ממשלת הרשות הפלסטינית

הממשלה הפלסטינית (בערבית: الحكومة الفلسطينية) היא הרשות המבצעת של הרשות הפלסטינית. היא הוקמה לראשונה בשנת 2007. עד אז הוועד הפועל של הארגון לשחרור פלסטין היה הגוף הביצועי העליון של הארגון לשחרור פלסטין ופעל כממשלה. בהתאם, יושב ראש הארגון לשחרור פלסטין היה למנהיג הארגון לשחרור פלסטין והרשות הפלסטינית עצמה.

מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה ביוני 2007, קיימות ברשות הפלסטינית שתי ממשלות נפרדות: אחת בראשות הפת"ח ביהודה ושומרון, והשנייה בראשות חמאס ברצועת עזה. הממשלה ביהודה ושומרון מוכרת על ידי הקהילה הבין-לאומית כממשלת הרשות הפלסטינית הלגיטימית. עם זאת, הממשלה ברצועת עזה בראשות החמאס טוענת ללגיטימציה כמייצגת של העם הפלסטיני.

עד ליוני 2014, כאשר הוקמה ממשלת האחדות הפלסטינית, הממשלה ביהודה ושומרון הייתה ממשלת חמדאללה הראשונה והשנייה, אשר הוקמה בשנת 2013 ונשלטה על ידי הפת"ח. לאחר השתלטות תנועת החמאס על רצועת עזה, הקימה התנועה בשנת 2012 ממשלה אשר אחראית על רצועת עזה בלבד. ב-25 בספטמבר 2014 הסכימה תנועת החמאס לאפשר לממשלת הרשות ביהודה ושומרון לחדש את השליטה על רצועת עזה ומעברי הגבול שלה עם מצרים וישראל. עם זאת, ההסכם שנערך בין תנועות הפת"ח והחמאס החזיק עד יוני 2015.

היסטוריה

לפני הקמת הרשות הפלסטינית, הארגונים הבאים תבעו או הפעילו את סמכותם על האוכלוסייה הפלסטינית בעבר:

הוועד הערבי העליון. הגוף הפוליטי שהוקם כדי לייצג את התושבים הערבים תחת המנדט הבריטי בארץ ישראל. עד הקמת הגוף היו 5 משפחות בולטות אשר היו נציגיהם של התושבים הערביים. בשל לחץ התושבים הם החליטו להתאחד. הגוף הוקם ב-25 באפריל 1936, ופעילותו נזנחה בשנת 1948 לטובת גוף שנקרא ממשלת כל פלסטין.
- ועדה ראשונה 1936–1937 (ועדה ערבית עליונה)
- ועדה שנייה 1945–1948 (ועדה ערבית עליונה)
ממשלת כל פלסטין, גוף פלסטיני אשר הוקם על ידי הליגה הערבית ברצועת עזה ב-22 בספטמבר 1948. הגוף הוקם כמענה נגדי לתוכנית המלך עבדאללה הראשון לספח את כל התושבים הפלסטייניים לירדן ולהעניק להם דרכון ואזרחות ירדנית. הגוף פורק על ידי מצרים ב-1959.
הארגון לשחרור פלסטין הוא הנציג הרשמי של הפלסטינים מאז 1964. ב-22 בנובמבר 1974, החלטה 3236 של העצרת הכללית של האו"ם הכירה בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, עצמאות לאומית וריבונות בשטחי ארץ ישראל. היא גם הכירה באש"ף כנציג הלגיטימי הבלעדי של הפלסטינים והעניקה לו מעמד של משקיף באו"ם.
- הוועד הפועל של הארגון לשחרור פלסטין הוא הגוף הביצועי העליון של אש"ף.^[1]^[2]^[3] בראשו עמד יו"ר אש"ף יאסר ערפאת. לאחר מותו בשנת 2004 מונה מחמוד עבאס לעמוד בראשו. הוועד הפועל מייצג את העם הפלסטיני, מפקח על גופי אש"ף השונים, מבצע את המדיניות וההחלטות של אש"ף ומטפל בסוגיות הפיננסיות של אש"ף,^[4] מייצג את אש"ף בעולם,^[4] ובעבר פעל כממשלת הרשות הפלסטינית.

