לדלג לתוכן

יחסי ברזיל–סין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ברזיל–סין
ברזילברזיל הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
ברזיל סין
שטח (בקילומטר רבוע)
8,515,770 9,596,967.75
אוכלוסייה
212,339,335 1,417,968,458
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,173,666 17,794,782
תמ"ג לנפש (בדולרים)
10,237 12,549
משטר
רפובליקה פדרלית רפובליקה עממית
נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, בייג'ינג באוקטובר 2019.

יחסי ברזיל–סין מתייחסים ליחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין ברזיל לסין. היחסים בין ברזיל לסין החלו בראשית המאה ה-19 ונמשכו עד שנת 1949, אז הופרעו בשל הקמת הרפובליקה העממית של סין (PRC). היחסים הדיפלומטיים בין PRC לברזיל החלו רשמית בשנת 1974 בהסכמה על הקמתה והפעלתה של שגרירות ברזיל בבייג'ינג ושגרירות סין בברזיליה. מאז התפתחו הקשרים הדו-צדדיים בעיקר על בסיס אי הפרעה, שוויון ותועלת הדדית (win-win).[1]

הקשר הכלכלי והפוליטי ההולך וגובר בין המדינות אושר בביקור של לולה בסין, שכלל 450 נציגי עסקים ברזילאים. שר החוץ הברזילאי צלזו אמורים ציין כי מערכת היחסים ההולכת וגוברת עשויה להיות חלק מ"קונפיגורציה מחדש של הגאוגרפיה המסחרית והדיפלומטית בעולם".[2]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחייבות משותפת מוקדמת שכללה את ברזיל וסין החלה בשנת 1812, כאשר מריה הראשונה, מלכת פורטוגל, שהייתה אז בברזיל, ייבאה פועלים סיניים לעבודה במטע תה ליד ריו דה ז'ניירו. בשנת 1900 התיישב בסאו פאולו גל רענן של מהגרים מסין.

בשנת 1879 הוביל אדמירל ארתור סילביירה דה-מוטה, הברון מג'ייגוואי, "משלחת ימית" לסין כדי לקיים יחסים דיפלומטיים, בעוד משלחת נוספת נשלחה ללונדון לדון בהגירה הסינית עם הדיפלומטים של סין בבריטניה. היחסים הרשמיים בין האימפריה הברזילאית ושושלת צ'ינג נקבעו בספטמבר 1880 עם אמנת הידידות, המסחר והניווט. הסינים סירבו, עם זאת, להתיר לברזילאים להעסיק סינים כעובדי קבלן, מתוך ידיעה שלעובדים שאינם לבנים מתייחסים "כמכונות או כאל עבודה זולה". הבריטים התנגדו גם ליבוא העבודה הסינית לברזיל, והאמינו שהיא תביא בהכרח לעבדות דה-פקטו (העבדות בברזיל בוטלה רק בשנת 1888). בשלהי 1893, חוסה דה קוסטה אזבדו, הברון מלדאריו, נסע לבייג'ינג למשא ומתן על חוזה הגירה חדש, אך הסינים לא התעניינו.[3]

היחסים הרשמיים עם הרפובליקה של סין הסתיימו לאחר מלחמת האזרחים הסינית (1945–1949) וכוננו עם הרפובליקה העממית של סין רק בשנת 1974. במהלך המאה ה-21 התעסקו אנשי עסקים ברזילאים במידה מסוימת ממה שתיאר הפייננשל טיימס כקצב פיתוח איטי לכמה היבטים של מערכת היחסים. לדוגמה, ברזיל הכירה רשמית בסין ככלכלת שוק בשנת 2004, אך עד 2009 לא בוצעו השינויים המקבילים להסדרי המסחר. עם זאת, הושגה הסכמה במגוון רחב של סוגיות, ונוצר קשר אישי יוצא מן הכלל בין נשיאי המדינות. בשנת 2010 התקיימה ועידת ה-BRIC השנייה בברזיל, עם הצעות שהוגשו לשיתוף פעולה מוגבר בין ברזיל לסין בנושאים פוליטיים ומסחריים וכן אנרגיה, כרייה, שירותים פיננסיים וחקלאות.[4][5]

