מטוסי ה-X
מטוסי ה-X הוא הכינוי לסדרת כלי טיס ורקטות ניסיוניים מתוצרת ארצות הברית, ששימשו לבדיקת ובחינת טכנולוגיות חדשות ותפיסות אווירודינמיקה. הסימול X במערכת סימול כלי טיס של מחלקת ההגנה של ארצות הברית מסמל את היותם במשימת מחקר ניסיוני. רבים מן הפרויקטים הללו נשמרו בסוד במהלך פיתוחם.
לא כל המטוסים האמריקאיים הניסיוניים סומלו ב-X. חלקם היו בעלי סימול של צי ארצות הברית; לחלקם ניתן הסימול של יצרנית כלי הטיס (כמו הפיאסצקי PA-97 (אנ')); אחרים סומלו ללא ה-X (כמו הנאס"א AD-1 (אנ') ולאחרים ניתן שם צופן מסווג (כמו הנורת'רופ טאסיט בלו).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית מטוסי ה-X החלה רשמית בשנת 1944, כתוכנית משותפת לחילות האוויר של צבא ארצות הברית (USAAF), צי ארצות הברית והוועדה הלאומית המייעצת לאווירונאוטיקה (NACA), במטרה להעמיק במחקר על מטוסים בעלי מהירות גבוהה. NACA הפכה מאוחר יותר למנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי, נאס"א וחילות האוויר של צבא ארצות הברית הפכו לחיל האוויר של ארצות הברית. גם גופים אחרים, כמו DARPA (הסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים, Defense Advanced Research Projects Agency), וחיל הנחתים של ארצות הברית, הפעילו פרויקטים של מטוסי X.
האפיון למטוס ה-X הראשון, מטוס עבר-קולי מונע במנוע רקטי, גובש ב-1945. הטיסה הראשונה של מטוס X, הבל X-1, התרחשה ב-14 באוקטובר 1947. מטוס זה התפרסם כמטוס הראשון ששבר את מחסום הקול. הטיסה בוצעה בבסיס חיל האוויר אדוארדס, בקליפורניה (אז נקרא הבסיס מורוק, Muroc). רוב הטיסות של מטוסי ה-X בוצעו בבסיס זה.
שבירת מחסום הקול הייתה שיא ראשון בשורה ארוכה של שיאים ששברו מטוסי ה-X, במהירות ובגובה הטיסה. מטוסי ה-X רשמו גם ניסויים ראשונים בטכנולוגיות פורצות דרך, כמו כנף בעלת גאומטריה משתנה, סגסוגות אקזוטיות ודרכי הנעה חדשניות, ועוד.
מטוסי X חדשים הופיעו בכל כמה שנים עד לעצירה זמנית בשנות ה-70 של המאה ה-20. סדרת פרויקטים לכלי טיס במהירות שגא קולית נדחו. ב-1984 המריא פרויקט X נוסף, גרומן X-29, בעל כנפיים משוכות לפנים.
כאמור, חלק מהפרוייטים היו סודיים, אך אחרים זכו לפרסום. כלי הטיס הראשון, בל X-1, זכה להד ציבורי רב. מטוסי X השיגו הישגים בתחומים רבים ומגוונים, אך רק המטוס הרקטי רוקוול X-15, שטס בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, התקרב לתהילתו של ה-X-1. בין הפרויקטים, מטוסי X 8, 9, 11 ו-12 היו טילים; מספרי 14, 15, 17, 18, ו-25 נועדו לניסויי מנועים שונים. חלק מן הפרויקטים היו לא מאוישים, חלקם הוטסו בשליטה מרחוק ואחרים היו אוטונומיים בחלקם או באופן מלא. מרבית מטוסי ה-X לא נועדו כלל להיכנס לייצור רחב היקף, ובדרך-כלל רק מעטים יוצרו. יוצא דופן אחד הוא ה-X-35, שהתחרה נגד ה-X-32 שיוצר כ-JSF לאחר שזכה בתחרות.
נכון ל-2006, מיזמים חדשים בסדרת מטוסי ה-X עודם פעילים. על הכינוי X-52 פסחו על מנת למנוע בלבול אפשרי עם המפציץ האסטרטגי B-52 סטרטופורטרס שנמצא עדיין בשירות פעיל.
