מקלות אכילה
מקלות אכילה, מקלות סיניים או צ'ופסטיקס (מאנגלית: Chopsticks), הם כלי אכילה הנהוגים במזרח אסיה והינם שני מקלות ארוכים המשמשים להרים את המזון לפה, ולמספר שימושים נוספים במטבח ובשולחן האוכל.
מקלות האכילה הראשונים היו עשויים מעץ ומקורם בסין. עם הפיכתה של סין לכוח תרבותי דומיננטי באזור, מקלות האכילה נדדו למדינות שכנות יחד עם אלמנטים תרבותיים סינים נוספים, כדוגמת הכתב והלבוש הסיניים. בעבר נהוג היה להכינם בפשטות מזרדים שנתלשו מעצים ולאכול באמצעותם [דרוש מקור]. כיום המקלות מיוצרים באופן תעשייתי, ובמדינות שונות עשויים מחומרים שונים. ברובה של אסיה נהוג לייצר מקלות אכילה מחזרן, מעץ או מפלסטיק, ובקוריאה נהוג לייצרם מפלדת אל-חלד בדומה לסכו"ם.
בעקבות הגירה ממזרח אסיה למערב ולעליית הפופולריות של המטבח הסיני והיפני, רבים ברחבי העולם החלו להשתמש במקלות אלו במהלך ארוחות בסגנון אסייתי.
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקלות אכילה משמשות בעיקר לאכילה. מקל אחד מוחזק ללא תנועה באמצעות בסיס האגודל והקמיצה, והמקל השני מוחזק בדומה לעפרון בין האצבע המורה, האמה והאגודל. אך יש לו גם שימושים אחרים, בסין לדוגמה זוג מקלות נוסף משמש להגשה בארוחה בסגנון משפחתי, דבר שנחשב היגייני יותר משימוש במקלות האכילה האישיים.
נהוג גם להשתמש בזוג ארוך יותר (כ־30 ס"מ ויותר) לבישול. זוג זה ארוך מדי מכדי לאכול איתו בנוחות, אבל הוא מאפשר למבשל לערבב ולהוציא מאכלים מתוך סיר בישול חם מבלי להסתכן בכוויה. מקלות כאלה נהוגים בעיקר ביפן, שם הם נקראים סאיבּאשי (רומאג'י: Saibashi, קאנג'י: 菜箸) ווייטנאם, שם הם נקראים דוּאה קא (וייטנאמית: đũa cả) ועשויים גם הם מחזרן. ביפן נהוגים גם מקלות עשויים מתכת לבישול על אש גלויה, כך נהוג גם בסעודת הברביקיו הקוריאני והברביקיו היפני, בהם נהוג שהסועדים מבשלים נתחי בשר וירק דקים על מנגל משותף.
נימוסי שולחן בשימוש במקלות אכילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקלות אכילה משמשים במדינות רבות בעולם, בעיקר במזרח ודרום-מזרח אסיה. בעוד עקרונות הנימוס דומים במדינות אלו, ישנן דקויות המבדילות בין מנהגי השולחן בתרבויות השונות.
סין
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בעת אכילת אורז לבן מקערה, נהוג לקרב את הקערה לפה ולגרוף את האורז לפה.
- אין זה מנומס להקיש במקלות או להשמיע כל סוג של צליל באמצעותם. מנהג זה מקושר לקבצנות.
- אין זה מנומס להניח את המקלות כך שהם מצביעים על סועד אחר.
- אין זה מנומס להשאיר את מקלות האכילה עומדים בתוך הקערה. מנהג זה מקושר לטקס האכלת המת, מנהג אבל מזרח-אסייתי.
- כאשר ילד מחזיק לא נכון במקלות האכילה, זה נחשב כמשקף הורות גרועה, מכיוון שלהוריו יש אחריות ללמדו כיצד להשתמש במקלות אכילה.
- כשיושבים לאכול, זה נחשב מנומס להראות כבוד לבכירים ולמבוגרים. נהוג להגיש להם אוכל לצלחת ולתת להם להרים את המקלות ראשונים.
- מסורתית, על כל סועד להשתמש במקלות שלו כדי להעביר אוכל מהצלחות והקערות המשותפות לקערה האישית שלו, או מהקערות המשותפות לקערות המכובדים והמבוגרים. כיום נהוג להשתמש במקלות הגשה משותפים, ולא במקלות האישיים של כל סועד.
- כאשר אין מקלות הגשה משותפים, נהוג להשתמש בצד ההפוך של המקלות כדי להעביר אוכל מהצלחות המשותפות לצלחת האישית. אין משתמשים בצד ההפוך של המקלות לכל מטרה פרט לזו.
- אין "לחפור", או "לדוג" מהקערה למאכל או חתיכה ספציפית של מזון. לעיתים מנהג זה מכונה "חפירת קברים".
- הנחת המקלות במאוזן על הצלחת מסמן כי הסועד סיים לאכול. כאשר הסועד לא סיים לאכול, אך רוצה להניח את המקלות, עליו להניחם לצד הקערה או על המנח הייעודי.
- לא נהוג לאכול במקלות מנות המכילות אורז שאינן מוגשות בקערה, למשל אורז מטוגן. מנות אלו נהוג לאכול עם כף.
יפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביפן נהוגים כללים דומים לאלו הנהוגים בסין. הבדל ניכר אחד הוא שנהוג לאכול מזונות רבים בידיים ללא שימוש במקלות אכילה, לדוגמה סושי.[1]
קוריאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקוריאה, נהוג להגיש לצד המזון מקלות אכילה עשויים מתכת ובנוסף להם כף. סט כלי אכילה זה נקרא סוּגֵ'אוֹ (수저).
- את הסוג'או יש להניח מימין לאורז ולמרק ואת המקלות יש להניח מימין לכף בסעודות רשמיות.
- את האורז והמרק יש לאכול בכף, בעוד את מנות הצד (השיתופיות לרוב) יש לאכול במקלות האכילה.
- בניגוד לסין ויפן, בקוריאה אין זה מנומס לקרב את הקערה לפה.
- במקרה שהמזון שהורם עם המקלות מטפטף, ניתן ללוות אותו עם כף תחתיו. שימוש בכף ובמקלות במקביל נחשב לא מנומס בכל מצב פרט למצב בו המזון מטפטף.
וייטנאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בניגוד לסין, בווייטנאם נהוג לאכול כל מנה המכילה אורז עם מקלות אכילה, גם אם אינן מוגשות בקערה.
- אין להניח את המקלות בצורת V. זה נחשב כמביא מזל רע.
- כמו בתרבות היפנית, נהוג להשתמש בצד ההפוך של המקלות כשלוקחים אוכל מצלחת משותפת.
תאילנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהשפעת אירופה נהוג לאכול בתאילנד בכף ומזלג ולעיתים בידיים. ישנן מספר מנות איטריות שמוגשות עם מקלות אכילה, רובן מהמטבח הסיני. מסיבה זו הכללים הנהוגים שם דומים לאלו הנהוגים בסין, אך אכילת אורז במקלות נחשבת לא מנומסת בכל מצב. אורז רגיל יאכל לרוב בכף ומזלג, ואורז תאילנדי דביק יאכל בידיים, באמצעות כדרור האורז בכף יד שמאל וטבילתו ברטבים ותבשילים שונים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כיצד להשתמש במקלות אכילה?(הקישור אינו פעיל)
- מקלות אכילה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מהם צ'ופסטיקס סיניים?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Eating Sushi the "Proper" Way". GaijinPot Blog (באנגלית). נבדק ב-2017-02-24.