נשיא סין הו ג'ינטאו אמר בנאומו בפני הקונגרס הברזילאי ב-12 בנובמבר 2004 כי "גם אמריקה הלטינית וגם סין חוו חוויות דומות בהשגת שחרור לאומי, הגנה על עצמאות לאומית ובניית המדינה". לכן, 'לשני הצדדים יש אותם רגשות ושפות נפוצות'. הוא אמר כי "יחסי סין-אמריקה הלטינית צפויים לתמוך זה בזה במישורים הפוליטיים, לחזק את המשבר הכלכלי ולנהל קשרים תרבותיים קרובים".[6]

באוגוסט 2019, סין הגנה על ברזיל מפני הביקורת המערבית על השריפות באמזונאס בשנת 2019, כאשר השגריר הסיני בברזיל תיאר את הביקורת כ"מעט מפוברקת".[7] זה הוביל לתודות של נשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, שתיאר זאת כ"מחווה מפוארת שחיזקה אותנו מאוד."[8]

כלכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סין הפכה לשותפת הסחר הגדולה ביותר של ברזיל בשנת 2009.[4][9] נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה, ורבים בתקשורת הברזילאית רואים בסין "השותף העסקי המבטיח ביותר של ברזיל ובעל ברית אסטרטגי", בשל "הביקוש הגובר במהירות לחומרי גלם ותוצרת חקלאית" של סין.[10] הסחר הבילטרלי צמח מ-6.7 מיליארד דולר בשנת 2003 ל-36.7 מיליארד דולר בשנת 2009.[11]

סין וברזיל משתפות פעולה כלכלית בלא מעט פרויקטים מועילים הדדיים כמו ההכנות בשנת 1988 לקראת פרויקט משותף להקמת תוכנית לוויין משאבי האדמה סין–ברזיל, שבשנים 1999 ו-2002 הביאו לשיגור המוצלח של שני לוויינים המספקים מידע מפתח אודות (מקורות חדשים של) משאבים טבעיים. שנית, חברת תקשורת לוויינית בינלאומית (INSCOM) הוקמה כמיזם משותף.[12]

פרויקטים נוספים בטווח הלוויין של משאבי האדמה הם בניית פורטו דו אקו ליד ריו דה ז'ניירו, ויטוריה וקמפוס דוס גייטאקס, שיכולה להתמודד עם מכולות Chinamax לייבוא וייצוא חומרי גלם ומייצרת להפך.[13] השקעה חשובה בתשתית חשובה נוספת היא הקמת צינור יבשתי, כבישים ורכבות במהירות גבוהה.[14]

ההשקעה הסינית בברזיל נוקטת גישות אסטרטגיות ועושה זאת בתחומים אסטרטגיים, כדי לבסס את תפקידה של סין בכלכלה הברזילאית, זה יוצר מנוף כלכלי, מרחיב את אזור ההשפעה של חברות סיניות בברזיל ומגביר את התלות ההדדית. ההשקעות הסיניות בברזיל מתרכזות בעיקר בתעשיות האנרגיה, הכרייה, הפלדה והנפט.[15]

בשנת 2010, למרות היחסים הידידותיים והקרובים בדרך כלל, ברזיל הייתה בין הכלכלות המתעוררות הבודדות שהביעו ביקורת פומבית על מדיניות סין ביחס למלחמת מטבעות שנקראה. ברזיל קראה לסין לאפשר הערכה מהירה יותר של המטבע שלה, מה שיעזור למדינות אחרות להתמודד טוב יותר מול היצוא הסיני. ברזיל גם מתחה ביקורת על מדיניות ארצות הברית ואמרה כי גם סין וגם ארצות הברית צריכות לנסות להימנע מהסלמה של מתח כלכלי הנוגע לסחר ומטבע.[16][17]

