לדלג לתוכן

מקדש בל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקדש בל
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1980, לפי קריטריונים 1, 2, 4
שטח האתר 0.36 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך תדמור עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות פוצץ בשנת 2015
מידות
שטח 0.36 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
עשוי מ אבן עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה סוריהסוריה סוריה
קואורדינטות 34°32′49″N 38°16′26″E / 34.547°N 38.274°E / 34.547; 38.274
ערי הסהר הפורה באלף השני לפנה"ס
ערי הסהר הפורה באלף השני לפנה"ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שחזור חזית מקדש בל ברישום של לואי-פרנסואה קסאס בביקורו במקום ב-1785
בתי חומר בתוך מתחם המקדש בתחילת המאה ה-20

מקדש בל (ידוע גם בשם מקדש בעל) היה מקדש עתיק בעיר תדמור בסוריה. המקדש הוקדש לאל המסופוטמי בל. אל זה היה חלק משלישיית אלים שתושבי תדמור סגדו להם. האלים האחרים בשלישייה היו אל הירח אגיבול ואל השמש ירהיבול. מרכז זה לשלישיית האלים, הוקם בשנת 32 לספירה. שרידי המקדש היו בין השרידים השמורים ביותר בתדמור. מתחם המקדש הוכרז בשנת 1980 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

המקדש נהרס בחודש אוגוסט 2015 על ידי ארגון המדינה האסלאמית.

המקדש נבנה על גבי תל וממוקם בצידה המזרחי של שדרת העמודים הגדולה של תדמור. הסטרטיגרפיה בתל מצביעה שהתל היה מיושב כבר באלף השלישי לפנה"ס. לפני התקופה הרומית שכן במקום מקדש נוסף שנקרא "המקדש הראשון של בל" או המקדש ההלניסטי. תחילת הקמתו של מתחם המקדש היה בשנת 32 לספירה. הקירות של הטמנוס (המתחם המקודש בו רוכזו כמה מקדשים ומזבחות) ושל הפרופילאה (מבנה שער הכניסה לטמנוס) נבנו בשלב מאוחר יותר, בסוף המאה הראשונה ובמחצית הראשונה של המאה השנייה. האדריכל של המקדש היה יווני בשם אלכסנדרס (Αλεξάνδρας). שמותיהם של שלושת היוונים שעבדו על המקדש ידועים מתוך כתובות שנשמרו. בתקופת הביזנטית המקדש הפך לכנסייה. חלקים של המבנה שונו על ידי הערבים בשנת 1132, אבל הם שמרו על המבנה הכללי של המקדש. על רוב העמודים הקורינתיים -הסדר הקורינתי- בתוך האכסדרה הפנימיות ניתן לראות את הכנים שעליהן היו מונחים פסליהם של התורמים להקמת המקדש.

העיר תדמור נשכחה במהלך השנים ממדינות המערב, ביקורים על ידי נוסעים התקיימו במהלך המאות ה-17, 18 וה-19. בתחילת המאה ה-20 החלו חפירות ארכאולוגיות באתר. אזור מתחם מקדש בל היה מיושב על ידי בתי חומר של בדואים, היה צריך לפנות אותם ולכן חפירת המתחם לקחה זמן רב.[1]

ארכיטקטורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקדש שילב אדריכלות יוונית-רומית ביחד עם אדריכלות של המזרח הקדום. שרידי המקדש שוכנים בתוך מתחם הכולל אכסדראות, והוא נמצא בקצה השדרה המזרחית של האכסדרה הגדולה. המבנה היה בעל צורה מלבנית שכיוונו הכללי הוא צפון-דרום. המקדש שכן בתוך חצר מרוצפת מוקפת בקיר מסיבי באורך של 205 מטר שכללה פרופילאה. במרכז החצר על גבי פודיום נמצא המקדש עצמו. החדר הפנימי של המקדש (הנאוס) היה מוקף בעמודים קורינתיים. בצלע הארוכה של המבנה נמצא שער הכניסה מהחצר שכלל גרם מדרגות גדול. בתוך החדר הפנימי נמצאו שני חדרי פולחן אחד בצד הצפוני ואחד בצד הדרומי. חדרי הפולחן הוקדשו לאל בל ולאלים נוספים. בחדר הפולחן הצפוני נמצא תבליט של שבעה כוכבי לכת שהיה ידוע לקדמונים כשהוא מוקף ב-12 הסמלים של גלגל המזלות. בנוסף כלל התבליט גילופים של תהלוכת גמלים ונשים מצועפות. האור בחדר הפנימי נכנס באמצעות שני חלונות ששכנו גבוה לאורך שני צידי הקירות הארוכים. בתוך 3 פינות בחדר הפנימי נמצאו גרמי מדרגות שהובילו למרפסות גג.

בתוך החצר היו שרידים של אגן רחיצה, מזבח, אולם אוכל, ובניין עם נישות. בצידה הצפון-מערבי של החצר נמצאה רמפה ששימשה לחיות שהוקרבו במקדש. בחצר היו שלושה שערים מונומנטליים. הכניסה נעשתה דרך השער המערבי. בתקופה הערבית בשנת 1132 נעשו שינויים. הוקם באסטיון, המקדש הפך למסגד. הסבה זאת שמרה על המבנה מהתפוררות נוספת.

ערך מורחב – הרס נכסי תרבות על ידי המדינה האסלאמית

בסוף חודש אוגוסט 2015 החלו להגיע דיווחים על כך שארגון המדינה האיסלמית הרס חלק מהמקדש, כשהיקף הנזק לא היה ידוע בבירור.[2] ב-1 בספטמבר 2015 פורסמו תצלומי לוויין של המקדש. צילומים אלה הראו שכל מבנה המקדש נהרס לחלוטין.[3] הרס מקדש בל פורסם לאחר ששבוע לפני כן, ב-23 באוגוסט, פוצץ באתר מקדש בעל שמין. ב-5 באוקטובר פורסם שהקשת המונומנטלית, שהייתה חלק חשוב באכסדרה הגדולה בתדמור, פוצצה גם היא.

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחם המקדש, ובחזיתו החצר המרכזית

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקדש בל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דרכי הבשמים, בעריכת עזרא אורין ואבנר גורן, הוצאת מדרשת שדה בוקר ורשות העתיקות, שנת 2000, עמ' 27
  2. ^ אתר למנויים בלבד נמשך הרס תדמור: דאעש פוצץ חלקית את מקדש בל, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2015
  3. ^ רועי קייס והסוכנויות, ההוכחה המצולמת: דאעש החריב עד עפר אתר עתיקות חשוב בסוריה, באתר ynet, 1 בספטמבר 2015