יהודה לייב רוקח
 | |
| לידה |
1890 ברדיצ'ב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
25 בדצמבר 1950 (בגיל 60 בערך) ירושלים |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה |
| בן או בת זוג |
סימה |
  | |
יהודה לייב רוקח (1950–1890), היה רופא ופעיל ציוני, עורך מדור הרפואה באנציקלופדיה העברית, כיהן כיושב ראש הסתדרות הרופאים בירושלים למעלה מ-17 שנה, כיהן כיושב ראש הליגה הארצית למלחמה בשחפת למעלה מ-15 שנה[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-ברדיצ'ב אוקראינה ללאה ובנימין. אביו היה מצאצאי רבי עקיבא איגר.
רוקח למד לימודי יהדות ולימודים כלליים בברדיצ'יב. את בחינות הבגרות סיים בפטרוגרד[2]. בין השנים 1914–1909 למד רפואה בברלין ו-היידלברג. הוסמך לד"ר לרפואה ואחרי שעבר בחינה ממשלתית במוסקבה הורשה לעסוק במקצועו ברוסיה. בעת לימודיו היה בין מייסדי האגודה הציונית "החבר" שנוסדה בשנת 1912 בברלין.
בין השנים 1914–1917 גויס לצבא האימפריה הרוסית, השתחרר בדרגת "קפיטן" (דרגה מקבילה ל-סרן). לאחר שחרורו משירות צבאי, בסוף שנות מלחמת העולם הראשונה היה פעיל בעזרה לפליטים היהודים ובעבודה ציונית ונבחר לסגן יו"ר הוועד הציוני באודסה.
השתתף בארגון העלייה לארץ ישראל באניה "רוסלאן". עלה עם רעייתו לארץ ישראל בשנת 1920.
עבד כרופא בפתח תקווה במשך כשנה וחצי. השתקע בירושלים ועסק ברפואה. תקופה עבד בבית החולים מאיר רוטשילד.
פעילות ציבורית ורפואית
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוקח היה יושב ראש הסתדרות הרופאים בירושלים למעלה מ-17 שנה, יו"ר הליגה הארצית למלחמה בשחפת למעלה מ-15 שנה. כיהן כיושב ראש הוועד הירושלמי לקרן הקיימת לישראל.
רוקח היה עורך מדור הרפואה באנציקלופדיה העברית. היה חבר מערכת הירחון "הרפואה" בנוסף למאמרים רבים שפרסם, פרסם כ-1,500 סיכומים מהספרות הרפואית העולמית שפורסמו בין השנים 1920–1950.
רוקח היה פעיל בציונות הכללית ובשנים האחרונות במפלגה הפרוגרסיבית והיה יו"ר מועצת סניפה הירושלמי.
בשנותיו האחרונות כיהן רוקח גם כרופא ראשי של חברות הביטוח "יהודה" ו"ציון"
רוקח נפטר בירושלים, ט"ז בטבת תשי"א, 25 בדצמבר 1950. הוא נקבר בבית הקברות סנהדריה. [3]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1918 נשא לאשה את סימה לבית ברודסקי.
בניו: עמנואל (עו"ד בצה"ל, שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה), ואבשלום.
הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל, שנת 1939
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות ע"ש שטראוס ברחוב צ'נסלור, בירושלים כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י[4]. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה[5]. ראו: ד"ר י.ל. רוקח (ירושלים): לשאלת ההיפוטוניה המקורית (ישיבה ד', יום ה', 1 ביוני)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור – הוצאה לאור, זכרון יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 393, ערך: רוקח, יהודה לייב
- ^ ד"ר יהודה לייב רוקח אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, דוד תדהר, כרך 5, עמודים 2,245-2,244
- ^ יהודה לייב רוקח באתר GRAVEZ
- ^ תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס
- ^ תוכנית הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס רחוב צ'נסלור, ירושלים. בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'