לדלג לתוכן

לואיג'י פיראנדלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואיג'י פיראנדלו
Luigi Pirandello
צילום מ-1932
צילום מ-1932
לידה 28 ביוני 1867
אגריג'נטו, סיציליה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בדצמבר 1936 (בגיל 69)
רומא, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית, איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות L'Esclusa, Novels for a year, Il fu Mattia Pascal, Clothing The Naked, שש נפשות מחפשות מחבר, Ma non è una cosa seria, One, No one and One Hundred Thousand, The Turn, אנריקו הרביעי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1893–1936 (כ־43 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Maria Antonietta Portulano עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פאוסטו פיראנדלו, סטפאנו פיראנדלו עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס נובל לספרות (1934) עריכת הנתון בוויקינתונים
pirandelloweb.com
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לואיג'י פיראנדלו ב-1934

לואיג'י פּירַאנְדֶלּוֹאיטלקית: Luigi Pirandello‏; 28 ביוני 186710 בדצמבר 1936) היה סופר ומחזאי איטלקי, זוכה פרס נובל לספרות ב-1934.

נולד באַגְרִיגֶ'נְטוֹ שבסיציליה. אביו היה קבלן אמיד. לאחר לימודיו בבית ספר תיכון למד פיראנדלו לתואר בבלשנות רומית באיטליה ובהמשך באוניברסיטת בון בגרמניה, בה קיבל תואר דוקטור ב-1888. זמן קצר שימש כמרצה באוניברסיטה זו. בשנת 1890 חזר לאיטליה ועסק זמן מה בעסקי אביו.

בשנת 1893 נשא אישה. בשנת 1904 יצא לאור הרומן הידוע ביותר שכתב, "מתיא פסקל המנוח", שתורגם לשפות רבות. באותה שנה חווה תקופה קשה לאחר שאביו פשט רגל ולא יכול היה לתמוך בו עוד, ואשתו חלתה במחלת נפש קשה. הוא החל לעסוק בהוראה בסמינר למורות. במקביל המשיך לעסוק בכתיבת ספרים ומחזות. פיראנדלו היה אחד מהאינטלקטואלים שחתמו על מניפסט האינטלקטואלים הפשיסטים.

ב-1934 הוענק לו פרס נובל לספרות. בנימוקים נכתב שהפרס הוענק לו "על חידוש נועז ומזהיר של הדרמה ושל הבימה".

היה חבר באקדמיה האיטלקית מיום היווסדה ועד מותו.

פיראנדלו נפטר ברומא בשנת 1936. כיום נקרא כפר הולדתו על שמו, 'כפר פירנדלו'.

בהתחלה כתב שירים ולאחר מכן הרחיב את תחומי כתיבתו גם לרומנים, נובלות ומחזות. בכמה מספריו תיאר את החיים הבורגניים כפי שתפס אותם, אך כמה מספריו חוזרים אל הנופים הכפריים של מחוזות הולדתו בסיציליה. בכתיבתו מתבטאת לעיתים מרירות, באמצעותה מוצגים החיים באור ריאליסטי, אך מאידך גיסא הוא נוהג תדיר להתהלך על הגבול שבין דמיון ומציאות. גם בעיסוקו באנשים פשוטים מן השורה הוא מבקש להראות את המורכבות של האופי האנושי ושל נסיבות החיים. יצירותיו עסקו בפסיכולוגיה של האדם, אחדות האישיות והתפוררותה, והגבולות בין הזיה למציאות.

פיראנדלו כתב מחזות שהוצגו על במות אירופה ואמריקה, בין השאר גם על ידי להקת שחקנים שייסד בעצמו ב-1925. מחזותיו עוררו עניין ויצרו ויכוחים סוערים. המחזות יצאו לאור ב-31 כרכים בין השנים 19221936.

מחזותיו כללו לעיתים חידושים שונים וחריגה מהמקובל, הן בתחום הנושא והן בתחום טכניקת הכתיבה. ניכרת במחזותיו השפעתו של ג'ורג' ברנארד שו.

"שש נפשות מחפשות מחבר" ו"אנריקו הרביעי" נחשבים מפסגות הדרמה המודרנית ומוצגים עד היום ברחבי העולם.

פירנדלו בקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חלק מסיפוריו של פירנדלו הוסרטו סרטים. הבולט שבהם הוא הסרט קאוס של האחים טביאני, עם המוזיקה המופלאה של ניקולא פיובאני, שיש הרואים בו את אחד הסרטים המיוחדים, העדינים, המרגשים והמתוחכמים ביותר בתולדות הקולנוע. בקטע האחרון של סרט זה מופיעה דמותו של פירנדלו עצמו, בדיאלוג מדומיין עם אמו. גם המחזה 'אנריקו' הוסרט, וכיכבו בו שחקנים דגולים דוגמת מרצ'לו מסטרויאני. הסרט 'לך תדע' מעובד אף הוא מסיפור של פירנדלו.

ספריו ומחזותיו שתורגמו לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזותיו שהוצגו בארץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]