ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/13
| הטילדה הרביעית | ||||
| גליון זה הוא הגליון השלושה עשר של הטילדה הרביעית שיצא לאור. נא לא לערוך אותו, אלא לשם תיקוני קישורים שבורים ותקלדות. אם יש לכם הערות לגבי גיליון זה, גשו לדף השיחה. אם יש לכם רעיונות לגליונות הבאים, גשו לדף האדום. קישורים לגליונות הבאים נמצאים בצד שמאל. | ||||
|
| ||||
 |
חתמו מנוי לעיתון
| ||||||
הידעת? אקראי - עבודת צוות ויקיפדית טיפוסית מאת Costello נתחיל בווידוי - כבר כמה שנים שדף הבית שלי הוא העמוד הראשי של ויקיפדיה, לא כל כך בגלל הפורטלים, הערך המומלץ, החדשות או האירועים שקרו ממש היום לפני שנים - אלא בעיקר בגלל פינת "הידעת?" - עשרים שניות של עובדה פיקנטית, ארוך מספיק בשביל להעביר אינפורמציה, וקצר מספיק כדי לא לגרום לי לאבד עניין - ובסך הכל אחלה דרך לפתוח את הדפדפן. בעוונותיי הרבים אף פעם לא ממש התעסקתי ב"הידעת?", לא זכור לי שכתבתי או תיקנתי אי-פעם קטע ספציפי, וגם לא הייתי פעיל במיזם המבורך של החלפת קטעי "הידעת?". לכן כשראיתי את ההצעה של השמח בחלקו (-: (השמב"ח) ליצור מנגנון שיספק לגולש הסקרן קטעי הידעת אקראיים, ראיתי לפני הזדמנות פז לתרום את חלקי. יצירת הגרסה הראשונית של העמוד דרשה כחצי שעה - בעיקר כיוון שמפתחי מדיה-ויקי כנראה לא שיערו בנפשם שמישהו יצטרך מספר אקראי בוויקיפדיה - ולכן לא העניקו לוויקיפדים דרך סבירה לקבל מספר כזה. הפתרון נמצא בדמות מספר אחר שדווקא כן נגיש בקלות יחסית - מספר השניות שעברו מתחילת שנת 1970 ועד לרגע זה ממש. כמובן שזהו מספר גדול, אבל הוצאת שארית מחלוקה שלו ב-50 למשל תפיק בכל פעם מספר אחר בין 0 ל-49 (בתנאי שעברו כמה שניות בין נסיון אחד למשנהו). אחרי שעברנו את המשוכה הראשונה נותר רק ליצור מנגנון שיבחר באופן אקראי קטע "הידעת?" של יום כלשהו בשנה (למעשה, בחירת מספר בין 1 ל-366) והדף עובד. או כך לפחות חשבתי. לאחר מספר דקות התברר שיש במנגנון מספר בעיות שרותם הזריז תיקן במהרה - ובנוסף התברר שמשתמשים אנונימיים מופנים לדף אחר לפני שיוכלו לראות קטע אקראי נוסף. במקביל לנסיונות לפתור את בעיית האנונימיים הוספתי, לבקשת השמב"ח, גם את מאגר קטעי "הידעת?" של פורטל האדריכלות, ולמעשה הונחה התשתית להוסיף לדף קטעים מכל פורטל או אוסף אחר. יוני הצטרף אף הוא לעריכה כדי לשפר את העיצוב, ולתרום את חלקו בשיפור התשתית, ולאחר עוד כמה שעות של עבודה מצאנו את הפתרון שיאפשר גם למשתמשים רשומים וגם לאנונימיים לעבור בצורה אקראית בין קטעי הידעת בצעד אחד בלבד. בעיית עיצוב שנוצרה אצל משתמשי אקספלורר 6 דרשה עוד קצת עבודה יצירתית, אבל בסופו של יום (אם 2 בלילה עדיין נחשב יום), וכ-8 שעות אחרי שהרעיון של השמב"ח ראה אור במזנון, יצרנו מערכת עובדת. בימים הבאים ערכו את הדף ויקיפדים נוספים, הוסיפו קטעי "הידעת?" מפורטלים נוספים, ושיפצו את העיצוב ואת מנגנון השליפה (כך שלא יפלה לטובה או לרעה רשימה אחת על פני האחרת) והיום כבר יש לנו עמוד