המסחר בין סין לברזיל היה שווה כמעט 80 מיליארד דולר אמריקני נכון לשנת 2014. סין מרחיבה את הקשרים הכלכליים לאמריקה הלטינית, וברזיל נופלת בקטגוריה זו. סין משקיעה בקו הולכה חשמלי ברזילאי מהאמזונס, וכן מייבאת מטוסים ברזילאים ובשר בקר.[18] סין וברזיל, שתיהן חברות ב-BRICS, מתחרות על השפעה באמריקה הלטינית. ברזיל נחשבת למעצמה אזורית באמריקה הלטינית. סין מבקשת גישה רבה יותר לחומרי גלם ממדינות אמריקה הלטינית כמו ארגנטינה וונצואלה כדי לתדלק את כלכלת הייצור שלהם.[19]

בשנת 2017, סין החלה בבנייה של נמל גדול בצפון ברזיל שיוביל בעיקר מזון לארץ מולדתם. מוצרים תקשורתיים ושירותים זורמים גם לשוק הברזילאי כתוצאה מפרויקט התשתית. עם התוכנית של סין להשקיע בפיתוח ברחבי העולם, המדינה האמריקנית הלטינית קיבלה את היתרון של תוכנית ההשקעות הבינלאומית הסינית העתידית.[20] עם פיתוח התשתיות של נמלי הים ונתיבי המים בברזיל, צפויה הגישה לשוקי הסויה הסיניים לגדול.[21] מקור הסויה מארצות הברית שיגיע לסין יקטן. ואילו שוק הסויה הברזילאי הופך לטוב יותר עבור הסינים. סין רואה בברזיל, כמקור נוסף של סויה.[22]

בסוף מרץ 2017, עקב סוגיות בקרת איכות של ענף הבקר והעופות הברזילאי; סין יחד עם דרום קוריאה, האיחוד האירופי, ושותפתה למסחר באמריקה הלטינית של ברזיל, צ'ילה, הפסיקו או צמצמו את יבוא הבשר מברזיל. סוגיות בקרת האיכות כללו מקרי זיהום. מספר ימים לאחר מכן, סין פתחה מחדש את שוקה בברזיל כדי לחדש את הגישה לנמלים שלה לאחר שאותרו חברות אריזות הבשר. סין נחשבת ללקוח הגדול ביותר של ברזיל של מוצרי בשר.[23]

בשנת 2016, כחברות בהתאחדות BRICS, נציגי סחר מכל חמש המדינות, כולל ברזיל וסין, הסכימו להתחיל להשקיע בקרב החברות, לעדכן את נמלי המסחר ולקידום סחר חופשי. סין וברזיל ביצעו בנפרד עסקה שיתופית שתתמקד במספר מגזרים כלכליים, כולל פיתוח תשתיות, שירותים פיננסיים ותיירות.[24] בשנת 2017 הוכנסו לפעולה 20 מיליארד דולר אמריקאים שהתמקדו בפיתוח תשתיות בברזיל, אשר סין תשלם עליהם 75% מהקרן. הבנקים בסין מתמקדים בעיקר בתשתיות אנרגיה.[25]

לקוחות סיניים של אתנול אמריקני ילחצו כלכלית למצוא מקורות אתנול חלופיים בגלל תעריפי ארצות הברית וסין. בשנים הקרובות דלק מבוסס אתנול לא יענה על הביקוש לאתנול בסין. התאגידים הסיניים עשויים לפנות בעתיד הקרוב לברזיל כדי לעמוד בביקוש בשוק.[26] ברזיל מייצאת לאחרונה בשנים האחרונות חומרי גלם לסין. ברזיל מייבאת בתורה מוצרים מסין.[27]

באפריל 2018 קיבלה חברת הנפט הברזילאית פטרובראס כמה הצעות למכירת קו גז טבעי להגדלת הכנסות. חברת קרנות דרך המשי של סין נקראה כאחד המציעים המעוניינים במערכת קווי הגז של החברה, שמחירם 21 מיליארד דולר אמריקאי.[28] פטרוברז בברזיל ו-CNPC קיימו שיחות על כך שהחברה הסינית תסכים לשדרוג בית הזיקוק הברזילאי בתמורה לקבלת נפט. סין כבר לקחה חלק בפרויקטים האחרונים הקשורים לנפט ברזילאי.[29] באוקטובר 2019, בביקור ממלכתי בסין, הודיע בולסונארו על סיום הצורך בוויזה לכניסה סינית לברזיל.[30]

