוקמו על ידי הקיסר טיטוס או הקיסר דומיטיאנוס. בתקופת שלטונו של הקיסר הדריאנוס הורחבו המרחצאות, וסדרה של אולמות קישרו בינו לבין הפנתאון.
עם נפילתה של האימפריה הרומית והרס אמת המים, פסק השימוש במרחצאות. במהלך המאה השביעית הפכו המרחצאות ל"מחצבות" ונעשה באבניהן שימוש חוזר לבנייה.
שרידי המרחצאות נותרו עד המאה ה-16 וצוירו על ידי בלדסארה פרוזי ואנדראה פלדיו - ציורים המהווים כיום מידע על צורת המרחצאות. לוח שיש שהתגלה בשנת 1900 שעליו תרשים המרחצאות שימש אף הוא מקור מידע לצורתם.
ככל הנראה אורכן של המרחצאות היה 100 - 120 מטרים, ורוחבן 100 - 80 מטרים. המבנה היה בנוי לאורך ציר צפוני - דרומי, בין הויה די טור ארגנטינה של ימינו ממערב, והויה דל קיסטארי של ימינו, ממזרח, ובין הקורסו ויטוריו עמנואל של ימינו מדרום, והפנתאון מצפון.
צפונית למרכז המבנה היה אולם מעגלי שקוטרו כ-25 מטרים, ואשר שימש אולם עצרות ואולם ראשי של המבנה. אולם זה לא היווה חלק ממבנה המרחצאות המקורי, ונוסף לו בשלב מאוחר יותר.