הידעת? אקראי לתפארת ויקיפדיה העברית. ויקיפוסטריזציהמאת קומולוס  כפי שפורסם בגליון 11 של הטילדה (וואו, עבר כבר כל כך הרבה זמן?) עסקנו מזה זמן, וביתר שאת לאחרונה, בהפקת סדרת פוסטרים שתשמש להצגת ויקיפדיה העברית בתערוכה ב"עולם האמיתי". המיזם צבר תאוצה לאחר שהתברר כי איגוד האינטרנט הישראלי מוכן לממן את הדפסת הפוסטרים, ולחסוך לנו את הצורך לשנורר כסף ממקורות אחרים. נקבע תאריך יעד על מנת לאפשר את הצגת התערוכה באירועי יום האינטרנט הישראלי, אולם חרף העובדה שקוסטלו, בסיוע ויקיפדים נוספים, הצליח לסיים את הכנת הפוסטרים לדפוס במועד, לא נדפסה התערוכה לבסוף עקב אי בהירות לגבי מיקום התצוגה. כעת נותר רק לאתר מקום להצגת התערוכה, ולהדפיס אותה. ויקיפדים בעלי קשרים מוזמנים לסדר לנו תצוגות בספריות, מתנ"סים ואכסניות מכובדות אחרות הקרובות למקום מגוריהם. ניתן עדיין לבצע שינויים בפוסטרים עד למועד ההדפסה, אולם עקב פתיחת שנת הלימודים האקדמית והפיכתם של שני הגרפיקאים הראשיים לסטודנטים חסרי חיים, רצוי שיימצא ויקיפד אחר השולט ב-Inkscape במידה הנדרשת לביצוע השינויים. כמו כן, רצוי שיהיה ברשותו מחשב שמותקנת עליו מערכת ההפעלה לינוקס, משיקולי גופנים. מאבק מגדרי ב-6 באוקטובר, הועלתה למזנון הצעה של דורית בנוגע למגדר בוויקיפדיה. הצעה זו, שהצעות דומות לה כבר הועלו בעבר, דנה בהמרת הכיתוב על התגיות לכיתוב נטול מגדר. כאמור, הקהילה כבר דנה בהצעות דומות, אך אף הצעה לא ראתה תמיכה כה נרחבת וחמה. להבדיל מחלק מן ההצעות הקודמות, הצעה זו הניבה פרי - ניתנה רשימה מסודרת ומפורטת של שינויים אפשריים, בהם דנו חברי הקהילה. ראוי לציין, שלמרות התמיכה הנרחבת, ההצעה גם נתקלה בהתנגדות. טיעונם המרכזי של המתנגדים לההצעה מתבסס על העובדה שמרבית התגיות (לדוגמא: "שמור דף" ו"חפש") הנן למעשה פקודות הניתנות לדפדפן, ולא למשתמש. מנגד, התומכים בהצעה גורסים כי השימוש בשפה נטולת מגדר, על ידי שמות פעולה בעיקר, פונה הן לדפדפן, הן למשתמש והן למשתמשת. ככל הנראה סוגיה חשובה זו תיפתר אך ורק בפרלמנט. קישורים חיצוניים שבוריםמאת חגי אדלר הכותבים בוויקיפדיה מרבים לקשר לאתרי אינטרנט חיצוניים כדי להביא סימוכין, להרחיב על הכתוב בערך ולשמור על עדכניות הערך בעזרת קישור לאתרים שמתעדכנים תדיר, כגון משימות נאס"א. עם זאת, עקב דינמיות האינטרנט, אתרים שונים נסגרים, משנים את אופיים או משנים את התוכן מבלי להקפיד על שמירת ההפניות לכתבות ולדפים ישנים.  הבעיה ידועה זה מכבר, אך לא נעשה מעשה מאורגן לפתרונה עד כה. הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי היה אתר צה"ל החדש. עורכי האתר כלל לא הקפידו על תאימות ומאות קישורים שהיו לנו לאתר הישן ירדו לטמיון, ונותרו כקישורים שבורים שרק מעלים דף שגיאה ומתסכלים את הקורא. בעזרתו של יוני, התחלנו בפעילות לניקוי הקישורים השבורים. תחילה ריכזנו את כל הקישורים החיצוניים במערכת, וניפינו את הכפולים. נותרו לנו כ-70,000 קישורים. לאחר מכן הרצתי בוט שעבר על כולם וביצע