ממשלות הרשות הפלסטינית

הרשות הפלסטינית הוקמה על ידי אש"ף בשנת 1993, כאוטונומיה מנהלית זמנית פלסטינית מתוקף הסכמי אוסלו משנת 1993. בהתאם להסכמי אוסלו, לממשלת הרשות הייתה סמכות על חלק מזכויות התושבים הפלסטינים באזורי הגדה המערבית A ו-B וברצועת עזה, ועל ביטחון הפנים בשטח A ורצועת עזה. אחת המשימות הביטחוניות הייתה שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית, שמטרתו הייתה למגר את תשתיות הטרור בתחומי הרשות הפלסטינית ולמנוע פיגועים. עד 2007 הממשלה הפלסטינית שלטה באזורים מיושבים בשטח A ו-B בגדה המערבית וברצועת עזה.

ממשלת הרשות הפלסטינית משנת 1996 – הוקמה בעקבות הבחירות הכלליות הראשונות שהתקיימו ב-20 בינואר 1996. בראשה עמד יו"ר אש"ף יאסר ערפאת, ופעל עד 29 באפריל 2003.
הממשלה הפלסטינית של אוקטובר 2002 (אש"ף)
הממשלה הפלסטינית של נובמבר 2003 (אש"ף)
הממשלה הפלסטינית של מרץ 2006 (אש"ף)
הממשלה הפלסטינית של מרץ 2007 (ממשלת אחדות של חמאס ופת"ח בראשות אש"ף)

הפיצול השלטוני בין הגדה המערבית לרצועת עזה

ביוני 2007 השתלטה תנועת החמאס ושלטה בפועל ברצועה באמצעות דחיקת נציגי אש"ף ואנשי המגוננים הפלסטיניים אל מחוץ לרצועה. תנועת החמאס בנתה תשתית שלטונית משלה, הכוללת ממשלה וגופי ביצוע האחראים על ניהול חיי היום יום של תושבי הרצועה. בכך, דחקה את הממשלה הפלסטינית אשר יושבת ברמאללה מהשליטה ברצועה. מאז יוני 2007 ממשלות בראשות הפת"ח ישבו ברמאללה, והפעילו את סמכויותיהן בשטחים שהוכרו בהתאם להסכמי אוסלו, מלבד רצועת עזה. ממשלות רמאללה הוכרו כנציגות הרשמיות של הרשות הפלסטינית.

ממשלות פת"ח בגדה המערבית
- הממשלה הפלסטינית של יוני-יולי 2007 (אש"ף, פת"ח)
- הממשלה הפלסטינית של 2009 (אש"ף, פת"ח)
- הממשלות הפלסטיניות של 2013 (אש"ף, פת"ח) – לאחר שדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית באו"ם למדינה חברה שאינה משקיפה ב-2013, הוקמו שתי ממשלות, כאשר שתיהן הונהגו על ידי ראמי חמדאללה.
- הממשלה הפלסטינית של 2015 (אש"ף, פת"ח) – בראשות חמדאללה.
- הממשלה הפלסטינית של 2019 (אש"ף, פת"ח) – הממשלה הפלסטינית ה-18 מאז הקמת הרשות ב-2004, בראשות מוחמד שתייה, חבר הוועד המרכזי של פתח. הממשלה בת 23 חברים וכוללת 16 שרים חדשים^[5].
ממשל רצועת עזה
- ממשלת חמאס הראשונה 2007-12 (ממשל חמאס בעזה)
- ממשלת חמאס השנייה בספטמבר 14–2012 (ממשל חמאס בעזה)
- ממשלת חמאס השלישית 2016–הווה היא הזרוע המבצעת של ממשל חמאס ברצועת עזה. היא מורכבת מסגני שרים, מנכ"לים ופקידים בכירים אחרים, שאינם קשורים ישירות לממשל רמאללה. תחילה עלתה השערה כי ממשלת חמאס ב-2016 היא ניסיון של איסמעיל הנייה לחזור לשליטה מלאה במובלעת עזה. ארצות הברית, קנדה, האיחוד האירופי, יפן וישראל מסווגות את חמאס כארגון טרור ואינן מכירות בממשלה. ממשלת חמאס אינה מוכרת על ידי ממשל רמאללה של מדינת פלסטין.
ממשלת האחדות הפלסטינית הוקמה ב-2 ביוני 2014, בעקבות הסכם הפיוס של פתח-חמאס מ-23 באפריל באותה השנה. עם זאת, הממשלה לא הוצגה לאישור המועצה המחוקקת, מה שהוביל לשאלת הלגיטימיות שלה. השרים היו עצמאיים מבחינה נומינלית, אך נתפסו ברובם כנאמנים לנשיא עבאס ולתנועת הפת"ח שלו, או לפלגים שמאלניים קטנים יותר. הממשלה זו מינתה סגני שרים, מנכ"לים ופקידים בכירים אחרים לעזה, שאינם קשורים ישירות לממשל רמאללה. הייתה זו ממשלה טכנוקרטית, לכאורה ללא זיהוי פוליטי. הממשלה התפטרה ב-17 ביוני 2015, עקב חוסר יכולת שלה לפעול ברצועה, עקב המכשולים שהערים חמאס^[6]. בדצמבר הממשלה ביצעה שוב חילופי שרים, בהחלטה חד-צדדית של עבאס^[7], ולמרות התנגדות חמאס הקבינט החדש הוצג שוב כממשלת אחדות.

