מהפכה
מהפכה מוגדרת כאירוע היסטורי המשנה את פני החברה, בעקבות קפיצת מדרגה ביכולתו הטכנולוגית של האדם, או בעקבות שינוי רדיקלי בתפיסתו החברתית והפוליטית. סמואל הנטינגטון הגדיר מהפכה כ"שינוי מהיר, עמוק ואלים, המשפיע על הערכים הדומיננטיים בחברה, על המוסדות הפוליטיים ועל המבנה החברתי". עם זאת, משתמשים במונח "מהפכה" גם במקרים בהם השינוי הוא עמוק אך אינו מהיר (כמו במקרה של המהפכה התעשייתית). אלימות, החלפת שליטים וחוסר לגיטימציה אינם קריטריונים להגדרת מהפכה אלא תופעות לוואי או תוצאות שלה.
להבדיל ממהפכה, להפיכה משמעות מצומצמת יותר, של החלפת הקבוצה השלטת ולעיתים, גם של המשטר, במדינה. השפעתה של הפיכה אינה חורגת, בדרך כלל, ממסגרת המדינה שבה אירעה. פעמים רבות נעשה שימוש במילה "מהפכה" לתיאור הפיכה שבה נעשה שינוי מהותי בסוג המשטר, גם אם תוצאות ההפיכה אינן חורגות מגבולותיה של המדינה שבה אירעה. דוגמה לכך היא מהפכת הציפורנים, שבה הוחלף המשטר בפורטוגל מדיקטטורה לדמוקרטיה. ברשימה שלהלן יובאו רק מהפכות ששינו את פני החברה האנושית, כל האחרות מופיעות בערך הפיכה. יש להבדיל, גם, בין מהפכה, שהיא אירוע מקיף ומעמיק, ומרד או התקוממות המוגבלים בהיקף ובמטרות.
בשיח הפוליטי, הכח המניע את החלפת השלטון במהפכה הם האזרחים. לעומת זאת, הפיכה היא לרוב אקט צבאי, בו אנשי הצבא מנצלים את כוחם לצורך כיבוש השלטון. בהקשר זה, מהפך הוא החלפת השלטון באופן דמוקרטי.
אבן הבוחן להחלטה האם התרחשה מהפכה או שהיה זה רק ניסיון מהפכה היא התשובה לשאלה: "האם בעקבות האירוע התרחש שינוי של קבע". אם לא נוצר שינוי, אם המצב חזר לקדמותו – לא התרחשה מהפכה.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלטינית מהפכה היא revolutio ומכאן המילה רבולוציה בחלק משפות העולם. משמעות המילה היא "סיבוב". ומקורה מהתנועה הסיבובית החוזרת על עצמה של גרמי השמים.[1] המילה העברית לא מדגישה את תהליך החוזר על עצמו ונגזרת מ"הפך" כלומר מנוגד.
חקר המהפכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]את המהפכות ממיינים לפי שני קריטריונים:
- קריטריון מעמדי – כאשר המחולל העיקרי של המהפכה הוא מעמד מסוים – עבדים, איכרים, פרולטריון וכו'.
- קריטריון המטרה – כאשר הבולט באותה המהפכה הוא הרצון להשיג מטרה מסוימת פוליטית, דתית, לאומית ועוד.
החלוקה הזאת היא מעט מלאכותית היות שלרוב, במהפכות משתתפים יותר ממעמד אחד וגם יש יותר ממטרת יעד אחת. קיימות סיבות רבות היכולות להביא לפרוץ מהפכה. המהפכה פורצת, בדרך כלל, בעת משבר כולל וממושך. משבר זה יכול להיות בתחום המעמדי – הבדלים וניגודים חריפים בין מעמדות, בתחום הכלכלי, לאחר מלחמה קשה וכושלת, שחיתות ומשבר שלטוני, משבר אגררי ועוד. משברים אלו מביאים לשני גורמים חשובים הפועלים בתהליך המהפכני:
- חלק גדול מהאוכלוסייה מגיע למסקנה שרק שינוי רדיקלי ודרסטי יכול להיטיב את המצב הקיים.
- נוצרת אופוזיציה חזקה למצב הקיים, המוכנה לבצע את המהפכה. אופוזיציה זו יכולה להיות מורכבת מהמוני עם, גדודי צבא מהפכניים, מפלגות, מועדונים (המהפכה הצרפתית), קבוצות קצינים ועוד. לרוב, בראש אופוזיציה זו, עומד מנהיג כריזמטי וסוחף או קבוצה של מנהיגים.
מהלך קלאסי של מהפכה הוא החלפת המשטר הישן במשטר מהפכני מתון. בהדרגה המשטר המתון מתחלף למשטר יותר ויותר רדיקלי היכול להגיע עד לכדי משטר של טרור. לעיתים פורצת מלחמת אזרחים בין קבוצות של המשטר הישן, המתונים והרדיקלים. השליטים המודחים יכולים גם לארגן מהפכה-שכנגד המנסה להחזיר את המשטר הקדם מהפכני על כנו.
מזהים ארבעה דורות של חוקרי המהפכות. הדור הראשון מתייחס למהפכות כאל ביטוי של ההתנהגות הרגשית של ה"המון" ותוך ניתוח מתחומי הפסיכולוגיה החברתית. דור שני של חוקרים של מהפכות פוליטיות וחברתיות התמקדו בסיבות להתרחשות מהפכה, מנקודת מבט רחבה יותר, שכללה ניתוח של התנהגות חברתית. דור שלישי של חוקרים התמקד בחקר יחסי הכוח החברתיים שמובילים למהפכות, תוך התמקדות במאבק מעמדי. הדור הרביעי של החוקרים מתמקד בגורמים אחרים - שיכולים להסביר מהפכות אשר לאו דווקא תואמות תאוריות בדבר מאבקי מעמדות, ולאו דווקא מתרחשות בהקשר של מדינות מערביות (אלא דווקא בעולם השלישי. חוקרים אלה מתמקדים בדמיון בין חקר מהפכות לחקר תנועות חברתיות.
