לדלג לתוכן

ולדימיר ז'ירינובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר ז'ירינובסקי
Владимир Вольфович Жириновский
לידה 25 באפריל 1946
אלמטי, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באפריל 2022 (בגיל 75)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Владимир Вольфович Эйдельштейн עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Institute of Oriental Languages (1970)
  • university of Marxism-Leninism (1967)
  • אוניברסיטת מוסקבה (1977)
  • המכון ללימודי אסיה ואפריקה
  • הפקולטה למשפטים באוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הליברל-דמוקרטית של רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
אורחת כבוד באספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה
28 בפברואר 1994 – 20 במרץ 1996
(שנתיים)
חבר הדומה הממלכתית
4 בדצמבר 2011 – 5 באוקטובר 2016
(4 שנים)
29 בדצמבר 2003 – 24 בדצמבר 2007
(4 שנים)
18 בינואר 2000 – 7 בדצמבר 2003
(3 שנים)
נציג באספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה
20 במרץ 1996 – 2 במרץ 2004
(8 שנים)
24 בינואר 2005 – 14 באפריל 2008
(3 שנים)
יושב ראש המפלגה הליברל דמוקרטית של רוסיה
13 בדצמבר 19896 באפריל 2022
(32 שנים)
→ אין
אלכסיי דידנקו ←
פרסים והוקרה
  • Honoured Lawyer of Russia (2000)
  • העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה (2016)
  • עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה (2021)
  • עיטור אלכסנדר נבסקי (2015)
  • עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (2006)
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה (1997)
  • עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (2011)
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (2008)
  • Crimea defense medal
  • מסדר הנסיך הקדוש דניאל של מוסקבה
  • Medal ‘For the defence of the Republic of Crimea’
  • מדליה על שם ז'וקוב
  • עובד רכבת של כבוד
  • נשק הכבוד
  • מדליית פיוטר סטוליפין
  • Stolypin Medal, 2nd class
  • תעודת כבוד נשיאותית של הפדרציה הרוסית
  • עיטור האומץ האישי (טרנסניסטריה)
  • Order of Merit
  • מדליה על שירותי מפקד אוכלוסין
  • מדליה להנצחת 300 שנים לייסוד סנקט פטרבורג
  • מסדר הכבוד והתהילה
  • Stolypin Medal, 1st class
  • מדליית המערכה הצבאית בסוריה
  • מדליית אנטולי קוני
  • פרסי הרפובליקה של קרים
  • תעודת ההערכה של ממשלת הפדרציה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולדימיר וולפוביץ' ז'ירינובסקי (אידלשטיין) (ברוסית: Владимир Вольфович Жириновский (Эйдельштейн)‎; ‏25 באפריל 19466 באפריל 2022) היה פוליטיקאי רוסי, ממוצא יהודי, מנהיגה של המפלגה הליברל דמוקרטית של רוסיה בשנים 1989–2022, שבניגוד לשמה נחשבת כתנועה אולטרה-לאומנית, ובבחירות 2003 זכתה ל-11.7% מהקולות. התמודד שש פעמים בבחירות לנשיאות רוסיה (1991, 1996, 2000, 2008, 2012 ו-2018). בשנים 1996–2008 היה נציג באספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה (אנ').

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, וולף אידלשטיין, היה יהודי פולני, שנולד בקוסטופיל, עיירה ליד רובנו, כיום בשטח אוקראינה. סבו, יצחק אדלשטיין, היה אדם עשיר, שהעסיק מאות עובדים במפעל ללבידים שהיה בבעלותו. עם הפלישה לפולין נמלטו וולף ואחיו אהרון לשטח ברית המועצות. סבו וסבתו של ז'ירינובסקי נספו בשואה. על אף זאת, ז'ירינובסקי לא ראה עצמו כיהודי כלל. בריאיון לעיתונאי הישראלי יוסי מלמן ב-1996 אמר "אני? מה פתאום. זו סתם השמצה. אמי הייתה רוסייה וכך גם אבי. אתם לא יכולים להתמודד עם השקפת העולם שלי ולכן אתם מחטטים ומחפשים בעברי ובחיי הפרטיים. אני מציב לכולם אתגר: תמצאו בארכיונים שלכם מסמכים ותראו לי". לדבריו, "למה לי לנטוש את הדם הרוסי, התרבות הרוסית והאדמה הרוסית ולהתאהב בעם היהודי, בגלל אותה טיפת זרע קטנה שאבי השאיר באמי".

