מלבק

מלבק (Malbec) הוא זן ענבים סגול המשמש ליצור יין. בעל גוף מלא, קליפת הענב דקה, וטעמיו מזכירים דובדבן, רימון, שזיף, פטל ואוכמנית. ידוע בהיותו אחד מחמשת הזנים המרכיבים את יינות בורדו. בשל רגישותו למזיקים ולפגעי מזג אוויר, המלבק אינו נחשב כאחד מהיינות החשובים בצרפת, אלא מהווה אלטרנטיבה ליינות קברנה סוביניון או סירה הנחשבים יקרים יותר. בעשרות השנים האחרונות הפך המלבק מזן אלמוני לזן פופולרי ברחבי העולם, וכיום גידולו נפוץ בדרום אמריקה, בעיקר בצ'ילה ובארגנטינה בה מיוצרים יותר מ-75% מגידולי המלבק בעולם.

מאפיינים

ענבי המלבק קטנים ומזוהים בצבעם העז, בעלי קליפה דקה, הזקוקים לחום ושמש יותר מאשר קברנה סוביניון כדי לגדול. בשל רגישותו הגבוהה לתנאי גידולו, רמת בשלותו מהווה גורם חשוב על מבנה היין, ככל שהוא בשל יותר, רמות הטאנין עולות, מקבל יותר צבע וטעמיו התבליניים מורגשים יותר. אחד האזורים הטובים בו מגדלים את זן המלבק הוא בעיר מנדוסה שבארגנטינה, שבה מזג האוויר יבש וחם, השטח הררי שכן גידולו בגובה תורם רבות לבשלותו.

אזורי גידול

צרפת

המלבק (הידוע גם בשמות נוספים Côt or Auxxerois) היה נפוץ מאוד בגידולו בדרום-מערב צרפת, לרבות חבל בורדו, עד החורף הקשה ששרר בשנת 1956 אשר השמיד כרמים רבים, ובמקומו נשתלו זני ענבים אחרים, בעיקר קברנה סוביניון ומרלו אשר התאימו יותר לתנאי האזור. כיום גידולו נפוץ בעיר קאור ובעמק הלואר. המלבק מהעיר קאור מאופיין בתחילה בטעמו המזכיר דומדמנית ושזיף, חומציותו גבוהה ומאופיין גם בניחוחות תבלין.

ארגנטינה

המלבק יובא לארגנטינה באמצע המאה ה-19 מחבל בורדו, בהוראתו של מושל פרובינציית סן חואן, דומינגו פאוסטינו סרמיינטו. בעוד שהזן נדחק הצידה בתקופת המשבר הכלכלי של המאה ה-20, חזר להיות פופולרי בסוף המאה ה-20, ונחשב כיום לאחד הזנים החשובים בארגנטינה. המלבק ממקסם את תכונותיו בפרובינציית מנדוסה, וישנם אף מספר יקבים המייצרים יין מ-100% ענבי מלבק בהצלחה גדולה. המלבק הוא הזן הנפוץ ביותר מבין הזנים האדומים מארגנטינה. למלבק הארגנטינאי תפקיד חשוב בשוק היין של ארגנטינה, שהיא אחת מייצרניות היין הגדולות בעולם. טעמיו המגוונים של המלבק הארגנטינאי מזכירים לעיתים שזיף, דובדבן, פטל, שוקולד, קקאו, סיגליות וטבק מתוק.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלבק בוויקישיתוף