לדלג לתוכן

יוגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוגה
योग
מורשת תרבותית בלתי מוחשית
מורשת תרבותית בלתי מוחשית הוכרזה על ידי אונסק"ו בשנת 2016
חלק מתוך מורשת תרבותית בלתי מוחשית עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים על היצירה
מיקום הודו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרגול יוגה במושב אמירים, 1969
תרגול יוגה במושב אמירים, 1969

יוגהסנסקריט: योग, מילולית: עול, רתמה או אחדות, איחוד) היא פילוסופיה, אורח חיים ומשמעת תרגול שמטרתה איחוד העצמי הפרטי (ג'יוואטמה) עם העצמי האוניברסלי (פארמאטמה). במילים פשוטות יותר, יוגה מבקשת להביא לאחדות של הגוף, התודעה והנשמה (soul). יוגה היא שם כללי למספר תורות חכמה מיסטיות או רוחניות, שמקורן בהודו. בימינו מקובל במערב השימוש בשם בשיטת אימון גופני עם אלמנטים מעטים ושוליים של רוחניות.

המילה "יוגה" גזורה מהמילה יוּגְ', ("Yuj") שמשמעותה בסנסקריט לחבר, לרתום, או לכפות (מלשון כפיתה), כמו גם עול בקר. המילה Yoke באנגלית ("עול") מגיעה אף היא מאותה מילה בסנסקריט.[1][2] המושג משמש בהשאלה לרתימת או איחוד הנשמה הפרטית - הג'יווה אטמה עם הנשמה העילאית - הפרמה אטמה.

על פי פילוסופיית היוגה, במצב זה התודעה שלווה ואנחנו פוגשים במישור הרוחני, לפי היוגה - הנשמה, וחווים שלווה נצחית הנקראת, בין היתר: סמאדהי. היוגה היא הדרך כדי להגיע לשלב זה. היא מסע פיזי או מנטלי ורוחני שמטרתו להגביל את תנודות התודעה, ודרכו המתרגל מקבל כלים להתמודד עם הקשיים האישיים שלו, פיזיים או נפשיים.

יוגה היא גם שם לאחד מששת הזרמים המסורתיים בפילוסופיה ההינדית, המקבלים את הוודות כסמכות העליונה.[3]

היוגה מבקשת לתרום לאיזון הגוף והנפש ולמודעות והכרה עצמית.

היוגה הג'יינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוגה של הג'ייניזם שואפת להגשמה עצמית ולהגעה (והישארות) במצב הטהור של הנשמה, מצב של מודעות טהורה. זרם יוגה זה משולב בעקרונות הדתיים של שלושת היהלומים (Ratnatraya - החזון הנכון, הידע הנכון וההתנהלות הנכונה) ולכן לא נפוץ אצל אלו שאינם נמנים עם חסידי הדת הג'יינית.

היוגה הבודהיסטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיטציה בודהיסטית מקיפה מגוון של טכניקות מדיטציה שמטרתן לפתח תשומת לב, ריכוז, רוגע ותובנות. טכניקות ליבה נשמרו בטקסטים בודהיסטים עתיקים והתפשטו וקיבלו גוונים שונים באמצעות מסירה ממורים לתלמידים. בודהיסטים מתמידים בביצוע מדיטציה כחלק מהדרך שלהם להגיע לעבר הארה ונירוואנה.

