כריש שורי

כריש שורי
מצב שימור
	מצב שימור: פגיע פגיע (VU)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	דגי סחוס
על־סדרה:	דמויי כריש
סדרה:	כרישאים
משפחה:	כרישיים
סוג:	כריש
מין:	כריש שורי
שם מדעי
	Carcharhinus leucas; ‏מילר והנלה, 1839
תחום תפוצה
	; תפוצת הכריש השורי - בכחול.

כריש שורי (שם מדעי: Carcharhinus leucas; מכונה גם כריש זמבזי) הוא כריש ממשפחת הכרישיים הנפוץ בעיקר בימים ובאוקיינוסים חמימים, לרוב באזור קו המשווה. בניגוד לרוב הכרישים כריש זה מסוגל להעביר את חייו מהים למים מתוקים, עמוקים מספיק (אנ').

שמו בעברית הוא תרגום של שמו העממי באנגלית: "Bull Shark". השם האנגלי ניתן לו כי הוא תוקפני כמו פר זכר זועם.

תיאור

זהו מין הכריש הגדול ביותר בסוג כריש. נקבות הכריש השורי גדולות במעט מהזכרים. אורכם הממוצע מגיע ל-2.4 מטר ומשקלם ל-130 ק"ג. הזכרים מגיעים לאורך ממוצע של 2.25 מטר ולמשקל ממוצע של 95 ק"ג. הכריש הגדול ביותר שנמדד הגיע לאורך של 3.5 מטרים (11 רגל) ולמשקל 315 קילוגרם (694 ליברות), אך ייתכן שקיימים פרטים גדולים יותר. כרישים אלה בעלי חוטם רחב, סנפיר גב גבוה וזנב חזק איתו הם נעים במהירות. צבעם אפור ולעיתים כחול והבטן בהירה.

על פי בדיקות שנערכו, לכריש השורי יש את עוצמת הנשיכה החזקה ביותר יחסית למשקלם בקרב הכרישים. באופן יחסי היא חזקה גם יותר מזה של עמלץ לבן ועוצמתה היא 5,914 ניוטון (1,330 ליברות-כוח).

התנהגות

הכריש נמצא במים בעומק 150 מטר אך לרוב הוא מצוי עד לעומק 30 מטרים, סביב מימי החופים הטרופיים, לרוב במים עכורים. הכריש נמצא גם בנהר האמזונאס והוא מסוגל לחיות תקופות קצרות גם במים מליחים ומים מתוקים, אך חייב לחזור למי-ים אחת לתקופה. הוא גם תועד בדיווחים מהימנים ברמה משתנה בנהר בריזביין שבקווינסלנד, הגנגס והבראהמאפוטרה ובאגם ניקרגואה וכן בחידקל, במיסיסיפי, נהר אוהיו, נהר פוטומק ועוד.

מין זה הוא צייד יחיד אך לעיתים שני כרישים או יותר יחברו כדי לתפוס טרף יחדיו. הכריש משתמש בנשיכתו החזקה כדי לקרוע פיסות מבשר הטרף, מה שגם יכול לגרום לטירוף אכילה, עקב ריח הדם במים. הוא ניזון כמעט מכל בעלי החיים אותם הוא מצליח להשיג כמו חסרי חוליות, דגים ויונקים ימיים ואינו מהסס לטרוף דגי סחוס אחרים או כרישים קטנים ממנו ואף את בני מינו. באופן כללי הוא איננו בוחל באף מקור בשר כולל מפגרים. לכריש אין הרבה טורפים למעט האורקה, עמלץ לבן וכריש טיגרי. במקרים מסוימים כרישים בחופי אוסטרליה נטרפו בידי תנין הים ובדרום אפריקה בידי תנין היאור, אך אלו מקרים נדירים.^[2]

תקיפות אנשים

כריש זה נחשב לכריש מסוכן ותוקפני לבני האדם, שלישי בקטלניותו לאדם לאחר העמלץ הלבן והכריש הטיגרי. הימצאותו בקרבת החופים גורמת להיתקלויות רבות עם האדם ומאחר שהוא טריטוריאלי ותוקפני מאוד הוא עלול לגרום לנזק רב. נוסף על כך, טירוף החושים שלו לריח של דם במים, גורם לו לתקוף בפראות. עקב עוצמת הנשיכה המרסקת והמטלטלת שלו, לרוב המתקפות מסתיימות בפציעה קשה או במוות. הכריש גם שוכן במים עכורים, בהם קשה לראות אותו בזמן.

מתקפות של כרישים נרשמו לאורך חופים רבים בעולם מניו ג'רזי וחופים רבים בפלורידה ובברזיל עד לנמלים בסידני. גם מתקפות רוחצים בנהר הגנגס מיוחסות אליו, אך לרוב המתקפות מתרחשות בים.

על מתקפות כריש זה (בתקיפות הכרישים בניו ג'רזי) יצא הספר מלתעות של פיטר בנצ'לי, אשר בהמשך התפתח לסרט האימה בעל אותו שם.