אחת המסקנות העולות מכל המחקרים בנושא היא שכל המהפכות שהצליחו נעשו בעידודו ושילובו של העם או לפחות שכבות רחבות ממנו. מהפכות שלטוניות שנעשו על ידי שכבת השליטים לא הצליחו, למעט חילופי שלטון המכונים אף הם מהפכה, אולם אינם מהפכה כי השינוי הוא רק פרסונלי ולא תוכני.
כדוגמה – ברוסיה הייתה תסיסה של העם וניסיונות שינוי כבר מהמאה ה-16. כאשר פרצה המהפכה הבולשביקית הצטרפו אליה המוני העם והם אלו שהביאו להצלחתה.
מהפכות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראשית המחשבה המהפכנית במאה ה-16 עם הרעיונות המשיחיים של תומאס מינצר, הקאלוויניזם שהכיר בזכות להתנגד לעריצות וההתנגדות לריכוזיות השלטונית של המלך בשלהי ימי הביניים.
- במאה ה-17 היו שתי מהפכות חשובות שהשפיעו על העולם המערבי, ודרכו על העולם כולו. שתיהן היו קשורות למאבקי דת, המהפכה הפרוטסטנטית והמהפכה האנגלית. במיוחד באנגליה, יש לציין את המחשבה הדמוקרטית שאפיינה את המהפכה הפוריטנית ואת המחשבה הליברלית שאפיינה את "המהפכה המהוללת".
- במאה ה-18 היו המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקנית במהפכות אלו נקודת המוקד הייתה תחומי חברה וכלכלה כמו גם רצון לדמוקרטיה.
- במאה ה-20 היו המהפכות האנטי-קולוניאליות, הבולשביקית הסוציאליסטיות ועוד רבות.
מהפכות פוליטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 750 – המהפכה העבאסית – מהפכה בה התחלף השלטון של הח'ליפות האומאית בח'ליפות העבאסית.
- 1775 – המהפכה האמריקנית – מלחמת העצמאות האמריקנית שהביאה גם לשינוי פני אירופה.
- 1789 – המהפכה הצרפתית – תקופה בהיסטוריה של צרפת במהלכה הפילו תומכי הדמוקרטיה את המלוכה האבסולוטית ונישלו את הכנסייה הקתולית מכוחה.
- 1911 – מהפכת שינהאי – מהפכנים רפובליקנים הדיחו מהשלטון את שושלת צ'ינג הקיסרית
- 1917 – המהפכה הרוסית – נפילת המשטר הצארי ברוסיה ועליית הקומוניזם.
- 1959 – המהפכה הקובנית – נפילת המשטר הצבאי אשר הונהג על ידי פולחנסיו בטיסטה, ועליית קבוצת מהפכנים מרקסיסטים ובניהם נמנים: פידל קסטרו, צ'ה גווארה וראול קסטרו.
- 1974 – המהפכה האתיופית – נפילת המשטר הקיסרי ועליית החונטה הצבאית המרקסיסטית.
- 1979 – המהפכה האיראנית או המהפכה האסלאמית – הפיכת איראן לרפובליקה אסלאמית-תיאוקרטית תחת שלטון האייתוללה ח'ומייני.
- 1989 – המהפכה הרומנית – נפילת הקומוניזם ברומניה מהפכה זו נחשבת לאירוע חשוב בהיסטוריה של רומניה ובאירופה המזרחית.
- 2011 – האביב הערבי – גל מהפכות במדינות ערב (מצרים, תוניסיה, לוב, תימן, בחריין).
מהפכות חברתיות וטכנולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרהיסטוריה – המהפכה הנאוליתית – תהליך המעבר של המין האנושי מחברה של ציידים-לקטים לחברה המתפרנסת מחקלאות.
- המאה ה-15 – מהפכת הדפוס – המצאתו של גוטנברג בתחום הדפוס.
- המאה ה-15 – המהפכה הגאוגרפית – הידוק הקשר בין בני יבשות העולם, בעקבות תגליותיהם של מגלי הארצות.
- המאות ה-16 וה-17 – המהפכה המדעית – תקופת התגליות המדעיות של קופרניקוס, גלילאו גליליי ואייזק ניוטון. מקובל לקבוע את תאריך תחילתה של מהפכה זו ב-1543 כאשר קופרניקוס פרסם את "על תנועתם של גרמי השמיים"
- המאה ה-18 – המהפכה התעשייתית – תהליך מעבר מכלכלה חקלאית לכלכלה המבוססת על מפעלי תעשייה ומכונות.
- המאה ה-18 – המהפכה האורבנית – תהליך המעבר ממגורים ביישובים קטנים, לרוב חקלאיים, לערים.
- המאה ה-19 – המהפכה הטכנולוגית – כלי רכב, תרופות ומכשור רפואי.
- המאה ה-20 – המהפכה הפמיניסטית – שוויון לנשים, והמצאת הגלולה למניעת הריון.
- המאה ה-20 – מהפכת המידע – ימי רשת האינטרנט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישי הלפר, איך הצליחו לחולל מהפכות לפני עידן הטוויטר?, באתר הארץ, 4 בפברואר 2011
- מהפכה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מהפכות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אילן רחום איך הסתננה המילה "מהפכה" אל השיח הפוליטי
