לדלג לתוכן

חואן קרלוס אונטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חואן קרלוס אונטי
Juan Carlos Onetti Borges
לידה 1 ביולי 1909
מונטווידאו, אורוגוואי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במאי 1994 (בגיל 84)
מדריד, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Juan Carlos Onetti Borges עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אורוגוואי, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דה לה אלמודנה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1939–1993 (כ־54 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס מיגל דה סרוואנטס (1980) עריכת הנתון בוויקינתונים
onetti.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חואן קרלוס אונטי (ספרדית: Juan Carlos Onetti‏; 1 ביולי 1909 - 30 במאי 1994) הוא סופר אורוגוואי שנולד במונטווידאו בשנת 1909 ונפטר ב-1994 בספרד, ארץ שהסופר גלה אליה ממולדתו בשנת 1974. ב-1980 זכה בפרס סרוונטס.

ההחלטה לגלות גמלה בלב אונטי אחרי שהמשטר הצבאי באורוגוואי כלא אותו למשך שלושה חודשים בגלל השתתפותו בחבר שופטים, שהעניק פרס לסופר נלסון מרה על סיפור אשר נתפש חתרני.

פרט לתקופות חיים אלה באורוגוואי ובספרד חי אונטי שתי תקופות בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה (1934-1930 ו-1955-1941).

ספרו החשוב הראשון, "הבור", התפרסם ב-1939, ובעקבותיו ראו אור "אדמת הפקר" (1941), "למען הלילה הזה" (1943), "החיים הקצרים" (1950) ו"הפרידות" (1954). מששב והשתקע במולדתו פרסם, בין השאר, את הספרים "לקבר בלי שם" (1959), "פני האסון" (1960), "המספנה" (1961), "עצוב ממש כמותה" (1963), "אוֹסֵפגוּפוֹת" (1965) ו"המוות והילדה" (1973). במהלך חייו בספרד התפרסמו הרומנים "ניתֵן לדבּר לרוח" (1979) "אז כאשר" (1987) והקובץ "נוכחות וסיפורים אחרים" (1986).

ספריו בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חואן קרלוס אונטי בוויקישיתוף