מערת קדומים

מערת קדומים

גולגולת שנמצאה במערה
מידות
גובה מעל פני הים	כ-150 מטר
היסטוריה
תרבויות	התרבות המוסטרית
תקופות	התקופה הפלאוליתית התיכונה
סוג	מערה
אתר ארכאולוגי
ארכאולוגים	משה שטקליס ורנה נוויל 1933–1936 ברנאר ונדרמרש בין 1965 ל-1979
גישה לציבור	אין
מיקום
מדינה
מיקום	הר הקפיצה
קואורדינטות	32°41′19″N 35°19′05″E
(למפת עמק בית שאן מוגדלת)   מערת קדומים (למפת עמק בית שאן רגילה)   מערת קדומים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מערת קדומים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מערת קדומים

מערת קדומים או מערת הקפיצה, הידועה במחקר גם בשם מערת קפזה (Qafzeh Cave), היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי הנמצא למרגלות הר הקפיצה (הר קדומים), מדרום לנצרת. באתר נמצאו שרידים חשובים של האדם הקדמון. זו אחת הדוגמאות הקדומות בעולם לבני אדם בעלי אנטומיה מודרנית.

החפירות במקום נערכו בשנים 1933–1936 על ידי משה שטקליס ורנה נוויל, ובהפסקות בין 1965 ל-1979 בראשות ברנאר ונדרמרש.

הכניסה למערת קדומים

ממצאים

במקום התגלו כירות אש, כלי אבן מהתרבות המוסטרית, עצמות אדם ועצמות בעלי חיים, שמעידים כי המערה שימשה הן כמקום מגורים והן כאתר קבורה.

הממצאים כללו 13 שלדים שלמים, שישה מהם שייכים למבוגרים והשאר לילדים. חמישה מבני האדם נקברו באופן מסודר בקרקע המערה, ושניים מהם נקברו מסיבה כלשהי עם קרני אייל. השרידים מתוארכים ל-85,000 עד 100,000 שנים לפני זמננו.

ממצא חשוב נוסף היה שרידי אוכרה שנמצאו הן על עצמות והן ב-71 ריכוזים לפני שימוש, ומשמעות הדבר היא כי פולחן קבורה טקסי בעל משמעות סמלית רווח כבר לפני כ-100,000 שנים. את המחקר על שרידי אוכרה הובילה אראלה חוברס מהאוניברסיטה העברית בתחילת שנות ה-2000, לאחר שחזרה לבדוק את ממצאי החפירות שהיו מאוחסנים במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית.

לקריאה נוספת

• ע' בר-יוסף וב' ונדרמרש, "קפזה, מערת אל-", בתוך: האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל (עורך ראשי: אפרים שטרן), הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1992, כרך 3, עמ' 1414–1415
• ברנאר ונדרמרש, ברוך ארנסבורג, עפר בר-יוסף ואנה בלפר-כהן, "ממצא אנושי משכבות הפלאולית העליון, מערת קפזה, ישראל", מתקופת האבן (כתב העת של העמותה הישראלית לפרהיסטוריה), כרך מ"ג (43), 2013, עמ' 7–21 (באנגלית); תקציר (בעברית) בעמ' 4

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מערת קדומים בוויקישיתוף

• יהודה רות, המערה שנשכחה...: (25 שנה לחפירות במערת הקדומים ליד נצרת), על המשמר, 10 באפריל 1959, המשך
• לאחר 20 שנה – יחדשו בקרוב צרפתיים חפירות ארכיאולוגיות בהר-הקפיצה, על המשמר, 1 ביולי 1965
• ברנאר ונדרמרש, "מערת קפזה – תולדות התגליות", עלון המרכז הצרפתי למחקר בירושלים (צר'), 2007 (בצרפתית)
• פרופ' יואל רק – "סוף סוף אדם": הומו ארקטוס והעלייה הדרמטית בנפח המוח, סרטון בערוץ "TAUVOD", באתר יוטיוב, 23/05/2018
• מערת קדומים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Bernard Vandermeersch and Ofer Bar-Yosef, "Qafzeh Cave, Israel", PALEO 30-1, 2019, pp. 256-275

• מערת הקפיצה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

שלד האדם "קפזה-9" מועלה מפתח המערה באמצעות הליקופטר צה"לי (ספטמבר 1967)

ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.