מורג (כלי נשק)
מורג (באנגלית: Flail) הוא כלי נשק מתקופת ימי הביניים המורכב משני חלקים המחוברים באופן גמיש. המונח מתייחס לשני כלי נשק שונים: האחד הוא מוט ארוך המוחזק בשתי הידיים, אליו מחובר ראש גלילי. השני הוא מוט קצר יותר שניתן להחזקה ביד אחת, עם ראש מתכת עגול. המאפיין העיקרי של שני כלי הנשק הוא החלק העליון המופרד מהמוט ומחובר אליו באמצעי גמיש - חבל, רצועה, או שרשרת. היתרון הטקטי העיקרי של המורג הוא יכולתו לפגוע באויב מעבר למגן. חסרונו העיקרי היה חוסר דיוק.
המורג בתצורתו הארוכה הוא נשק יד הנגזר ממחבט שהיה חלק מכלי חקלאי בשם זה, ששימש לדיש. הוא נחשב בעיקר לנשק של איכרים, כך שהשימוש בו לא היה נפוץ, ונעשה במקרים מעטים בעיקר בגרמניה ובמרכז אירופה בשלבים מאוחרים של ימי הביניים, בעיקר בהתקוממיות עממיות של איכרים. התצורה הקצרה כנראה הייתה אף פחות נפוצה. הוא מופיע בתצורה זו ביצירות מן המאה ה-15 ואילך, אך היסטוריונים רבים הביעו ספקות אם אי פעם נעשה במורג הקצר שימוש צבאי בפועל.
כלי נשק קר דומים היו בשימוש גם ביפן וסין.