הערות שוליים

^ Abbas confirms resignation from PLO Executive Committee (אורכב 10.09.2015 בארכיון Wayback Machine). The Middle East Monitor, 24 August 2015
^ Sayigh, Yezid (1999). Armed Struggle and the Search for State: The Palestinian National Movement, 1949–1993 (illustrated ed.). Oxford University Press. p. 624. ISBN 9780198296430.

"The Palestinian National Council also empowered the central council to form a government-in-exile when appropriate, and the executive committee to perform the functions of government until such time as a government-in-exile was established."
^ Status of Palestine in the United Nations. UNGA Resolution A/RES/67/19, 29-11-2012
"Taking into consideration that the Executive Committee of the Palestine Liberation Organization, in accordance with a decision by the Palestine National Council, is entrusted with the powers and responsibilities of the Provisional Government of the State of Palestine"
^ ¹ ² PLO vs. PA (אורכב 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine). Passia, September 2014
^ "New Palestinian government sworn in". The Jerusalem Post | JPost.com.
^ אליאור לוי, כצפוי: ממשלת האחדות הפלסטינית התפטרה, באתר ynet, 17 ביוני 2015
^ חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (9 - 15 בדצמבר 2015), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ‏15 בדצמבר 2015

[middleeastmonitor-1] Abbas confirms resignation from PLO Executive Committee (אורכב 10.09.2015 בארכיון Wayback Machine). The Middle East Monitor, 24 August 2015

[GiE-2] Sayigh, Yezid (1999). Armed Struggle and the Search for State: The Palestinian National Movement, 1949–1993 (illustrated ed.). Oxford University Press. p. 624. ISBN 9780198296430.

"The Palestinian National Council also empowered the central council to form a government-in-exile when appropriate, and the executive committee to perform the functions of government until such time as a government-in-exile was established."

[UN_ARES6719-3] Status of Palestine in the United Nations. UNGA Resolution A/RES/67/19, 29-11-2012
"Taking into consideration that the Executive Committee of the Palestine Liberation Organization, in accordance with a decision by the Palestine National Council, is entrusted with the powers and responsibilities of the Provisional Government of the State of Palestine"

[passia_plo-vs-pa-4] ¹ ² PLO vs. PA (אורכב 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine). Passia, September 2014

[5] "New Palestinian government sworn in". The Jerusalem Post | JPost.com.

[6] אליאור לוי, כצפוי: ממשלת האחדות הפלסטינית התפטרה, באתר ynet, 17 ביוני 2015

[7] חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (9 - 15 בדצמבר 2015), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ‏15 בדצמבר 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]