לדלג לתוכן

ז'יז'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'יז'י
Gigi
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על Gigi עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי וינסנט מינלי, צ'ארלס וולטרס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ארתור פריד עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אלן ג'יי לרנר, קולט עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה אדריאן פזאן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים לסלי קארון
לואי ז'ורדאן
מוריס שבלייה
הרמיוני גינגולד
מוזיקה פרדריק לאו עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'וזף רוטנברג, ריי ג'ון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מטרו גולדווין מאייר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 15 במאי 1958
משך הקרנה 119 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית
סוגה קומדיה רומנטית, סרט מוזיקלי, סרט המבוסס על יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3,319,355 דולר
הכנסות 13,208,725 דולר
הכנסות באתר מוג'ו gigi
פרסים תשעה פרסי אוסקר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'יז'יצרפתית: Gigi) הוא סרט קולנוע מסוגת מיוזיקל/קומדיה רומנטית בבימויו של וינסנט מינלי משנת 1958. תסריט הסרט נכתב על ידי אלן ג'יי לרנר והוא מבוסס על נובלה בעלת אותו שם של קולט משנת 1944. פסקול הסרט נכתב על ידי ג'יי לרנר, הולחן על ידי פרדריק לאו ונוצח של ידי אנדרה פרווין.

בשנת 2001, ארכיב הסרטים הלאומי של ארצות הברית בחר בסרט לשימור בידי ספריית הקונגרס בשל היותו "חשוב תרבותית, היסטורית או אסתטית". מכון הסרטים האמריקאי דירג את הסרט במקום ה-35 ברשימת "מאה שנים... מאה תשוקות". הסרט נחשב לסרט המוזיקלי המצליח האחרון של חברת ההפצה מטרו גולדווין מאייר בתקופתו של המפיק ארתור פריד. בשנת 1973 נעשה לסרט עיבוד כושל למחזה מוזיקלי בברודוויי.

עלילת הסרט מתרחשת בראשית המאה העשרים בפריז. אונורה לאשייל (מוריס שבלייה) מספר את סיפורו של אחיינו, גסטון (לואי ז'ורדאן), המשועמם מחיי הבילויים בפריז. למרות זאת גסטון נהנה מחברתה של מאדאם אלווארז (הרמיוני ג'ינגולד) ונכדתה המתגוררת עימה, ז'יז'י (לסלי קארון). ז'יז'י נשלחת לדודתה אליסיה (איזבל ג'יינס) כדי ללמוד את הלכות הנימוסים הצרפתיות ולהכשירה כקורטיזנה. ז'יז'י כמעט לא מצליחה לעמוד ברף דודתה, והיא נהנית לבלות ביחד עם גסטון.

אחרי שגסטון נבגד על ידי חברתו ליאן (אווה גאבור) הוא מנסה להשתקם על יד עריכת מסיבות לילה מרובות. לאחר שנמאס לגסטון מהמסיבות הוא יוצא לבלות בעיר חוף ביחד עם מאדאם אלווארז וז'יז'י. ז'יז'י וגסטון מגלים שאונורה ומאדאם אלווארז היו במערכת יחסים בעבר. בתום הטיול אליסיה מתעקשת שז'יז'י תמשיך את לימודיה כדי שהיא תוכל לכבוש את ליבו של גסטון. כשגסטון פוגש את ז'יז'י הלבושה בשמלה מגונדרת הוא מעליב אותה והיא תוקפת אותו בחזרה. גסטון עוזב את הדירה בכעס אך הוא חוזר לשם כדי להתנצל ולקחת את ז'יז'י לשתות תה. מאדאם אלווארז מתנגדת להצעה זו כיוון שהיא לא רוצה שלז'יז'י יהיה אות קלון בגלל התרועעות עם גסטון הידוע לשמצה. גסטון עוזב שנית את הדירה בזעם.

לאחר זמן מה גסטון מבין שהוא התאהב בז'יז'י. הוא פונה למאדאם אלווארז במטרה לבקש את ידה של ז'יז'י אך ז'יז'י מסרבת להפוך להיות פילגשו. לאחר מכן ז'יז'י מתרצה והם הולכים לסעוד יחדיו במסעדת מקסים. במסעדה הם נתונים לעיניהם החטטניות של הסועדים האחרים. גסטון שחש לא בנוח בורח ביחד עם ז'יז'י בחזרה לביתה ומשאיר אותה שם לבדה. לאחר שיטוט ברחובות גסטון חוזר לדירתן של מאדאם אלווארז וז'יז'י ומבקש רשות ממאדאם אלווארז להינשא לז'יז'י.

צוות שחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול הסרט הופיע בהופעת קמע על גבי עטיפת האלבום "Ummagumma" של להקת פינק פלויד.

