מוריס דיריפלה

מוריס דיריפלה
**Maurice Duruflé**
	מוריס דיריפלה, 1962
לידה	11 בינואר 1902; Louviers, צרפת
פטירה	16 ביוני 1986 (בגיל 84); פריז, צרפת
מוקד פעילות	צרפת
מקום לימודים	הקונסרבטואר של פריז
זרם	מוזיקה קלאסית
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	צרפתית
כלי נגינה	עוגב
בן או בת זוג	Marie-Madeleine Duruflé-Chevalier (12 בספטמבר 1953–?)
פרסים והוקרה	גראן פרי די דיסק של אקדמיית שארל קרו (1959)
	פרופיל ב-IMDb

מוריס דיריפלה (בצרפתית: Maurice Duruflé, ‏11 בינואר 1902 – 16 ביוני 1986) היה מלחין, נגן עוגב ומחנך צרפתי.

קורות חייו

דיריפלה נולד בלובייר, נורמנדי-עלית. ב-1912 נכנס לבית הספר למקהלה של קתדרלת רואן, שם למד פסנתר ועוגב אצל ז'יל הלינג. בגיל 17 עבר לפריז, שם המשיך באופן פרטי בלימודי עוגב אצל שארל טורנמיר, שלצידו שימש כעוזר בבזיליקת קלוטילדה הקדושה בפריז עד 1927. ב-1920 נכנס דיריפלה לקונסרבטואר של פריז וסיים את לימודיו שם בפרסים ראשונים בעוגב, הרמוניה, ליווי בפסנתר ובהלחנה.

ב-1927 מינה לואי ויירן את דיריפלה לעוזרו בקתדרלת נוטרדאם בפריז. דיריפלה היה לנגן עוגב בשם בלבד בסן-אטיין-די-מון בפריז בשנת 1929 ובמשרה זו החזיק עד יומו האחרון. ב-1939 ניגן בביצוע בכורה את הקונצ'רטו לעוגב של פרנסיס פולנק (הקונצ'רטו לעוגב, כלי קשת וטימפני בסול מינור); הוא יעץ לפולנק בנושא המשלבים של תפקיד העוגב. ב-1943 התמנה לפרופסור להרמוניה בקונסרבטואר של פריז, שם עבד עד 1970. ב-1947 כתב דיריפלה את היצירה המפורסמת ביותר, כנראה, מבין יצירותיו המעטות: רקוויאם אופוס 9 לסולנים, מקהלה, עוגב ותזמורת. באותה שנה הייתה מארי-מדלן שבלייה לעוזרתו בסן-אטיין-די-מון. השניים נישאו ב-1953 . היו אלה נישואיו השניים של דיריפלה, אחרי שנישואיו הראשונים התבטלו באישור הוותיקן ב-1953. הזוג היה לצמד עוגב מפורסם ופופולרי, שיצא לסיורים אחדים בשנות ה-60 ובראשית שנות ה-70.

דיריפלה נפצע קשה בתאונת דרכים בשנת 1975 וכתוצאה מכך ויתר על הנגינה והעדיף להסתגר בדירתו ולהשאיר את עבודת הקודש בכנסיית סן-אטיין-די-מון לאשתו מארי-מדלן (שנפגעה גם היא בתאונה). הוא מת בלוברסיאן (סמוך לפריז) בשנת 1986, בן 84.

דיריפלה התייחס בביקורתיות נוקבת למוזיקה שלו עצמו. הוא פרסם רק קומץ יצירות ובמקרים רבים המשיך לערוך ולשנות יצירות גם לאחר הוצאתן לאור. לדוגמה, לטוקטה מתוך סוויטה אופוס 5 יש סיום שונה לגמרי בהוצאה הראשונה בהשוואה לגרסה החדשה יותר, ובפרטיטורה של Fugue sur le nom d'Alain הייתה במקור הוראה לאצ'לרנדו לכל אורך היצירה. כתוצאה מרדיפת השלמות הזאת שמור למוזיקה שלו, בעיקר לעוגב, מעמד גבוה מאוד ברפרטואר.

לקריאה נוספת

Darasse, Xavier. "Maurice Duruflé", in Guide de la musique d’orgue, edited by Gilles Cantagrel. Paris: Fayard, 1991: 335-337.
James E. Frazier, Maurice Durufle: The Man & His Music (The Boydell Press 2007)
Ronald Ebrecht, ed. Maurice Duruflé (1902-1986): The Last Impressionist. Lanham, MD: Scarecrow Press, 2002. ISBN 081084351X.
Jörg Abbing. "Maurice Duruflé. Aspeckte zu Leben und Werk." Verlag Peter Ewers, 2002. ISBN 3-928243-07-1.
Frédéric Blanc. "Maurice Duruflé. Souvenirs et autres écrits." Éditions Séguier-Atlantica, 2005. ISBN 2-84049-411-6.

דאראס, זביאר, "מוריס דיריפלה" ב"מדריך למוזיקה לעוגב" בעריכת ז'יל קנטאגרל. פריז, פאיאר, 1991.
ג'יימס א. פרזייר "מוריס דיריפלה: האיש והמוזיקה", הוצאת בוידל 2007.
רונלד אברכט, עורך, "מוריס דיריפלה (1902-1986): אחרון האימפרסיוניסטים", 2002.
ירג אבינג. "מוריס דיריפלה, מבט אל חייו ויצירתו", הוצאת פיטר אוורס 2002.
פרדריק בלאן, "מוריס דיריפלה: "מזכרות וכתבים אחרים", הוצאת סקיה-אטלנטיקה, 2005.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוריס דיריפלה בוויקישיתוף

מוריס דיריפלה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מוריס דיריפלה, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
מוריס דיריפלה, באתר ספוטיפיי
מוריס דיריפלה, באתר Last.fm (באנגלית)
מוריס דיריפלה, באתר AllMusic (באנגלית)
מוריס דיריפלה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מוריס דיריפלה, באתר דיזר
מוריס דיריפלה, באתר Discogs (באנגלית)
מוריס דיריפלה, באתר Songkick (באנגלית)
מוריס דיריפלה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)