ז'ירינובסקי התכחש לאביו היהודי, ובחוברת ביוגרפית אותה פרסם ב-1999 נכתב: "אביו היה עורך הדין וולף אנדרייביץ' ז'ירינובסקי, הבעל השני של אמו. הוא מת בתאונת דרכים בשנה שבה נולד ולדימיר". ז'ירינובסקי נולד באלמטי בקזחסטן, בנם של אלכסנדרה פבלובה מקרובה ושל וולף איסקוביץ' אידלשטיין, שהיה יהודי. כאשר היה בן חודשיים נפרדו אביו ואימו, והאב חזר לפולין, ממנה ברח בשנות המלחמה. מספר שנים לאחר מכן עלה האב לישראל, ונישא מחדש.

בגיל 16 שינה את שמו מאדלשטיין לז'ירינובסקי, ובגיל 18 עבר עם משפחתו למוסקבה בשנת 1964, ושם למד לימודי טורקיה במכון ללימודי אסיה ואפריקה, ומאוחר יותר משפטים באוניברסיטת מוסקבה. ב-1991 הקים את המפלגה הליברל-דמוקרטית של רוסיה וזכה ב-7.81% מהקולות באותה שנה. במהלך ריצתו הבטיח ז'ירינובסקי הורדה של מחירי הוודקה ומכירתה בכל ימות השנה, ולא רק פעם בחודש, כפי שהיה נהוג אז[1].

ז'ירינובסקי דגל במדיניות קיצונית ותמך באחדות הרפובליקות של ברית המועצות מחדש, ואף טען שרצה לקחת את אלסקה מארצות הברית בכוח "ולזרוק" לשם את האוקראינים. הוא תמך גם בשימוש בפצצות גרעיניות לדיכוי אויבים. ז'ירינובסקי היה ידוע גם בהערותיו המוזרות או הקיצוניות. למשל, לפני המלחמה בעיראק אמר שהאמריקאים צריכים לתקוף במקום את גאורגיה. הוא הציע גם פרויקט, שבמסגרתו היו נבנים מאווררים ענקיים שהיו מעיפים את הפסולת הגרעינית הרוסית לעבר אירופה. הוא גם איים להסיר את ההגבלות על מכירת נשק לאיראן והציע למכור את האיים הקוריליים השנויים במחלוקת ליפן תמורת 50 מיליארד דולר. בעקבות המטאור שנפל על צ'ליאבינסק בפברואר 2013, צוטט ז'ירינובסקי על ידי סוכנות הידיעות הבינלאומית הרוסית כטוען "זה לא מטאורים נופלים, זה ניסוי של נשק חדש על ידי האמריקאים".

בעקבות מספר אמירות שנויות במחלוקת הוא היה נחשב לאישיות בלתי רצויה (persona non grata) בקזחסטן מולדתו, ובאוקראינה. על קונדוליזה רייס אמר שאמירותיה מראות את מעמדה כאישה רווקה וללא ילדים, הוא אף אמר עליה כי היא "זונה שחורה שצריכה זין טוב. שלח אותה לכאן, אחת החטיבות שלנו תשמח לארח אותה בצריף ללילה אחד. היא תיחנק מזרע רוסי כיוון שהוא ינזל לה מהאוזניים... עד שהיא תזחול לשגרירות ארצות הברית במוסקבה על ברכיה".

כמו כן, הוא כינה את ארצות הברית "חנות יד שנייה המלאה במוצצים, עובדי כפיים וסמוגים".

בעקבות מותו של הסוכן הרוסי הנמלט אלכסנדר ליטוויננקו באנגליה בנובמבר 2006 הוא אמר: "כל בוגד חייב להיות מחוסל, יש להשתמש בכל האמצעים".