קריאה לאתר. אם האתר החזיר סטטוס תקין, הקישור נמחק מהרשימה. ביצעתי את הריצה כשש פעמים בימים ובזמנים שונים, כדי למנוע מצב שהאתר אינו זמין זמנית. לאחר ריצות אלו נותרו 4,720 קישורים החשודים כשבורים. תוך כדי הבדיקות גילינו שלעתים הבוט מקבל סטטוס שגיאה למרות שאין שגיאה. כמו כן, לעתים הקישור שגוי קלות וניתן לתקנו. לשם כך פתחנו את מיזם הקישורים השבורים. מטרת המיזם היא ניקוי הקישורים החיצוניים השבורים בוויקיפדיה העברית ובו אנו מבקשים מוויקיפדים לבדוק קישורים אלה ולמחוק את הקישורים הכשרים. כמו כן, לנסות ולבדוק אם ניתן לתקן את הקישור השבור על ידי תיקון פרמטרים או מציאת דף חלופי באתר הנקרא. מסתבר שפעולה זו די מייגעת, ומציאת קישור חלופי באתר צה"ל למשל יכולה לקחת 10-15 דקות, אם הוא בנמצא. הקישורים השבורים שייוותרו, יימחקו בדרך ממוכנת. ההיענות למיזם הייתה סבירה וכ-10 ויקיפדים עמלו ועמלים על התיקונים. בראשם אלון, שבדק למעלה מ-2,000 קישורים בעצמו! כרגע נותרו עוד כ-1,000 קישורים לבדיקה. עד היום הבוט מחק 871 קישורים שבורים, ובקרוב מתוכננת מחיקה נוספת. משתמשים המעוניינים לסייע, מוזמנים להירשם ולתרום בדף המיזם.  חזרתם של המומלציםמאת Nir909 בבוקר בהיר, לקול ציוץ הציפורים הוצעה על ידי נריה הצעה לחזור ולהעלות את המומלצים הישנים, כל מומלץ יום אחד. בתחילה נראה שההצעה לא זוכה לשבחים רבים מכיוון שמאז תחילת ויקיפדיה והקמת פרויקט המאמרים המומלצים הועלתה רמת המומלצים באופן משמעותי, וחלק מהמומלצים הישנים אינם עונים לקריטריונים הקיימים כיום. לאחר הצעה זו בא Magister והציע הצעה משופרת, לשלב מדי פעם למומלצים המוצגים בעמוד הראשי מומלצים ותיקים אשר יוצגו יום אחד (בניגוד למומלץ "חדש", שיוצג יומיים כמקובל). רעיון זה זכה לתמיכה רבה ואכן התממש ונפתח דף העלאת המומלצים הוותיקים. בדף העלאת המומלצים הוותיקים יש להציג מומלצים אשר הוצגו בעמוד הראשי לפני יותר משנה ועל כל מומלץ ישן יתנהל דיון שבסופו יחליטו ג'ודי ואריה האם כדאי להציג את המומלץ הישן בעמוד הראשי ומתי הוא יוצג בו. בינתיים שובצו במסגרת המיזם 11 מומלצים ותיקים, הראשון שביניהם הוא אי הפסחא, שהוצג ב-28 באוגוסט. אתם מוזמנים להוסיף לדף מומלצים שלדעתכם מתאימים לו ולדון בנוגע למומלצים הנמצאים בו. מקצרמר למובחרמאת MathKnight  התחרות הרביעית של "קצרמר למובחר" נערכה בחודשים ספטבר-אוקטובר 2007. הזוכים בתחרות היו: בבית המדעים המדויקים – הערך סמים בספורט של DMY, בבית מדעי הרוח זכה Danny-W עם הערך הגזענות (ספר), בבית ההיסטוריה, הגאוגרפיה ומדעי החברה זכו בועז ושלומי. ובבית השלישי זכו קילגור טראוט ואביו אברהם אמיר עם הערך העלייה לביריה העוסק בניצחון הציונות על הבריטים. בתחרות הצילומים זכה אורי ר. עם צילום הפגנה בצ'ילה לזכר "הנעלמים", ובתחרות האיורים זכה "מחזור חייו של כוכב" של DMY שחוגג דאבל פרטי בתחרות. עוד ראויים לציון הערך תלפיות של תמרה שכמעט ועקף את העלייה לביריה, הסימפוניה השנייה של מאהלר שתרגמה