הנתיבים הקלאסיים ביוגה ההינדואיסטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ראג'ה יוגה: זרם זה מסתמך על היוגה סוטרות של פטנג'לי ונקרא ראג'ה יוגה, שפירושו "המלך של היוגה" או "היוגה הקלאסית". נוסדה ב-100–400 שנה לספירה. בסוטרות של פטנג'לי מופיעים מוטיבים רבים מהסאנקייה והוא השפיע על עיצוב הבודהיזם והג'ייניזם, שני הזרמים הלא מסורתיים בפילוסופיה ההודית. פטנג'לי מתאר בפרק השני והשלישי של הסוטרות שלו את האשטנגה יוגה שמורכבת משמונה איברים (אשטנגה ashtanga = שמונה איברים) או שלבים של היוגה במסע לחקר התודעה והנשמה:
  1. יאמה: דיברות המוסר האוניברסליות, חמישה במספרם.
  2. ניאמה: היטהרות עצמית על ידי משמעת, חמישה במספרם.
  3. אסאנה: משמעות השם היא 'ישיבה' או 'מושב', מקובל לתרגל ל'תנוחה'.
  4. פראנאיאמה: שליטה בזרימת ובקצב הנשימה, עצירות נשימה מלוות בבנדהות.
  5. פרטיהארה: כינוס עצמי וניתוק המחשבה מגורמים חיצוניים.
  6. דהאראנה: ריכוז.
  7. דהיאנה: מדיטציה.
  8. סמאדהי: מצב של מודעות הנוצר על ידי מדיטציה.
  • קארמה יוגה: דרך "הפעולה הנכונה". על פי הבהגווד גיטה שהוא חלק מהמהאבאראטה (מיתולוגיה רחבת-היקף מהמאה ה-5 לפנה"ס, המתאר את ראשית ההיסטוריה ההודית), יש לפעול בעולם מבלי להיאחז בפירות הפעולה, זאת מתוך מטרה להשתחרר מאגוצנטריות ובכך להשתחרר מהכבלים הכובלים אותנו ללידה ומוות חוזרים ונשנים בעולם הנוכחי (שנקרא סמסרה).
  • ג'אנה יוגה: דרך החשיבה, הדרך הרציונלית.
  • בהקטי יוגה: ("דרך ההתמסרות" - דרך האהבה לעליון),

דרכים רוחניות יותר כוללות מדיטציה עם או בלי אמירת מנטרות או שתיקה (ויפאסאנה).

ענפי היוגה ההינדואיסטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוגה ההינדואיסטית היא הנפוצה ביותר והענפה ביותר, הענפים החשובים שלה הם [4]:

  • ראג'ה יוגה (היוגה המלכותית)
  • האטה יוגה (יוגה של כח הרצון Forceful Yoga)
  • קארמה יוגה (יוגה של פעולה ושירות)
  • ג'נאנה וגה (יוגה של לימוד וחוכמה)
  • בהקטי יוגה (יוגה של דבקות)
  • מנטרה יוגה (יוגה של צלילים עוצמתיים)
  • טנטרה יוגה (יוגה של רצף) שכוללת קונדלני יוגה (יוגה של כח הנחש) ולאיה יוגה (Laya-Yoga יוגה של השתקעות)

ההאטה יוגה היא ענף של היוגה שמשתמש בטכניקות גופניות כדי לטהר ולפתוח מעביר אנרגיה בגוף האסטרלי שנקראים נאדים (naids).

שיטות האטה יוגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההאטה יוגה (לעיתים נכתבת כהתא יוגה) היא יוגה של משמעת גופנית. על פי תורות הינדיות קיימות דרכים שונות להשיג את ההארה, וההאטה יוגה עושה זאת בעיקר דרך הגוף. קיים בלבול במערב לגבי המשמעות של האטה יוגה. נהוג לחשוב שהיא עוד סוג של יוגה, בעוד שהכוונה היא לכל סוגי היוגה המתמקדים בעיקר בהיבט הפיזי והנשימה. להלן שיטות האטה יוגה שונות והסבר קצר על כל אחת מהן:

