כטוב בעיניכם
מידע כללי | |
---|---|
מאת | ויליאם שייקספיר |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | מחזה |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1623 |
כטוב בעיניכם (באנגלית: As You Like It) היא קומדיה שנכתבה על ידי ויליאם שייקספיר בשנת 1599 או בתחילת 1600. היצירה מבוססת על הרומנסה הפסטורלית "רוזלינד" (Rosalynde) של תומאס לודג', שיצאה לאור ב-1590 בלונדון.
אחת הציטטות המפורסמות של שייקספיר, "כל העולם במה", מקורה במחזה זה.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחזה מתרחש בדוכסות בצרפת, ברובו ביער ארדן.
פרידריך השתלט על הדוכסות ושלח לגלות את אחיו הגדול הדוכס הבכור. בתו של הדוכס הבכור, רוזלינד, הורשתה להישאר בבית המלוכה כיוון שהיא חברתה הטובה ובת דודתה של בתו היחידה של פרידריך, סיליה. אורלנדו ואוליבר הם אחים, בניו של הדוכס רולאנד די-בוא. הדוכס מוריש לבנו הבכור אוליבר את כספו ואוליבר מבטיח לחנך את אחיו הצעיר אורלנדו כראוי. אוליבר מתעלם מהבטחתו, ואורלנדו לא זוכה לחינוך ראוי. עקב כך, אורלנדו רוצה להראות את נוכחותו ומחליט להיאבק בשרל, המתאבק של הדוכס פרידריך. אורלנדו מתאהב ברוזלינד ממבט ראשון, שצופה בקרב יחד עם סיליה. אורלנדו חייב לברוח מביתו כיוון שאחיו הגדול אוליבר רודף אחריו, והוא עוזב יחד עם המשרת הזקן של אחיו, אדם. פרידריך כועס ומחליט לגרש את רוזלינד מביתו בעוון בגידה. סיליה שלא מוכנה להיפרד מרוזלינד, מחליטה לברוח יחד איתה, והן עוזבות את חצר המלכות מלוות על ידי ליצן החצר טוצ'סטון, כשרוזלינד מחופשת לאיש צעיר.
רוזלינד, מחופשת לגנימדס, וסיליה, מחופשת לאליאנה, מגיעות ליער ארדן, בו גר הדוכס הגולה עם כמה מתומכיו, כולל "ז'אק המלנכולי", המוצג לראשונה במחזה כשהוא מתאבל על שחיטת אייל. "גנימדס" ו"אליאנה" לא פוגשות מיד את הדוכס ואת חבריו, כיוון שהן פוגשות את קורין, רועה ביער ארדן, ומציעות לקנות ממנו את בקתת אדונו.
בינתיים אורלנדו ומשרתו אדם מוצאים את הדוכס הגולה ואת אנשיו ונשארים לגור אתם, תוך כדי פרסום שירי אהבה לרוזלינד על העצים. רוזלינד שגם היא מאוהבת באורלנדו מגלה שהוא מאוהב בה, כשהוא מכריז על כך בשיריו על העצים. היא פוגשת אותו כגנימדס ומעמידה פנים כעוזרת לו להתגבר על אהבתו אליה. גנימדס "אומר" שהוא ישחק את תפקידה של רוזלינד והם יציגו את מערכת היחסים שלהם, מה שיעזור לו להתגבר על אהבתו.
בינתיים פיבי, רועת הצאן שסילביאוס מאוהב בה, התאהבה בגנימדס (בעצם רוזלינד), אף על פי שגנימדס מראה ש"הוא" אינו מעוניין בפיבי. היא דוחה בבוטות את חיזוריו של סילביאוס, בעוד שגנימדס דוחה את חיזוריה. טוצ'סטון מבטא בצורה בוטה את אהבתו לרועת הצאן המטופשת אודריי, ומתכנן להתחתן אתה לפני שתוכניותיו ייהרסו על ידי ג'קווס הפולשני.
אורלנדו רואה את אחיו אוליבר ביער נתקף על ידי לביאה ומציל אותו, ובכך גורם לאוליבר להתחרט על הדרך שהתייחס לאורלנדו. אורלנדו מבקש מאוליבר להביא לגנימדס מטפחת מגואלת מדם כדי להסביר לו את אשר אירע לו. כשאוליבר פוגש בגנימדס ואליאנה הוא מראה לגנימדס את המטפחת והיא מתעלפת. אוליבר חושף את זהותו ומתאהב באליאנה, הם מחליטים להתחתן.