שלומית קדם ובי-בופ שכתב נינצ'ה, התמונה "דגי נוי" של רועי וקרן בושי וגם מקומה של ST לא נפקד משלושת הראשונים בתחרות הצילום עם הקיפודן והחרק האדום. הוויקיפדים שתרמו הכי הרבה לתחרות היו יחסיות האמת שכתב הכי הרבה ערכים בה, ועוזי ו. שהגיה הכי הרבה ערכים. ברכות לכל הזוכים ותודה לכל השופטים והמשתתפים. למרות הערכים הנאים והתמונות הנאות שנוספו לוויקיפדיה, שררה תחושה שהתחרות נכשלה. רושם זה נוצר בעקבות מיעוט יחסי של הערכים המשתתפים, בפרט בבית המדעים המדויקים, בעקבות היעדר פרסים רשמיים, חוסר עניין שנוצר, התחלפות שופטים בבתי תחרויות המשנה במהלך התחרות, מחסור במזכיר שידחוף את העסק ותחושה שהתחרות לא סחפה ויצרה "באזז" כנדרש. הצעות לתיקון הבעיות כללו מינוי שופטים מן החוץ (לדוגמא, המתמטיקאי ישראל אומן), שינוי פורמט הבתים, התמקדות בנושאים מסוימים ואפילו הדרת רגליהם של זוכים וכותבים ידועים שמרתיעים כותבים חדשים מלהשתתף מכיוון שיחשבו שאין סיכוי שיזכו. ההצעה הקונקרטית ביותר נגעה לתדירות התחרות, והוסכם שיותר מפעם בשנה זה יותר מדי. דין תומפקינס כדין בוזגלומאת נטע לפני כחודש התגלה כי תומפקינס הוא למעשה Deen. בעקבות גילוי זה קמו ועלו קולות שקראו לחסימתו של תומפקינס. עלו במהלך הדיון כמה פתרונות אפשריים; חסימה לצמיתות – העבירות עליהן עבר תומפקינס היו חמורות, לכן אין אלא לחסום אותו לצמיתות. מספר טיעונים נרשמו לטובת התומכים בחסימה שכזו ובראשם העובדה כי המשתמש היה חסום לצמיתות בעבר וכי לפי מדיניות הוויקיפדיה מפר זכויות יוצרים עונשו אחד - חסימה לצמיתות. נאמר גם שהוא פתח באותו יום משתמש חדש ועבד באין מפריע – שזהו פגיעה במנגנון החסימות. כמו כן, תומפקינס ידע על מספר ערכים בהם יש הפרה של זכויות יוצרים ולא דיווח על כך. האפשרות השנייה שהוצעה היא חסימה לפרק זמן מוקצב – הוא עבר עבירות שאכן חמורות, אך התחרט וחשף את ערכי החשודים כמועתקים (שהרי הם נערכו מאז). נטען לטובת אפשרות זו כי תומפקינס הביע חרטה על מה שעשה, מסר את שמות הערכים בהם יש חשד להפרת זכויות יוצרים והבטיח לשנות את דרכיו, ועל כן יש למחול לו. כמו כן, נטען שבעבר חסימה לצמיתות לא הועילה והוא חזר תחת חשבון חדש. טיעון נוסף שהועלה היה שחסימה לצמיתות תשפיע על משתמשים נוספים שתוהים אם להודות בהפרה שביצעו ויחשבו לפני שעושים זאת, ובכך תישאר הפרת זכויות היוצרים, בעוד ויקיפדיה רוצה כמה שפחות הפרות שכאלה. האפשרות השלישית שעלתה היא סטטוס קוו – החוקים שהפר לא היו כתומפקינס, תומפקינס הוא תורם ולכן אין לחסום אותו. נוסף על כך, הוא ירשם מחדש, ברגע בו ייחסם לצמיתות וימשיך לפעול באין מפריע. נקודה נוספת להצעה זו היא שהוא התנצל על העבירה וחשף אותה מרצונו החופשי, אי לכך הוא ימשיך לפעול באופן רגיל ואם תתגלה הפרה נוספת – ייחסם לצמיתות. האפשרות הרביעית והאחרונה שהועלתה היא הגבלות וחניכה – המשתמש כתב ערכים שמפרים זכויות יוצרים על כן יש לטפל בבעיה הספציפית הזו. הצעה זו מעלה רעיון שלפיו תהיה הגבלה דומה לזו