לדלג לתוכן

מירטאזאפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירטאזאפין
נתונים כימיים
מסה מולרית 265.158 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בטיחות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ATC N06AX11 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 85650-52-8
PubChem 4205
ChemSpider 4060
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירטאזאפין (מוכרת גם בשמות המסחריים: מירו, רמרון ומירטאזפין טבע). היא תרופה לטיפול בדיכאון השונה הן מקבוצת נוגדות הדיכאון הטטרציקליות והן מקבוצת נוגדות הדיכאון החוסמות ספיגה חוזרת של סרוטונין. היא מעכבת את הקולטנים הפרה-סינפטיים אלפא-2-אדרנרגיים, מה שגורם לשחרור מוגבר של סרוטונין ונוראפינפרין.[1]

תרופה ייחודית בין התרופות המשמשות לטיפול בדיכאון מג'ורי בכך שמעלה הן את הנוראדרנלין והן את הסרוטונין. זה נעשה באמצעות מנגנון שונה מנוגדות דיכאון אחרים. שונה מחסימת ספיגה חוזרת (כמו תרופות מקבוצת ה-SSRI), שונה מחסימת נשאים (כמו הטריציקליים) ושונה מעיכוב מונואמין אוקסידאז (כמו במקרה של פנלזין או טרנילציפרומין). מירטאזאפין (Mirtazapine) נוטה להפחית בחילות ושלשולים, תוצאה של השפעותיה על קולטני סרוטונין 5-HT3. תופעות הלוואי האופייניות לתרופה כוללות תיאבון מוגבר ורדימות.[2]

למירטאזאפין יש השפעה נוגדת חרדה, היכולה להתאים בטיפול באנשים הסובלים מדיכאון המשולב עם הפרעת חרדה. בנוסף, מירטאזאפין משפרת את דפוסי השינה בקרב אנשים הסובלים מדיכאון.

התרופה סונתזה לראשונה בחברת התרופות האמריקאית אורגנון (Organon) ופורסמה ב-1989. היא אושרה לשימוש לראשונה לטיפול בבעיות דיכאון חמורות בהולנד ב-1994 והוכנסה לשימוש בארצות הברית ב-1996 תחת שם המותג רמרון.[3][4] בדצמבר 2002 אישר בית המשפט האמריקאי לטבע תעשיות פרמצבטיות ולמיילן לשווק את התרופה באופן גנרי.[5][6]

כמו שאר התרופות נוגדות הדיכאון והחרדה, מירטאזאפין עלול להעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות במטופלים בו, עד גיל 25.[7]

מירטאזאפין איננו מומלץ כתרופת הרגעה לאנשים עם דמנציה: בשנת 2021 פורסמו תוצאות ניסוי מבוקר הקצאה אקראית בשם SYMBAD (השפעת מירו על אנשים עם דמנציה ואי-שקט, ראשי תיבות: StudY of Mirtazapine for Agitated Behaviors in Dementia). לאחר 3–4 חודשי טיפול, לא נמצא הבדל משמעותי במדד האי שקט בין קבוצת הטיפול במירטזאפין לקבוצת הביקורת (טיפול בפלאסבו), ועלה אף חשד לעקה גבוהה יותר של המטפלים העיקריים ולתמותה מוגברת של המטופלים (7 לעומת 1).[8]

שימושים רפואיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירטאזאפין יעילה לטיפול בדיכאון. יש לה השפעה מרדימה מאוד, ההופכת אותה לבחירה מתאימה לשימוש בחולים דיכאוניים עם נדודי שינה חמורים או ארוכי שנים. חלק מהחולים מוצאים את שהרדימות שהתרופה משרה בתחילת הטיפול בולטת מאוד ומפריעה. חשוב לציין שהרדימות הקיצונית של התרופה פוחתת לרוב במהלך השבוע הראשון של הטיפול. לעיתים יש עליה משמעותית בתיאבון. השילוב של שתי התופעות (תיאבון מתגבר ורדימות) הופך את המירטאזאפין למתאים לחולים דיכאוניים עם מאפיינים מלנכוליים כמו נדודי שינה וירידה במשקל. קשישים הם מועמדים טובים לתרופה. מבוגרים צעירים יותר יש יותר סיכוי שיגלו התנגדות לפרופיל תופעות הלוואי הספציפי שהוזכר.[2]

