לאוניד קנטורוביץ'
לידה |
19 בינואר 1912 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
7 באפריל 1986 (בגיל 74) מוסקבה, ברה"מ |
שם לידה | Леонид Витальевич Канторович |
ענף מדעי | אנליזה פונקציונלית, מתמטיקה, תורת הקבוצות, תכנון לינארי, כלכלה |
מקום מגורים | סנקט פטרבורג, מוסקבה, Barochnaya street |
מקום קבורה | בית הקברות נובודוויצ'יה |
מקום לימודים | אוניברסיטת סנקט פטרבורג (1930) |
מנחה לדוקטורט | גריגורי פיכטנגולץ, Vladimir Smirnov |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | Svetlozar Rachev, Igor Karlovich Daugavet, Iosif Romanovsky, Valentin Ilyin, Viktor Khavin, Valery Makarov, Lyudmila Trofimovna Petrova, Vladimir Aleksandrovich Bulavsky, László Czách, Tamara Nikiforovna Smirnova, Gleb Pavlovich Akilov, Gennady Rubinshtein, Michael Z. Solomyak, Izabella Yurievna Kharrik |
פרסים והוקרה |
|
לאוניד ויטַלייביץ' קנטורוביץ' (ברוסית: Леонид Витальевич Канторович; 19 בינואר 1912 – 7 באפריל 1986) היה מתמטיקאי וכלכלן סובייטי יהודי, חתן פרס נובל לכלכלה בשנת 1975. נחשב למפתח התכנון הליניארי שבעבורו זכה בפרס נובל, וכן ערך מחקרים חשובים בתחום אנליזה פונקציונלית, תורת הקירובים ואי-שוויון קנטורוביץ'.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאוניד קנטורוביץ' נולד בסנקט פטרבורג למשפחת רופאים יהודים. בשנת 1926 בהיותו, בן 14 בלבד, החל את לימודיו באוניברסיטת לנינגרד. בין היתר למד אצל גריגורי פיכטנגולץ. לאחר סיום לימודיו בפקולטה למתמטיקה החל ללמד ובשנת 1934 מונה לפרופסור. בשנת 1935 הוא קיבל תואר דוקטור על סמך כלל העבודות שבוצעו על ידו.
בשנת 1938 קנטורוביץ' ייעץ לבית חרושת לייצור עץ לבוד. הוא הבין שמדובר בבעיית אופטימיזציה תוך אילוצים רבים. השיטה שהוא פיתח נהפכה עם הזמן לבסיס של תכנון ליניארי.
החל משנת 1939 קנטורוביץ לימד באוניברסיטה למהנדסים צבאיים בלנינגרד. בשנת 1948 קבוצת מתמטיקאים בראשותו צורפה לפרויקט הגרעין הסובייטי. בשנת 1949 זכה בפרס סטלין עבור עבודותיו בתחום המתמטיקה.
בשנת 1958 קנטורוביץ' נבחר לחבר בהתכתבות של האקדמיה למדעים של ברית המועצות. באותה תקופה שימש ראש קתדרה למתמטיקה חישובית באוניברסיטת לנינגרד ובמקביל עבד במכון למתמטיקה על שם סטקלוב בלנינגרד.
עבודותיו של קנטורוביץ' בתחום הכלכלה זכו לביקורת צוננת מכלכלנים סובייטים שאף האשימו אותו בגישה אנטי-מרקסיסטית, אולם תפקידו ותאריו הרבים בתחום המתמטיקה הגנו עליו מפני מתנגדיו.
בשנת 1960 ממשלת ברית המועצות החליטה להקים מרכז מדעי בנובוסיבירסק. במסגרת זו הועברו לעיר מדענים ממספר מרכזים מדעיים ותיקים. קנטורוביץ' הקים קתדרה למתמטיקה חישובית באוניברסיטת נובוסיבירסק ועבד במכון למתמטיקה של האקדמיה למדעים שהוקם בעיר.
בתחילת שנות ה-60 רעיונותיו של קנטורוביץ' בתחום הכלכלה החלו להתקבל בקרב כלכלנים סובייטים. בשנת 1964 קנטורוביץ' נבחר לחבר באקדמיה למדעים ובשנת 1965 זכה בפרס לנין עבור פיתוח שיטות של תכנון ליניארי ויישומיהן בתחום הכלכלה.
בשנת 1971 קנטורוביץ' חזר למוסקבה והחל לעבוד באקדמיה לכלכלה לאומית של מועצת השרים של ברית המועצות. בשנת 1975 הוענק לקנטורוביץ' פרס נובל לכלכלה. בשנת 1976 הוא החל לעבוד במכון לבעיות מערכתיות ליד האקדמיה למדעים.
קנטורוביץ' נפטר בשנת 1986 ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה במוסקבה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאוניד קנטורוביץ', באתר פרס נובל (באנגלית)
- לאוניד קנטורוביץ', באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- לאוניד קנטורוביץ', באתר MacTutor (באנגלית)
- לאוניד קנטורוביץ', באתר dblp
- לאוניד קנטורוביץ', באתר מקסטיוטור
- לאוניד קנטורוביץ', אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
- לאוניד קנטורוביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לאוניד קנטורוביץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
זוכי פרס נובל לכלכלה | ||
---|---|---|
1969–1975 | פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975) | |
1976–2000 | פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000) | |
2001 ואילך | אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) • גולדין (2023) • אג'מולו, ג'ונסון, רובינסון (2024) |
- זוכי פרס נובל יהודים רוסים
- זוכי פרס נובל לכלכלה
- מדענים יהודים סובייטים
- מתמטיקאים יהודים רוסים
- יהודים חברי האקדמיה למדעים של ברית המועצות
- יהודים זוכי פרס לנין
- מקבלי עיטור לנין
- מקבלי עיטור הדגל האדום של העמל
- מקבלי עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה
- מקבלי עיטור אות הכבוד
- סגל אוניברסיטת סנקט פטרבורג
- בוגרי אוניברסיטת סנקט פטרבורג
- אישים הקבורים בבית העלמין נובודוויצ'יה
- סובייטים שנולדו ב-1912
- סובייטים שנפטרו ב-1986