שהייתה על Bravo123, כך המשתמש יכתוב ערכים חדשים אך ורק בארגז החול. ערכים אלו יועברו למרחב הראשי על ידי חונך, רק לאחר שהוא יעבור על הערכים ויבדוק שהם אינם הז"י. בכך תיפתר בעיית ההז"י. לבסוף, הועלתה הצעה נוספת לפיה תומפקינס לא יוכל לערוך, עד אשר יוסיף מקורות לכל הערכים שכתב, אחרי שעשה זאת הוא יוכל לערוך בארגזי החול בלבד, אחרי שכל הערכים ייבדקו, ואם לא נתגלתה הפרה נוספת, יוכל תומפקינס לשוב אלינו כוויקיפד מהמניין. לאחר תום הפרשה, תומפקינס נחסם לצמיתות. בעקבות הפרשה, נפתח דיון במזנון ובסיומו הוחלט להעלות את העניין לפרלמנט. חדשות חוץ
דבר העורכתלאחר היעדרות ממושכת בה הטילדה הפכה, ללא כוונה תחילה, מירחון לרבעון, סוף סוף יוצא גיליון חדש. רותם התחילה ללמוד, אני התגייסתי, והטילדה הופקרה ללא מבוגר אחראי. מאז נעשו מספר נסיונות לרומם את העסק, אך הדבר לא הצליח עד לרגע זה. בדומה לעבודת הוויקיפדים, שאינם מתחלקים לצלמים, לגרפיקאים ולכותבים, גם העבודה על הטילדה מתרחשת בפנים שונות, ומצריכה שיתופי פעולה. הרכב צוות הכתבים הנוכחי שונה עד מאוד משהיה בגליונות הקודמים, והוא מורכב מכתבים חדשים רבים, שחלקם הגדול אף ויקיפדים טריים. למדנו על בשרנו שככל שצוות הכתבים גדול יותר, כך העבודה של כל כתב וכתב קלה יותר. אני מקווה שעם הזמן יתווספו עוד כתבים רבים, ושהכתבים הנוכחיים יתמקצעו וישתפשפו. אמנם אין זו הפעם הראשונה בה אני עורכת גליון של הטילדה, אך זו הפעם הראשונה בה רותם אינה לוקחת חלק כלשהו בעריכה, אז גם בשבילי זו היא התחלה חדשה. אז שיהיה לנו בהצלחה!
שלכם, נעה |
בבחינה: תקצירי עריכה גלויים, ולא כרשימהמאת Yonidebest יוזמה חדשה של Rotemliss ו-Yonidebest תשנה, ככל הנראה, את אופן השימוש והעיצוב של התקצירים. כיום תקצירי עריכה מופיעים כתקצירים מוכנים מראש בצדה השמאלי של תבנית העריכה, כרשימה נפתחת. נבחנת האפשרות לבטל את הרשימה ולהחליפה בכפתורים שיופיעו מתחת לשורת התקציר, בדומה למצב בוויקיפדיה הפולנית. היוזמה נמצאת עדיין בשלביה הראשונים, ואם יתברר שהדבר אפשרי, ייפתח דיון על מנת לבדוק את עמדת הקהילה בנוגע למעבר הזה. ניתן לראות דוגמה לתצוגת הכפתורים כאן. המורשת העולמית - פשוט עולמית!מאת Ori~  בחודש יוני האחרון היינו בקרואטיה. התמקדנו בחלק הדרומי של המדינה ובמונטנגרו כי בצפון כבר היינו. אחרי כמה ימים קצת נמאס לנו מהמראות הקבועים: עוד כפר מושלם על חוף מושלם על אי מושלם או שצופה על אי כזה, עם כנסייה מושלמת שניצבת בכיכר שוק מושלמת. הרגשנו שצריך משהו אחר. "בוסניה" - אמרתי לחברתי - "מוסטר". "לא מסוכן שם?" היא שאלה. "מה את מדברת" השבתי "לראות את הגשר הישן במוסטר ולמות". וכך דהרנו 350 ק"מ מאגמי פליטביצה בצפון ועד למוסטר השוכנת בין גבעות רמות ונחל הנרטבה חוצה אותה לשתיים. להגיד לכם שמוסטר יפה? יפה. כמו מאה ערים אירופיות אחרות ששוכנות בין גבעות רמות ונחל נרטבה כזה או אחר החוצה אותן לשתיים. לא פחות, אבל גם לא יותר. להגיד לכם שמוסטר מטופחת? מטופחת. כמו