  • ויניאסה יוגה – גישה שפותחה על ידי קרישנמצ'ריה Sri Krishnamacharya וממשיכה עם בנו דסיקצ'ר T.K.V.Desikachar. בית הספר שלהם ממוקם במדרס בדרום הודו. הויניוגה עובדת עם מה שנקרא "תהליך ברצף" (Viniyasa Krama). הדגש איננו על שלמות התנוחה, אלא בתרגול התנוחה בהתאם ליכולתו ולצרכיו של המתרגל. היבט חשוב בגישה זו הוא שילוב הנשימות בקואורדינציה לתנועות הגוף.
  • איינגאר יוגה Iyengar Yoga - גישה זו מתאפיינת בביצוע מדויק של התנוחות ומדגישה העזרות באביזרים שונים. ב.ק.ס איינגאר היה תלמידו של קרישנמצ'ריה-גיסו. השיטה גורסת כי הדגש על הדיוק וישורת הגוף הוא בעל יתרונות רפואיים לגוף ומאפשר ריכוז והשקטה של התודעה. עם השנים בלטו בין תלמידיו הרבים יידו קרישנמורטי, מלכת בלגיה והכנר יהודי מנוחין, שאמר על ב.ק.ס איינגאר, כי היה מורה הכינור הגדול ביותר שלו. ב.ק.ס איינגאר פיתח את היוגה תרפיה. הוא המציא מגוון אביזרים שמאפשרים לתרגל יוגה כמעט בכל מצב בריאותי. ב.ק.ס. איינגאר, פעל רבות להפצת היוגה בעולם וכיום יש מרכזי איינגאר בכל עיר בינונית וגדולה בעולם. יחד עם ביתו, גיטה איינגאר (Geeta Iyengar) הוא עודד נשים לתרגל יוגה (מה שבאופן מסורתי היה פחות מקובל). הם פיתחו תובנות לגבי התרגול של נשים בהתאם למצבים השונים במחזור החודשי (לפני וסת, בזמן וסת, בזמן ביוץ וכדומה).
  • אשטנגה ויניאסה יוגה – מזוהה עם המורה פטבי ג'ויס K.Pattabhi Jois. הוא היה חסיד של קרישנמצ'ריה, אשר הנחה אותו ללמד את הסדרות הידועות כאשטנגה יוגה (אין לבלבל מונח זה עם ה"אשטנגה יוגה" של פטנג'לי). השיטה מבוססת על סדרות קבועות של רצפי תנוחות (ויניאסות), היא שיטה אנרגטית ודינאמית יותר, בתוכה נכלל גם סגנון מייסור - תרגול ברצף ללא הנחיה.
  • שיבננדה יוגה – מייסד שיטה זו הוא סוואמי שיבננדה (Swami Vishnudevananda). סוואמי שיבננדה הדגיש חמישה עקרונות: תרגול נכון, נשימה נכונה, הרפיה נכונה, מחשבה נכונה ותזונה נכונה. הוא מגדיר את היוגה כשרות, אהבה, נתינה, טיהור, התבוננות פנימית והגשמה. בתרגול כלולות 12 תנוחות, ברכת השמש, תרגילי נשימה, מזמורי המנטרות, מדיטציה ונתינה ללא מניעים אישיים. השיטה הופצה בעולם על ידי חסידו ותלמידו סוואמי וישנו דיווננדה (Swami Vishnudevananda).
  • ביקראם יוגה - שיטה שפותחה על ידי יוגיראג' ביקראם צ'ודהורי Yogiraj Bikram Choudhury. שיטה המתבצעת בחדר מחומם לכ-40 מעלות צלזיוס, וכוללת סדרה המורכבת מ-26 תנוחות (אסאנות) ושני תרגילי נשימה, כאשר כל תנוחה מתבצעת פעמיים. הרצף תוכנן כך שכל תנוחה מותחת ומחזקת בצורה שיטתית קבוצות שרירים, רצועות ומפרקים הדרושים לתנוחה הבאה. התנוחות תוכננו באופן מדעי בכוונה ליצור גירוי והפעלה של איברים פנימיים, בלוטות ועצבים ובליווי נשימה נכונה להזרים דם עתיר חמצן לכל חלקי הגוף. באימון מושם דגש על גיבוש מודעות לגוף, מיקוד הריכוז ושליטה בנשימה בשילוב עבודה מאומצת עמוקה ורגועה בחום. שילוב זה מבטא את משמעות ההאטה יוגה - אחדות הגוף, התודעה והרוח ויוצר תהליך של מדיטציה בתנועה.