לבסוף, סילביאוס, פיבי, גנימדס ואורלנדו רבים מי יזכה במי. סילביאוס חושק בפיבי שחושקת בגנימדס המצהיר שאין הוא חושק באישה ואילו אורלנדו חושק ברוזלינד. גנימדס אומר שהוא יפתור את הבעיה ומספר לאורלנדו שהוא מכשף ומשביע את אורלנדו שיתחתן עם רוזלינד, אותה יביא למחרת, ואת פיבי שאם היא לא תרצה להתחתן עם גנימדס, תהיה חייבת להתחתן עם סילביאוס. ביום למחרת, רוזלינד חושפת את עצמה, וכאשר פיבי מבינה שאהבתה הייתה שקר, היא מתחתנת עם סילביוס.
אורלנדו ורוזלינד, אוליבר וסיליה, סילביוס ופיבי, וטוצ'סטון ואודריי מתחתנים בסצנה האחרונה, אחרי שהם מגלים שפרידריך מתחרט על דרך התנהגותו, ומחליט לתת את הדוכסות לאחיו בזמן שהוא עצמו בוחר בחיי דת.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדוכס הבכור, חי בגלות
- הדוכס פרידריך, אחיו
- רוזלינד, בתו של הדוכס הגולה
- סיליה, בתו של הדוכס פרידריך
- אוליבר, בנו של הדוכס רולאנד די-בוא
- אדם, משרתו
- ז'אק, אחיו
- אורלנדו, אחיו, הצעיר ביותר
- טוצ'סטון, שוטה בחצר הדוכס
- לה-בו, איש בחצר הדוכס
- אמיין, אציל בחבורת הדוכס הגולה
- ז'אק, אציל בחבורת הדוכס הגולה
- קורין, רועה צאן
- סילביוס, רועה צאן
- פיבי, רועת צאן, אהבתו של סילביוס
- אודריי, רועת צאן
- ויליאם, בחור כפרי
- מר אוליבר, כומר כפרי
ציטוטים מפורסמים ותובנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת הציטטות המפורסמות של ויליאם שייקספיר, "כל העולם במה", מקורה במחזה זה. מדובר במונולוג של ז'אק המלנכולי, מערכה שנייה, סצנה שביעית:[1]
|
|
ז'ק (האח) מתואר בדמות מלנכולית ושייקספיר משתמש בה כדי לחלק את חיי האדם האליזבתני לשבע מערכות: עולל, תלמידוּת, אהבה צעירה, חיילוּת, בגרות, ישישות ו"ילדות שנייה ושכחה גמורה"[2].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם עוז, היצירה השקספירית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2006, פרק ז - כטוב בעיניכם, הלילה השנים-עשר: אידיליה וקוץ בה, עמ' 112-102.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה].
- כטוב בעיניכם, באתר "שקספיר – מימין לשמאל" - אוסף דן אלמגור.
- ויליאם שקספיר, כטוב בעיניכם, תרגום אברהם עוז, ת"א: דביר, 1990.
- ויליאם שייקספיר, כבקשתכם, תרגום לעברית: דורי פרנס, באתר "שייקספיר ושות'".
- מיכאל הנדלזלץ, "כטוב בעיניכם": ההצגה שהוציאה אותי מן האולם כשעל פני חיוך גדול ואווילי, באתר הארץ, 11 בפברואר 2017.
- איתן בלום, שקספיר מתהפך בקברו על הבמה הישראלית, באתר הארץ, 2 במרץ 2017.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המונולוג של הדמות "ז'אק המלנכולי" הוא ארוך ביותר ומורכב, ואינו מתמצה בארבע השורות הפותחות אותו.
לטקסט המונולוג ולהרחבה בעניינו, ראו בערך "All the world's a stage" בוויקיפדיה באנגלית. - ^ רחל היימן ושיר היימן, לצעוד בטוב אל הזִקנה, השילוח, 15, יוני 2019
מחזותיו של ויליאם שייקספיר | ||
---|---|---|
טרגדיות | טיטוס אנדרוניקוס • רומיאו ויוליה • יוליוס קיסר • המלט • מקבת' • אותלו • המלך ליר • אנטוניוס וקלאופטרה • קוריולנוס • טימון איש אתונה | |
קומדיות | קומדיה של טעויות • אילוף הסוררת • עמל אהבה לשווא • חלום ליל קיץ • הסוחר מוונציה • מהומה רבה על לא דבר • כטוב בעיניכם • הלילה השנים עשר • נשות וינדזור העליזות • טרוילוס וקרסידה • סוף טוב הכול טוב • מידה כנגד מידה | |
רומנסות | פריקלס • סימבלין • אגדת חורף • הסערה | |
מחזות היסטוריים | • המלך ג'ון • ריצ'רד השני • הנרי הרביעי, חלק ראשון • הנרי הרביעי, חלק שני • הנרי החמישי • הנרי השישי, חלק ראשון • הנרי השישי, חלק שני • הנרי השישי, חלק שלישי • ריצ'רד השלישי • הנרי השמיני | |
בכל קבוצה מסודרים המחזות לפי סדר כתיבתם המקובל (פרט למחזות ההיסטוריים המסודרים לפי סדר התרחשות כרונולוגי) |