כל עיר שמתאוששת משנים של מלחמת אזרחים: כעשירית מהבתים חרבים במידה כזו או אחרת, ובחיים שלי לא ראיתי כל כך הרבה קירות מנוקבים בכדורים ובכזו צפיפות. למרות זאת מוסטר היא עיר חיה ושוקקת תיירים, כי מוסטר, או ליתר דיוק "אזור הגשר הישן בעיר העתיקה של מוסטר", היא אתר מורשת עולמית שהוכרז ככזה על ידי ארגון אונסק"ו. והגשר הוא אכן פנינה אדריכלית ותרבותית אמיתית, שהריסתו במלחמה, כמו גם שיקומו ושיחזורו המדויק, הם דוגמה יוצאת דופן לניצחון הרצון והחיים בעיר שנאבקת על ההווה והעתיד שלה.  לא מדובר במילים ריקות מתוכן. רשימת אתרי המורשת העולמית מכילה את המיטב שבמיטב ממה שיש לכדור הארץ להציע, הן מפרי יצירתו המופלאה של הטבע והן מפאר היצירה התרבותית האנושית. האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון ובסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית. העיר הלבנה בתל אביב, החומה הסינית, קתדרלת קלן, שונית המחסום הגדולה באוסטרליה והפירמידה בצ'יצ'ן איצה במקסיקו הם רק כמה מהאתרים ברשימה ארוכה של 851 אתרי מורשת עולמית ב-141 מדינות, ותוכלו לקרוא עליהם בוויקיפדיה. אבל כך גם וילה אדריאנה באיטליה, העיר העתיקה ווליביליס במרוקו, טה ואהיפוונמו בניו זילנד וכתובות הסלע בטמגאלי בקזחסטן. על אלה ועל יותר מ-550 אתרים נוספים עדיין אין ערכים. לשם כך הוקם מיזם אתרי המורשת העולמית שמיפה את כל הערכים אודות אתרי המורשת העולמית שיש בוויקיפדיה העברית וקיטלג אותם לקטגוריות בהתאם למדינות. שתלנו בערכים הקיימים תבניות משני סוגים – תבנית אודות האתר המעניקה את המידע הבסיסי אודותיו במבט קצר ותבנית ניווט של כל האתרים בכל מדינה ומדינה. זה החלק הקל יותר של המיזם אף שגם הוא היה סיזיפי למדי. החלק העיקרי הוא כתיבת ערכים שיעמדו בסטנדרטים שניסח המיזם אודות כל אחד ואחד מאתרי המורשת העולמית שטרם זכה לכך בוויקיפדיה העברית. היתרון הגדול של המיזם הוא בשלוש. ראשית, בניגוד למיזמים אחרים, היקף העבודה ברור ומותנה במספר האתרים הקיימים וזה אינו אמור לגדול עד הישיבה השנתית הבאה של ועדת המורשת העולמית בחודש יולי 2008. שנית, המידע אודות האתרים רב וזמין באתר אונסק"ו, במיזמי הוויקיפדיה בלשונות אחרות וברחבי הרשת. שלישית, ובכך העיקר, כל אתר הוא עולם ומלואו, פנינת תרבות או טבע בעלת היסטוריה מרתקת ויופי נדיר. העבודה רבה. נשמח אם תצטרפו אלינו. ואולי, אולי נספיק לסיים את העבודה לפני ישיבת ועדת המורשת הבאה באמצע שנת 2008. 1 נגד 100 מאת Nir909 ב-16 בספטמבר ייצגו אותנו נאמנה אביהו, קרני, דרור ק., עמנואל ובירוקרט אחד בתוכנית הטלוויזיה 1 נגד 100. ויקיפדים אלו נבחרו בקפידה, לאחר שהראל קיבל פנייה מהתוכנית, הוא התייעץ עם מגיסטר ולבסוף פנה לוויקיפדים נחשבים מכל הסיעות, הגילים והמינים: מחקנים ומכלילנים; צעירים יותר וצעירים פחות; גברים ונשים; בפנייה להשתתף בתוכנית. למרבה הצער, מרבית האנשים אליהם פנה סירבו להשתתף בתוכנית. אך הוויקיפדים שנבחרו השתתפו בתוכנית כחלק מה"נבחרת" וקרני והעזים המתעלפות אפילו זכו לריאיון עם אברי גלעד בו קרני הסביר את בעייתן של העזים הגורמת להן לעילפון. ההשתתפות בתוכנית אף הוזכרה בכתבה בnrg בה צוטט הראל. זה, או...