מירטאזאפין נתנת לעיתים קרובות בשילוב עם תרופה מקבוצת ה-SSRI או עם ונלפאקסין (venlafaxine). הסיבה היא גם חיזוק התגובה נוגדת הדיכאון וגם נטרול תופעות הלוואי הסרוטונינרגיות. בתופעות לוואי מכוונים בעיקר: בחילות, אי שקט, נדודי שינה. למירטאזאפין אין אינטראקציה פרמקולוגית משמעותית עם התרופות שהוזכרו קודם.[2]

טיפול בחולי סרטן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המירטזאפין חוסם את קולטני 5-HT3, מנגנון הקשור לתרופות המשמשות למאבק בתופעות הלוואי החמורות של מערכת העיכול של על רקע טיפול בחומרים כימותרפיים. קיים שימוש במירטאזאפין לצורך דומה. השילוב של הרגעת מערכת העיכול, טיפול הרגעה ועזרה לשינה ומבקביל עלייה בתיאבון לאוכלוסיית המטופלים בכימותרפיה פרופיל זה ובכלל זה תופעות הלוואי יכול מאוד להתאים. [2]

אזהרות ותופעות לוואי תופעות לואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי שכיחות מאד של מירטאזאפין (מעל 10% מהמטופלים) כוללות תיאבון מוגבר, עלייה במשקל, ישנוניות, כאב ראש ויובש בפה.

תופעות שמופיעות ב-1% עד 10% מהמטופלים כוללות בעיות זיכרון (במקרה כזה מומלץ להפסיק את הטיפול ולדווח לרופא מייד), עייפות, סחרחורת, אי יציבות, רעד, בחילה, הקאה, עצירות או שלשול, כאב גב, כאב שרירים, תת-לחץ דם בקימה לעמידה, בצקת ברגליים, חלומות מוחשיים, בלבול, חרדה ובעיות שינה.

בילדים נמצאה גם שכיחות עד 10% לסרפדת, עליה במשקל ועליה בטריגליצרידים בדם.

קיימות גם תופעות לוואי המצריכות הפסקה מיידית של הטיפול למרות ששכיחותן איננה ידועה, הן כוללות: מחשבות אובדניות, נגעים עוריים סגולים או אדומים, שלפוחיתיים או מפושטים, סימני זיהום עם דיכוי ייצור תאי דם לבנים, אדומים או טסיות, פירכוס אפילפטי, תסמונת סרוטונין ותמס שריר.[7]

ישנוניות היא תופעת הלוואי השכיחה ביותר של מירטאזאפין, השכיחות שלה היא יותר מ-50 אחוז מהלוקחים את התרופה. לכן אנשים המתחילים מירטאזאפין צריכים לנקוט משנה זהירות בעת נהיגה או הפעלת מכונות מסוכנות אזהרה זו מלווה רבות מהתרופות אך מודגשת במיוחד בהקשר של מירטאזאפין. יש להיזהר במקרה שלה גם כשקמים מהמיטה בלילה. השפעה שלילית זו היא הסיבה שמירטאזאפין נלקחת תמיד לפני השינה.[2]

מירטאזאפין (Mirtazapine) מעצימה את ההשפעה המרדימה והמרגיעה של תרופות אחרות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית. לכן במהל השימוש במירטאזאפין יש להימנע מתרופות מרגיעות ומרדימות ובכללן תרופות ללא מרשם ואלכוהול.[2]

תיאבון ועליה במשקל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצפתה עליה בתיאבון אצל כשליש מהמטופלים במירטאזאפין, מלווה בעליה במשקל. מדובר בתופעת לוואי שאינה מסוכנת אך היא שכיחה ומביאה לעתים קרובות להפסקת הטיפול.[2]

מירטאזאפין (Mirtazapine) גורם לסחרחורת ב-7% מהאנשים מטופלים בתרופה.[2]

תופעות לוואי הנחשפות בבדיקות דם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל 15% מהמשתמשים בתרופה נצפתה עלייה בכולסטרול בסרום ב-20% ויותר מעל הגבול העליון של הנורמה. אצל 6% מהמשתמשים בתרופה נצפתה עלייה בטריגליצרידים. רמות האלאנין טרנסאמינאז עלו לפי שלוש מהגבול העליון של הנורמה ב-2% מהמטופלים במירטאזאפין, לעומת 0.3% מהנבדקים בביקורת פלצבו.[9]