מטוסי ה-X
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוג | יצרן | יוזם הפרויקט | שנה | מטרת הניסוי | הערות | |
---|---|---|---|---|---|---|
X-1 | בל איירקראפט | חיל האוויר של ארצות הברית | 1946 | טיסה בגובה רב,
טיסה במהירות רבה |
המטוס הראשון שעבר את מחסום הקול בטיסה אופקית. הוכחת ישימות של כנף דקה | |
X-1A, X-1B, X-1C, X-1D | בל איירקראפט | חיל האוויר של ארצות הברית
NACA |
1951 | טיסה בגובה רב,
טיסה במהירות גבוהה |
||
X-1E | בל איירקראפט | חיל האוויר של ארצות הברית
NACA |
1955 | טיסה בגובה רב,
טיסה במהירות גבוהה |
||
X-2 סטארבסטר | בל איירקראפט | חיל האוויר של ארצות הברית | 1952 | טיסה בגובה רב,
טיסה במהירות גבוהה |
||
X-3 סטילטו | דאגלס איירקראפט קומפני | חיל האוויר של ארצות הברית
NACA |
1952 | כנף טרפזית | מבנה מטיטניום; מנוע המטוס היה חלש, אך הפרויקט איפשר תובנות לגבי צימוד אינרציאלי | |
X-4 בנטם | נורת'רופ | חיל האוויר של ארצות הברית
NACA |
1948 | מטוס עבר-קולי ללא הגה גובה | ||
X-5 | בל איירקראפט | חיל האוויר של ארצות הברית
NACA |
1951 | כנף בעלת משיכה משתנה | מטוס ראשון בעל כנפיים עם גאומטריה משתנה | |
X-6 | קונבאייר | חיל האוויר של ארצות הברית | 1957 | הנעה גרעינית | לא נבנה. במקומו הוסב מפציץ מדגם קונבאייר B-36 פיסמייקר לגרסה B-36N, עם כור גרעיני להנעה | |
X-7 | לוקהיד קורפוריישן | חיל האוויר של ארצות הברית | 1951 | מנוע מגח סילון | לא מאויש | |
X-8 | איירוג'ט ג'נרל | חיל האוויר של ארצות הברית
NACA |
1949 | חקר השכבות הגבוהות של אטמוספירת כדור הארץ | רקטה לא מאוישת | |
X-9 שרייק | בל איירקראפט | חיל האוויר של ארצות הברית | 1949 | חקר טכנולוגיות הנעה והנחיה | רקטה לא מאוישת, טיפוס מוקדם של טיל אוויר-קרקע | |
X-10 (מטוס ללא טייס) | נורת' אמריקן אוויאיישן | חיל האוויר של ארצות הברית | 1953 | פלטפורמת ניסויים לטיל SM-64 נאבהו | ||
X-11 | קונבאייר | חיל האוויר של ארצות הברית | 1957 | פלטפורמת ניסויים לטיל אטלס A | ||
X-12 | קונאייר | חיל האוויר של ארצות הברית | 1957 | פלטפורמת ניסויים לטיל אטלס A | ||
X-13 ורטיג'ט | ראיין איירונאוטיקל קומפני | חיל האוויר של ארצות הברית | 1955 | המראה ונחיתה אנכית | ||
X-14 | בל איירקראפט | חיל האוויר של ארצות הברית | 1957 | המראה ונחיתה אנכית | המראה ונחיתה אנכית באמצעות הנעה וקטורית | |
X-15 | נורת' אמריקן | חיל האוויר של ארצות הברית | 1959 | טיסה בגובה רב מאד
טיסה במהירות שגא קולית |
מטוס במהירות שגא קולית מאויש ראשון, הגיע לגבול החלל | |
X-15A-2 | נורת' אמריקן | חיל האוויר של ארצות הברית | 1964 | טיסה בגובה רב מאד
טיסה במהירות שגא קולית |
הגיע למספר מאך 6.72, המהירות הגבוהה ביותר של כלי טיס מאויש | |
X-16 | בל איירקראפט | חיל האוויר של ארצות הברית | 1964 | סיור ותצפית בגובה רב | הסימול X-16 נועד להסוות את מטרתו האמיתית של המטוס. בוטל ולא הוטס מעולם | |
X-17 | לוקהיד קורפוריישן | חיל האוויר של ארצות הברית
צי ארצות הברית |
1956 | בחינת חדירה לאטמוספירה במהירות רבה | רקטה תלת שלבית | |
X-18 | הילר איירקראפט | חיל האוויר של ארצות הברית
צי ארצות הברית |
1959 | המראה ונחיתה אנכית באמצעות מטה כנף (tiltwing) | ||
X-19 | קרטיס-רייט | חיל האוויר של ארצות הברית
צי ארצות הברית |
1963 | המראה ונחיתה אנכית באמצעות מטה רוטור, שני זוגות בטנדם | ||
