אוריול (מחוז)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי המרכזי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי המרכזי | ||
| מושל | אנדריי קליצ'קוב | ||
| רשות מחוקקת |
אספת נציגי העם של מחוז אוריול  | ||
| בירת האובלסטי | אוריול | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 27 בספטמבר 1937 | ||
| שטח | 24,652 קמ"ר (דירוג: 71) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסטי | 692,486 (דירוג: 63, 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 28.1 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 52°51′00″N 36°26′00″E / 52.85°N 36.433333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| www.adm.orel.ru | |||
  | |||
.svg)
מחוז אוריול (ברוסית: Орловская область; תעתיק: אורלובסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי.
המחוז הוקם ב-27 בספטמבר 1937, תוך פיצול ממחוז קורסק והוספת שטחים ביחידות מנהליות אחרות. בהמשך עקב חלוקת שטחים נוספים לטובת המחוזות השכנים, הפך המחוז לאחד הקטנים ברוסיה.
נכון לשנת 2024 במחוז מתגוררים 692,486 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת רוס של קייב האזור היה חלק של נסיכות צ'רניגוב. בשנת 1238 ישובי האזור נבזזו על ידי צבאות של באטו חאן. בהמשך האזור סבל ממתקפות תכופות של הורדת הזהב. בשנת 1408 השטחים סופחו לדוכסות הגדולה של ליטא. במהלך המאה ה-16 האזור עבד בהדרגה לשליטה של נסיכות מוסקבה. בשנת 1566 בפקודת איוואן האיום הוקם מבצר גבול "אוריול". בהמשך עם התרחקות הגבול מהאזור החלה התיישבות חקלאית.
בתקופת הצרות באזור התחוללו קרבות רבות. בשנת 1719 השטח היה בניהול של פרובינציית אוריול שהייתה חלק של גוברניית קייב. גורברניה נפרדת עם מרכזה באוריול הוקמה בשנת 1788.
בשנת 1928 גוברניית אוריול בוטלה ושטח היה חלק של יחידה מנהלית "מחוז מרכזי של אדמות שחורות". בשנת 1937 הוקם מחוז אוריול על בסיס שטחים של מספר יחידות מנהליות בעיקר מחוז קורסק, מחוז סמולנסק ומחוז וורונז'. בשנת 1939 למחוז התווספו שטחים נוספים.
בתחילת אוקטובר 1941 בשטח נכבש על ידי כוחות ורמאכט. השטח שוחרר בקיץ 1943 כחלק של מבצע קוטוזוב.
בשנת 1944 חלק מאזורי המחוז הועברו למחוז בריאנסק ומחוז קלוגה שהוקמו באותה שנה. בשנת 1954 חלק מהמחוז הועבר למחוז ליפצק החדש.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות המחוקקת של המחוז היא "אספת נציגי העם של מחוז אוריול" שכוללת 50 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר לכהונה של חמש שנים. בשנת 2018 לתפקיד נבחר אנדריי קליצ'קוב, בשנת 2023 הוא נבחרה לכהונה השנייה.
המחוז כולל 24 ראיונים ו-3 ערים בעלות חשיבות מחוזית.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2024 במחוז מתגוררים 692,486 תושבים. בשנת 1970 במחוז התגוררו 930 אלף תושבים. כ-68% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. בעיר הגדולה - אוריול מתגוררים כ-330 אלף תושבים.
בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין משנת 2021 הרוסים מהווים כ-88.5% מאוכלוסיית המחוז.
כלכלת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת המחוז מבוססת על חקלאות. בעיר אוריול הוקמו מספר מפעלים.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחוז הוקמה רשת מסילות ברזל ודרכו עוברת מסילה מוסקבה-סימפרופול.
דרך המחוז עוברים מספר כבישים בעלי חשיבות ארצית M2 מוסקבה - אוקראינה, R-120 אוריול - ויטבסק ועוד.
בעיר אוריול פעל נמל תעופה שהחל משנת 2023 נמצא בשדרוג ואינו פעיל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוריול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של אוריול (ברוסית)