  • אנוסארה יוגה - אנוסארה (סנסקריט) משמעותה: "לציית למשאלת לבך", "לזרום בנועם". אנוסארה יוגה נוסדה בארצות הברית על ידי ג'ון פרינד ב-1997 והיא משלבת פילוסופיה טנטרית, הרואה טוב לב פנימי בכל, עם עקרונות יישורת אוניברסליים. שיטה זו שמה דגש על קהילתיות (Kula) הנותנת תחושת שייכות ובו בזמן מאפשרת את החופש האישי.
  • בריגהו יוגה, שיטת יוגה הנשענת על מסורת שמקורה ברישי בריגהו.
  • יוגת הלב הטיבטית, יוגת הלב הטיבטית היא שיטת תרגול יוגה ייחודית שהגיעה לטיבט מהמסורת של מאסטר נארופה, יוגי שחי בהודו במאה ה-11 לספירה, ופותחה על ידם.
  • ויג'נאנה יוגה - מייסדת השיטה אורית סן-גופטה. ארבעת המרכיבים העיקריים של הויג'נאנה יוגה הם: ישיבה (מדיטציה), נשימות (פרנאיאמה), אימון אסאנות, ולימוד הטקסטים של היוגה. ויג'נאנה יוגה מתבססת על המסורת הארוכה של היוגה. השם ויג'נאנה פירושו בסנסקריט להבין מבפנים. שבעת העקרונות המנחים את האימון הוויג'נאני הם: הרפיית הגוף, השקטת התודעה, ההתמקדות באמצעות הכוונה, ההשתרשות, החיבור, ההתרחבות והמודעות לנשימה.
  • טנטרה יוגה - נחשבת ככלי טיהור כחלק מהטנטרה ההודית המסורתית, זוהי יוגה אשר ממוקדת בטיהור של ערוצי האנרגיה והצ'אקרות, מכינה את הגופים המעודנים להתעוררות הקונדליני ומכוונת את המתרגל לחיות באיזון בין רוח לחומר ולהפוך כל דבר בחיים לתרגול רוחני.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ב.ק.ס. איינגאר, אור על היוגה, הוד השרון: אסטרולוג. 2000 (הספר בקטלוג ULI)
  • ב.ק.ס איינגאר, אור על הפראנאיאמה, אסנה, 2010
  • ב.ק.ס איינגאר, עץ היוגה, אסנה, 2008
  • ב.ק.ס. איינגאר, אור על החיים, משכל, 2011
  • ג'ורג' פוירשטיין, היוגה סוטרה לפטנג'לי, אסטרולוג, 2007
  • דני רוה, חוטים פילוסופיים ביוגה של פטנג'לי, הקיבוץ המאוחד, 2010
  • אורת סן-גופטה (תרגום), יוגה סוטרה של פטנג'לי, אור-עם, 1994
  • סוואמי ונקטסאננדה, סוטרות היוגה של פטנג'לי, מודן, 2008
  • בובי קלנל, יוגה של האישה, פוקוס, 2009
  • סוואמי וישנו דיוננדה, ספר היוגה השלם, רשפים, 1980
  • אסנת ישראלי, יוגה לילדים - סיפורים ותרגילים, ספרים הוצאה לאור, 2008
  • איתמר תיאודור, הודו מסע אל הנשמה, נעם גלעד, 1999

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Definition of YOKE, www.merriam-webster.com (באנגלית)
  2. ^ דייוויד גורדון וייט, Yoga, Brief History of an idea, Princeton University Press, פרק ראשון מהספר Yoga in practice בעריכתו, 2011, עמ' 3
  3. ^ ההיסטוריה של היוגה | מאמרים | - יוגה - ביס לבריגהו יוגה, באתר www.briguyoga.co.il
  4. ^ G Feuerstein, The Deeper Dimension of Yoga, Boston, London: Shambhaka, 2003, עמ' 10-12