  • 1. אוברטורה - מקהלה
  • 2. "Honoré's Soliloquy" - אונורה
  • 3. "Thank Heaven for Little Girls" - אונורה
  • 4. "It's a Bore" - גסטון ואונורה
  • 5. "The Parisians" - ז'יז'י
  • 6. "The Gossips" אונורה ומקהלה
  • 7. "She is Not Thinking of Me" - גסטון
  • 8. "The Night They Invented Champagne" ז'יז'י, גסטון ומאדאם אלווארז
  • 9. "I Remember It Well" - מאדאם אלווארז ואונורה
  • 10. "About Gigi" - דודה אליסיה, מאדאם אלווארז וז'יז'י
  • 11. "Gaston's Soliloquy" - גסטון
  • 12. "Gigi" - גסטון
  • 13. "I'm Glad I'm Not Young Anymore" - אונורה
  • 14. "Say a Prayer for Me Tonight" - ז'יז'י
  • 15. "Thank Heaven for Little Girls (Reprise)" - אונורה ומקהלה

המפיק ארתור פריד הציע לראשונה לאלן ג'יי לרנר לעבד את הנובלה של קולט במהלך הפקת המחזמר "גבירתי הנאווה" בשנת 1954. כשג'יי לרנר הגיע להוליווד פריד נלחם בקוד הייז כדי להפיק את התסריט של הסרט. בעיה נוספת שהם נתקלו בה הייתה שאלמנהּ של קולט מכר את זכויות הנובלה לגילברט מילר ולאניטה לוס. פריד שילם כ-87,000 דולר כדי לקנות את זכויות הנובלה מידיהם.

שותפו של ג'יי לרנר, פרדריק לאו, סירב להלחין את הפסקול אך לבסוף הוא השתכנע על ידי פריד. לרנר כתב את התסריט ואת השירים. ג'יי לרנר רצה ללהק לתפקיד הראשי את אודרי הפבורן ואילו פריד רצה ללהק את לסלי קארון שאיתה הוא עבד בסרט "אמריקאי בפריז" (1951). שניהם הסכימו שהליהוק האידיאלי לדמותו של אונורה יהיה מוריס שבלייה. ג'יי לרנר הציע את דירק בוגרד לתפקיד גסטון. ססיל בייטון היה אחראי על עיצוב התלבושות. לבסוף קארון ולואי ז'ורדאן נבחרו לתפקיד הראשי בסרט. בטי וונד דיבבה את שירתה של קארון.

בינואר 1958 הסרט הוקרן לראשונה בסנטה ברברה. הביקורות לסרט היו חיוביות אך ג'יי לרנר ולאו רצו לקצר ולשנות את הסרט. הם צילמו את הסרט עוד אחד עשר ימים והוסיפו לתקציב הסרט כ-400,000 דולר. לבסוף הסרט הוקרן שנית בניו יורק סיטי באותה שנה במאי.

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטקס פרסי האוסקר שנערך בשנת 1959 הסרט ז'יז'י שבר שיא של זכיות וזכה בתשעה פרסים מתוך תשע מועמדויות. אולם ההישג נשמר רק במשך שנה אחת עד לזכייתו של הסרט "בן חור" באחד עשר פרסים. כהוקרה לסרט חברת הפצתו מטרו גולדווין מאייר הנקראת בקיצור באנגלית "MGM" שינתה את שמה לזמן קצר ל-"M-Gigi-M". הסרט זכה בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר (וינסנט מינלי), התסריט המעובד הטוב ביותר (אלן ג'יי לרנר), עיצוב התפאורה הטוב ביותר (פרסון אמאס, קיגו גלסון, הנרי גרייס וויליאם הורינג), הצילום הטוב ביותר (ג'וזף רוטנברג), עיצוב התלבושות הטוב ביותר (ססיל בייטון), העריכה הטובה ביותר (אדריאן פאזאן), הפסקול המקורי הטוב ביותר (אנדרה פרווין) והשיר המקורי הטוב ביותר (השיר "Gigi" של אלן ג'יי לרנר ופרדריק לאו).

הסרט זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב; הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי, הבמאי הטוב ביותר (מינלי) ושחקנית המשנה הטובה ביותר (הרמיוני ג'ינגולד). בנוסף הסרט היה מועמד בשלוש קטגוריות נוספות; השחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי (לסלי קארון) והשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי (לואי ז'ורדאן ומוריס שבלייה).

אלן ג'יי לרנר זכה בפרס איגוד התסריטאים האמריקאי למיוזיקל הטוב ביותר. מינלי ועוזר הבמאי ג'ורג' ויאירה זכו בפרס איגוד הבמאים לסרט הטוב ביותר. פרווין זכה פרס גראמי לפסקול הטוב ביותר למדיה ויזואלית.

חברת מעבדות ג'יג'י נקראת על שם הסרט[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'יז'י בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ משה גלנץ, שרד את השואה בהונגריה וחזר לשם כמנצח, באתר ynet, 27 בינואר 2016