יחסי סחר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סין מגדילה את ההשקעה בברזיל, תוך מימון חיפושי נפט לתיקון מסילות ברזל. תיקון הרכבות והתשתיות הגיע לקראת אולימפיאדת ריו בשנת 2016. מתקיים גם סחר מגוון מחומרי גלם לציוד כבד ומוצרים תעשייתיים.[31] שתי המדינות חתמו גם על הסכם מטבע שיכלול יואן סיני וריאל ברזילאי בשווי של עד 30 מיליארד דולר. עסקה זו נחתמה על מנת לספק מטבע חלופי לדולר האמריקאי ביואן הסיני. סין נחשבת לשותפת הסחר הגדולה של ברזיל.[32]

ברזיל וסין הן חברות בארגון כלכלי בשם BRICS, הכולל גם את רוסיה, הודו ודרום אפריקה. סין תורמת 41% מסך תקציב פעילות הארגון. ברזיל תורמת 18% מתקציב הפעילות. מטרות סין וברזיל הן חלק ממטרה גדולה יותר, להגדיל את הסחר בקרב השווקים העולים והמתפתחים.[33]

בנובמבר 2015, כמה ארגוני פלדה מברזיל, יחד עם מקסיקו, האיחוד האירופי וארצות הברית, דגלו שמדינות העושות עסקים עם סין צריכות להעריך את התנהגות המסחר שלהם לפני קבלת סין ככלכלת שוק.[34] בשנת 2016 נותרה ברזיל נייטרלית בוויכוח ארגון הסחר העולמי בסין, ומעמדם בשוק בענף המתכות. סין הציבה אתגרים בפני מי שמפקפק בכלכלת השוק שלהם. סין הואשמה במשלוח היצוא שלה לשוק הברזילאי.[35]

תשתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 הציעו ממשלות סין, פרו וברזיל תוכנית לבניית מסילת ברזל החל מהחוף האטלנטי בברזיל לחוף האוקיינוס השקט בפרו. סין הסכימה לתמוך כלכלית בפרויקט הרכבת. בשל המיתון האחרון בברזיל והדאגה הסביבתית ליער הגשם באמזונס, תוכנית הפרויקט המקורית שכללה ממשלת סין לא יצאה לפועל.[36] מערכת הרכבות היבשתית תקצץ בהוצאות המשא ובזמן לסין על ידי שימוש ברכבת המוצעת למשלוח חומרים מברזיל ופרו. סין הייתה שותפת הסחר הגדולה ביותר של ברזיל מאז 2009.[37]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ברזיל–סין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Gutemberg Pacheco Lopes Junior in "The Sino-Brazilian Principles in a Latin American and BRICS Context: The Case for Comparative Public Budgeting Legal Research". Wisconsin International Law Journal. 13 May 2015. Retrieved 9 June 2015.
  2. ^ Harris, Jerry (2005). "Emerging third world powers: China, India and Brazil". Race & Class. 46 (3): 7–27. doi:10.1177/0306396805050014.
  3. ^ Jeffrey Lesser, Negotiating National Identity: Immigrants, Minorities, and the Struggle for Ethnicity in Brazil (Durham & London: Duke University Press, 1999), p. 29.
  4. ^ 1 2 Jonathan Wheatley (2009-05-19). "Brazil and China cement ties". The Financial Times. אורכב מ-המקור ב-2015-02-04. נבדק ב-2011-01-24.
  5. ^ Jonathan Wheatley in Brasília and Jamil Anderlini,in Beijing (2010-04-16). "China and Brazil to boost co-operation". The Financial Times. נבדק ב-2011-01-24.
  6. ^ Shixue, Jiang (Winter 2007). "On the Development of Sino-Latin American Relations". China International Studies.
  7. ^ https://www.wsj.com/articles/brazil-deepens-china-ties-in-about-face-11573772734
  8. ^ https://apnews.com/e99b67b41fe8478a9e513d39f2168a5a
  9. ^ אתר למנויים בלבד Malcolm Moore, ‏China overtakes the US as Brazil's largest trading partner, The Telegraph, 9 May 2009
  10. ^ Economic Relations between Brazil and China: A Difficult Partnership Friedrich Ebert Foundation, January 2006
  11. ^ In Brazil, Hu Jintao aims for bigger piece of Latin America trade Christian Science Monitor, 15 April 2010
  12. ^ Sauzen (ביוני 2001). "The China-Brazil Earth Resources Satellite (CBERS)". ISPRS Society. 6 (2). {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Phillips, Tom (2010-09-15). "Brazil's huge new port highlights China's drive into South America". The Guardian. London.
  14. ^ Shixue, Jiang. "Meeting the Dragon's Appetite: The Importance of Latin America in China's Energy Strategy". אורכב מ-המקור ב-2012-03-12. נבדק ב-2011-06-16.
  15. ^ Dominguéz (ביוני 2010). "China's Relations With Latin America: Shared Gains, Asymmetric Hopes". Inter-American Dialogue. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Geoff Dyer (2010-04-10). "Brazil and India join renminbi call". The Financial Times. אורכב מ-המקור ב-2015-05-06. נבדק ב-2011-01-24.
  17. ^ Jonathan Wheatley and Joe Leahy in São Paulo (2011-01-09). "Trade war looming, warns Brazil". The Financial Times. נבדק ב-2011-01-14.
  18. ^ Phillips, Dom (2015-05-20). "China and Brazil are becoming BFFs. Should we be worried?". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2018-04-20.
  19. ^ "A money rich China and Brazil dispute influence in Latam". MercoPress. נבדק ב-2018-04-20.
  20. ^ "China Expands Brazil Frontier as Investment Grows During Crisis". נבדק ב-2018-04-25.
  21. ^ Stratfor. "Why China Is Hungry For Brazilian Soy". Forbes (באנגלית). נבדק ב-2018-04-25.
  22. ^ Amaro, Silvia (2018-04-19). "Protectionism is short-term and we don't like that, Brazil's finance chief says". CNBC. נבדק ב-2018-04-20.
  23. ^ Kiernan, Paul (2017-03-25). "China to Reopen Its Consumer Market to Brazilian Meat Exports". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2018-04-27.
  24. ^ Zhou and Tobey. "USHERING IN THE NEXT GOLDEN DECADE".(הקישור אינו פעיל)
  25. ^ "China renews Brazil interest"
  26. ^ Editorial, Reuters. "China tariffs on U.S. ethanol to cut off imports in short-term". U.S. (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-04-18.
  27. ^ Shaffer, Leslie (2016-08-03). "Brazil navigates lopsided relationship with China". CNBC. נבדק ב-2018-04-18.
  28. ^ Lucchesi and Valle. "Petrobras Is Said to Receive Three Bids for Natural Gas".
  29. ^ "Exclusive: China nears first Americas refining capacity as CNPC, Petrobras talks mature - sources" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-04-27.
  30. ^ "Brazil says it will no longer require visas from Chinese, Indian citizens". Reuters. 25 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Brasilia, AFP in (2015-05-19). "China and Brazil confirm trade and investment deals worth billions". the Guardian (באנגלית). נבדק ב-2018-03-26.
  32. ^ "China and Brazil sign $30bn currency swap deal". RT International (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-04-18.
  33. ^ Desai, Raj M.; Vreeland, James Raymond (2014-07-17). "What the new bank of BRICS is all about". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2018-04-20.
  34. ^ Soergel. "Trump and Obama Agree. Chinese Steel is a Problem".
  35. ^ Soto, Alonso. "Brazil to stay quiet on China market status at WTO: sources". U.S. (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-04-26.
  36. ^ Gillespie, Patrick. "China's dream project hindered by Brazil crisis". CNNMoney. נבדק ב-2018-04-21.
  37. ^ "The project of a trans-continental railway, Atlantic to Pacific, with Chinese funds". MercoPress. נבדק ב-2018-04-21.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחסי_ברזיל–סין&oldid=38199859"