ב-25 במרץ 2022 דיווחו מספר כלי תקשורת על מותו של ז'ירינובסקי לאחר אשפוז ממושך, מקורות רשמיים מטעמו הכחישו.

יחס ליהודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא התבטא לא פעם בגנות היהודים, וכך למשל, לאחר שפט ביוקנן, שהיה מועמד לנשיאות ארצות הברית ב-1996, הגדיר את מדינתו כ"שטח כיבוש ציוני", אמר ז'ירינובסקי כי "לנו ברוסיה יש את אותה בעיה".

בשנת 2004, הוא אף העניק ראיון מאוד פרובוקטיבי לתוכנית "שניים נגד אחד" בטלוויזיה הרוסית, ובו האשים את היהודים בשלל עלילות אנטישמיות, ואף בגרימת השואה: "האיחוד האירופי הוא הרעיון שלהם. ההתקדמות של נאט"ו למזרח היא שלהם. ועכשיו הם עשו את זה - ביתור ברית המועצות והמלחמה הקרה. הם אפילו לא חסו על האנשים שלהם - הם שרפו 6 מיליון יהודים במשרפות בגרמניה כדי ליצור מדינת ישראל משלהם ולאלץ את האנשים שלהם לעלות לשם. יהודים מנסים ליצור סכסוכים עולמיים גדולים כדי למנוע מעצמם כל איום. המכה הסופית תגיע לסין בשנים 2040-2050 כדי לבתר אותה"[2].

למרות זאת, לאחר שנודע לו כי אביו קבור בבית העלמין בחולון[3], וכי יש לו קרובי משפחה בישראל, הגיע ז'ירינובסקי ביוני 2006 לביקור, עלה לקבר אביו ונפגש עם בני משפחתו. במהלך הביקור אמר ז'ירינובסקי כי אינו אנטישמי כלל, וכי בשנים האחרונות הוא מרבה לדבר בשבחם של היהודים. הוא הוסיף שאם יבחר לנשיאות רוסיה, ישראל לא תצטרך לדאוג לביטחונה יותר.

לקראת הבחירות לכנסת ה-16 בישראל ב-2003 הוזמן ז'ירינובסקי להשתתף בתשדירי הבחירות של מפלגת העולים "לידר" ותמך באלכסנדר רדקו, יו"ר המפלגה שהוא גם מקורבו של ז'ירינובסקי[4].

ב-2 בפברואר 2022, אושפז ז'ירינובסקי בבית החולים הקליני המרכזי עם דלקת ריאות דו-צדדית, שהתפתחה על רקע זן האומיקרון של נגיף הקורונה; הנזק לריאות הוא 75-50%. בערב 9 בפברואר חובר ז'ירינובסקי למכונת הנשמה. ב-6 באפריל מת מהנגיף.

הפרידה מוולדימיר ז'ירינובסקי התקיימה ב-8 באפריל 2022. בטקס הפרידה השתתף נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

בבוקר בקתדרלת ישו המושיע, נערך טקס על ידי פטריארך מוסקבה ורוס כולה קיריל, לאחר מכן נערך טקס פרידה בבית האיגודים. ולדימיר ז'ירינובסקי נקבר בהצטיינות צבאית בבית העלמין נובודוויצ'יה.

ב-6 באפריל 2023, ביום השנה למותו של ולדימיר ז'ירינובסקי, נחשפה אנדרטה לפוליטיקאי בבית העלמין נובודוויצ'יה. האנדרטה היא דמות באורך מלא של ז'ירינובסקי על כן, גובהה הכולל של האנדרטה הוא 2.75 מ'. ציטוטים מפורסמים של הפוליטיקאי רשומים על האנדרטה באותיות זהב - "אני אגן על רוסים!" ו"כשתעמוד לפני ה', מה תאמר לו? אני לא רוצה לשכב כאן בגן העדן. אני מעדיף ללכת איפשהו בטייגה מורעב למחצה, אבל לעזור לאנשים"[5].

בנובמבר 2024 נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חתם על צו לפיו בשנת 2026 יארגנו אירועים לחגיגת 80 שנה לולדימיר ז'ירינובסקי[6].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]