בניסיון מוקדם ומוגבל לפני שיווק של מירטאזאפין נצפתה ב-0.3% מהמטופלים ירידה בספירת הנויטרופילים המוחלטת ל-500/mm3 או פחות תוך חודשיים מתחילת השימוש. חלק מהמטופלים פיתחו זיהומים סימפטומטיים. המצב ההמטולוגי היה הפיך בכל המקרים. הסבירות להופעת הירידה בנויטרופילים עלתה במקביל לקיום גורמי סיכון נוספים לנויטרופניה. לא נצפתה עלייה בתדירות הדיווחים על נויטרופניה במהלך השיווק הנרחב של התרופה. אנשים המפתחים חום, צמרמורות, כאב גרון, כיבים בריריות, או סימני זיהום אחרים קיימת המלצה לפנות בהקדם להערכה רפואית. אם נמצאה ספירת כדוריות לבנות נמוכה, יש להפסיק את הטיפול במירטאזאפין ולעקוב אחרי מצב הדלקת מקרוב.[9]

בגלל הסיכון לאגרנולוציטוזיס הקשור לשימוש במירטאזאפין אנשים צריכים להיות מכוונים לסימני זיהום ולקשר האפשרי שלהם לטיפול התרופתי.[9]

תת לחץ דם אורטוסטטי (orthostatic hypotension)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר קטן מהמשתמשים במירטאזאפין חווים תת לחץ דם אורטוסטטי.[10]

היריון ולידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במירטאזאפין על ידי נשים בהריון לא נחקר דיו. מאחר והתרופה עשויה להיות מופרשת בחלב אם, מומלץ לא ליטול אותה בהנקה ע"י אימהות.[10]

תופעות לוואי ששכיחותן נמוכה או לא קיימת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירטאזאפין כנראה אינו מגביר את הסיכון להתקפי התכווצויות.[2]

מאניה או היפומאניה התרחשו בניסויים קליניים בשיעור דומה לזה של תרופות נוגדות דיכאון אחרות.[2]

אינטראקציה עם תרופות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במקביל במירטאזאפין עם אלכוהול או בנזודיאזפינים יכול להעצים את אפקט ההרדמה וההרגעה שלהם.[10]

מתן במקביל של מירטאזאפין עם תרופות מקבוצת המונואמין אוקסידאז אינו מומלץ, ההמלצה היא להפסיק במתן התרופה מקבוצת המונואמין אוקסידאז לשבועיים ורק אז להתחיל במתן המירטאזאפין.[10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מירטאזאפין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Talha N. Jilani, Jonathan R. Gibbons, Rubina M. Faizy, Abdolreza Saadabadi, Mirtazapine, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2024. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 637
  3. ^ Kaspersen FM, Van Rooij FA, Sperling EG, Wieringa JH (בספטמבר 1989). "The synthesis of org 3770 labelled with 3H, 13C AND 14C". Journal of Labelled Compounds and Radiopharmaceuticals. 27 (9): 1055–1068. doi:10.1002/jlcr.2580270911. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ "Remeron New FDA Drug Approvalh". Centerwatch.
  5. ^ שלמה גרינברג, ‏לחץ חזק כלפי מטה, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2002
  6. ^ Organon, Inc. v. Teva Pharmaceuticals, Inc., 244 F. Supp. 2d 370 (D.N.J. 2002), Justia Law (באנגלית)
  7. ^ 1 2 אוניפארם בע"מ, מירו 30, 45 - עלון לצרכן, באתר israeldrugs.health.gov.il, ‏03/2023
  8. ^ Sube Banerjee, Juliet High, Susan Stirling, Lee Shepstone, Ann Marie Swart, Tanya Telling, Catherine Henderson, Clive Ballard, Peter Bentham, Alistair Burns, Nicolas Farina, Chris Fox, Paul Francis, Robert Howard, Martin Knapp, Iracema Leroi, Gill Livingston, Ramin Nilforooshan, Shirley Nurock, John O'Brien, Annabel Price, Alan J. Thomas, Naji Tabet, Study of mirtazapine for agitated behaviours in dementia (SYMBAD): a randomised, double-blind, placebo-controlled trial, Lancet (London, England) 398, 2021-10-23, עמ' 1487–1497 doi: 10.1016/S0140-6736(21)01210-1 (באנגלית)
  9. ^ 1 2 3 R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 637-638
  10. ^ 1 2 3 4 R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 638

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.