X-20 דיינה-סור | בואינג | חיל האוויר של ארצות הברית | 1963 | מטוס חלל לשימוש רב פעמי | נועד למשימות צבאיות. בוטל ולא נבנה | |
X-21 | נורתרופ | חיל האוויר של ארצות הברית | 1963 | בחינת כנפיים עם מערכת בקרת זרימה למינארית | ||
X-22 | בל איירקראפט | חיל האוויר של ארצות הברית
צי ארצות הברית |
1966 | המראה ונחיתה קצרה, ארבעה מנועי רוטור שרוול בתצורת מטה רוטור | ||
X-23 | מרטין מריאטה | חיל האוויר של ארצות הברית | 1966 | חדירה לאטמוספירה | לא מאויש. הסימול לא הוקצה באופן רשמי | |
X-24 | מרטין מריאטה | חיל האוויר של ארצות הברית
נאס"א |
1969 | גוף עילוי בטיסה במהירות נמוכה | ||
X-24B | מרטין מריאטה | חיל האוויר של ארצות הברית
נאס"א |
1973 | גוף עילוי בטיסה במהירות נמוכה | ||
X-25 | בנסן איירקראפט | חיל האוויר של ארצות הברית | 1955 | אוטוג'ירו לחילוץ טייסים נוטשים | אוטוג'ירו אזרחי ששווק תחת הסימול בנסן B-8, נבחן על ידי חיל האוויר של ארצות הברית כתוספת לכיסאות מפלט | |
X-26 פריגט | שווייזר איירקראפט | צבא ארצות הברית | 1967 | דאון לתרגול טייסים בגלגול הולנדי
מטוס תצפית שקט |
הסבה של דאון אזרחי | |
X-27 לנסר | לוקהיד קורפוריישן | ללא | 1971 | מטוס קרב בעל ביצועים גבוהים | מבוסס על מטוס הקרב F-104 סטארפייטר | |
X-28 סי סקימר | אוספרי (יצרנית מטוסים) | צי ארצות הברית | 1970 | בחינת השימוש בסירה מעופפת למשימות שיטור בדרום-מזרח אסיה | ||
X-29 | גראמן | חיל האוויר של ארצות הברית
DARPA NASA |
1984 | כנף משוכה קדימה | ||
X-30 | רוקוול אינטרנשיונל | חיל האוויר של ארצות הברית
DARPA NASA |
1993 | חללית בעלת שלב אחד בלבד, מטוס נוסעים חללי | בוטל ולא נבנה | |
X-31 | רוקוול אינטרנשיונל | חיל האוויר של ארצות הברית
DARPA |
1990 | הנעה וקטורית | ||
X-32A | בואינג | חיל האוויר של ארצות הברית
צי ארצות הברית חיל הנחתים של ארצות הברית חיל האוויר המלכותי הבריטי |
2000 | תוכנית מטוס קרב משותף
(JSF) |
הצעתה של חברת בואינג לתוכנית מטוס קרב משותף. ההצעה המתחרה של חברת לוקהיד מרטין, F-35 לייטנינג II, זכתה בתחרות | |
X-32B | חיל האוויר של ארצות הברית
צי ארצות הברית חיל האוויר המלכותי הבריטי |
2001 | ||||
X-33 | לוקהיד מרטין | NASA | 2001 | אב טיפוס לכלי שיגור לשימוש חוזר, בגודל 50% מהכלי המתוכנן | לא הושלם | |
X-34 | Orbital Sciences Corporation | NASA | 2001 | כלי שיגור לשימוש חוזר, לטיסה תת-מסלולית | התכנית בוטלה, אב הטיפוס לא המריא | |
X-35A | לוקהיד מרטין | חיל האוויר של ארצות הברית
צי ארצות הברית חיל הנחתים של ארצות הברית חיל האוויר המלכותי הבריטי |
2000 | תוכנית מטוס קרב משותף
(JSF) |
הצעתה של לוקהיד מרטין לתוכנית מטוס הקרב המשותף. ההצעה זכתה, המטוס הסדרתי הוא F-35 לייטנינג II | |
X-35B | 2001 | |||||
X-35C | 2000 | |||||
X-36 | מקדונל דאגלס | נאס"א | 1997 | מטוס קרב ללא זנב, דגם ללא טייס בגודל 28% ממטוס קרב רגיל | ||
X-37 | בואינג | חיל האוויר של ארצות הברית
נאס"א |
2010 | כלי חלל לא מאויש לשימוש רב פעמי | בין אפריל 2010 למאי 2020 בוצעו שש טיסות מבצעיות | |
X-38 | סקיילד קומפוזיטס | נאס"א | 1998 | כלי טיס לחילוץ צוותים, גוף עילוי | ||
X-39 | לא ידוע | חיל האוויר של ארצות הברית
DARPA |
לא ידוע | תוכנית FATE (Future Aircraft Technology Enhancements, השבחה טכנולוגית למטוסים עתידיים) | ||
X-40 | בואינג | חיל האוויר של ארצות הברית
נאס"א |
1998 | דגם בגודל 80% של ה-X-37 לבחינת התכונות האווירודינמיות והניווט של כלי הטיס | ||
X-41 | לא ידוע | חיל האוויר של ארצות הברית
DARPA נאס"א |
לא ידוע | מטוס חלל צבאי, טיבו המדויק עדיין מסווג | ||
X-42 | לא ידוע | חיל האוויר של ארצות הברית | לא ידוע | פרויקט חללי צבאי, טיבו המדויק עדיין מסווג | ||
X-43 | מיקרו קראפט (גוף)
ג'נרל אפלייד סיינס לבורטורי (מנוע) |
נאס"א | 2001 | כלי טיס בלתי מאויש שגא קולי בעל מנוע על-מגח סילוני | ||
X-44 מנטה | לוקהיד מרטין | חיל האוויר של ארצות הברית
נאס"א |
2000 | מטוס ללא מייצבי זנב | בוטל ולא טס | |
X-45 | בואינג | חיל האוויר של ארצות הברית
DARPA |
2002 | מדגים טכנולוגיות לכלי טיס קרבי בלתי מאויש | ||
X-46 | בואינג | צי ארצות הברית
DARPA |
2003 | מדגים טכנולוגיות לכלי טיס קרבי בלתי מאויש | גרסה של ה-X-46 עבור צי ארצות הברית. בוטל ולא טס | |
X-47A פגסוס | נורת'רופ גראמן | צי ארצות הברית
DARPA |
2003 | מדגים טכנולוגיות לכלי טיס קרבי בלתי מאויש | לשימוש צי ארצות הברית | |
X-47B | נורת'רופ גראמן | צי ארצות הברית
DARPA |
2011 | מדגים טכנולוגיות לכלי טיס קרבי בלתי מאויש | ||
X-47C | נורת'רופ גראמן | צי ארצות הברית
DARPA |
מדגים טכנולוגיות לכלי טיס קרבי בלתי מאויש | תכנון בלבד, לא נבנה | ||
X-48 | בואינג | נאס"א | 2007 | כלי טיס לא מאויש לבחינת מבנה של כנפיים ממוזגות גוף | ||
X-49 | סיקורסקי (גוף מקורי)
פיאסצ'קי איירקראפט (שדרוג וניסוי) |
צבא ארצות הברית | 2007 | מסוק משולב עם כנפיים ומערכת רוטור שרוול ליצירת דחף וקטורי | ||
X-50 דרגונפליי | בואינג | DARPA | 2003 | כלי טיס לא מאויש להמראה ונחיתה אנכית, להדגמת כנף רוטור | ||
X-51 וייבריידר | בואינג | חיל האוויר של ארצות הברית | 2010 | טיסה במהירות שגא קולית, מנוע על-מגח סילוני | ||
X-52 | המספר לא הוקצה, מחשש לבלבול עם המפציץ B-52 סטרטופורטרס | |||||
X-53 | בואינג | חיל האוויר של ארצות הברית
נאס"א |
2002 | כנף אווירואלסטית פעילה | ||
X-54 | גאלפסטרים איירוספייס | נאס"א | מטוס תובלה על קולי שקט | |||
X-55 | לוקהיד מרטין | חיל האוויר של ארצות הברית | 2009 | מטוס תובלה דו מנועי בנוי מחומרים מרוכבים | ||
X-56 | לוקהיד מרטין | חיל האוויר של ארצות הברית
נאס"א |
2012 | כלי טיס בלתי מאויש מודולרי לחקר טכנולוגיות לטיסה בגובה רב ומשך שהיה ממושך | ||
X-57 | ESAero/Tecnam | נאס"א | 2016 | מדגים טכנולוגיות מונע במנועים חשמליים להפחתת צריכת דלק, פליטת גזים ורעש | ||
X-58 | המספר לא הוקצה רשמית. כנראה היה מיועד למטוס קראטוס XQ-58 ולקיירי, מטוס לא מאויש להדגמת מטוס קרב חמקני בעלות נמוכה | |||||
X-59 | לוקהיד מרטין | נאס"א | 2018 | אבטיפוס למטוס נוסעים על קולי בעל חתימת רעש נמוכה | ||
X-60 | ג'נריישן אורביט לאונץ' סרוויסס | חיל האוויר של ארצות הברית | 2018 | רכב שיגור רקטי חד שלבי לטיסה תת-מסלולית, משוגר מן האוויר | ||
X-61 | דיינטיקס | חיל האוויר של ארצות הברית | 2019 | כטב"ם משוגר מהאוויר לסיור לשימוש רב פעמי | ||
X-62 | לוקהיד מרטין | חיל האוויר של ארצות הברית | 2021 | מטוס ניסוי |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Jay Miller, The X-Planes: X-1 to X-45 (Motorbooks International, 2001)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מטוסי X מוקדמים, באתר Centennial Of Flight
- American X-Vehicles: An Inventory X-1 to X-50, באתר נאס"א
מטוסי ה-X האמריקניים | |
---|---|
|