מה?מאת אריה ענבר  "זאולז'ה" משמעו הארץ שמעבר לאולזה, כמו טרנסניסטריה, הארץ שמעבר לדניסטר. נזקקתי לעזרתו של אלדד כדי לתעתק את המילה, כי מעולם לא שמעתי מישהו מבטא אותה. אולי אין בינינו איש ששמע שם זה במו אוזניו, אך מקום זה שיחק תפקיד חשוב למדי בהיסטוריה של אירופה, אולי בהיסטוריה העולמית, לכן אין ספק בחשיבותו ונחיצותו לאנציקלופדיה, אבל באנציקלופדיה העברית אין זאולז'ה ואין אולזה... בתקופת מלחמת העולם השנייה שהו בארץ ישראל חיילים פולנים שלחמו לצד הבריטים נגד כוחות הציר. איך הגיעו הפולנים לארץ ישראל? המרחק בין שתי הארצות גדול וארצות רבות מפרידות ביניהן, אז... אולי יש כאן סיפור מענין? מסתבר שצבא אנדרס הורכב מחיילים וקצינים שנפלו בשבי הסובייטי, כשברית המועצות וגרמניה הנאצית חילקו ביניהן את פולין על פי מה שהוסכם ביניהן בהסכם ריבנטרופ-מולוטוב. אחרי שגרמניה תקפה את ברית המועצות, התנהלו מגעים בין בריטניה, בת בריתם של הפולנים ומקום מושבה של הממשלה הפולנית הגולה, ובין הסובייטים, בענין גורל השבויים הפולנים. הם הגיעו להסכם והפולנים נשלחו מברית המועצות אל האימפריה הבריטית, דרך פרס. כאן, בארץ ישראל, הורכב מהערב-רב של שבויים ופליטים פולנים צבא לוחם שנטל את חלקו במאמץ הצבאי נגד כוחות הציר. לא כל החיילים הפולנים הגיעו לארץ ישראל מברית המועצות, חלקם באו מסוריה. ואיך הם הגיעו לסוריה? מראש הגשר הרומני כמובן. לא שמעתם עליו? אתם בחברה טובה, מעטים שמעו עליו. אני החשבתי את עצמי לידען בהיסטוריה של רומניה ולא שמעתי עליו. ברית הייתה בין פולין ובין רומניה, ברית ההגנה הפולנית-רומנית, ברית שלא הופעלה כשהגרמנים פרצו לפולין, אך על בסיסה רוכז צבא פולני גדול בגבול רומניה במקום שכונה "ראש הגשר הרומני" ולאחר התבוסה הפולנית עבר חלק נכבד ממנו, דרך רומניה, אל מקומות בהם שלטו בני בריתם, הצרפתים והבריטים. מעניין, נכון? אבל איפה כאן מוזכרת זאולז'ה (איזה שם שובר שיניים..)? עוד קצת סבלנות, כבר מגיעים. כשכתבתי את הערך על ברית ההגנה הפולנית-רומנית, ברית שהתפתחה והתחזקה במהלך כל התקופה שבין שתי מלחמות העולם, התפעלתי מרשת הבריתות הענפה בהן היו מחוברות שתי המדינות, רומניה עם מדינות ההסכמה הקטנה וההסכמה הבלקנית מצד אחד ופולין עם מעצמות המערב, מצד שני. מדוע הבריתות האדירות האלה לא פעלו נגד התוקפנות הגרמנית בראשיתה, כשצ'כוסלובקיה הובאה לשחיטה? אולי אז היו יכולים לקטוע את הרוע בראשיתו ולעצור את היטלר? כאן אנחנו מגיעים לזאולז'ה, מחוז פרובינציאלי במרכז אירופה וסלע מחלוקת בין פולין ובין צ'כוסלובקיה. בגלל זאולז'ה תקפה צ'כוסלובקיה (כן, לא יאומן, אך הם יזמו מלחמה) את פולין בשעה שזו הייתה שקועה במלחמה עם הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה. בגלל מחוז זה פולין וצ'כוסלובקיה לא שילבו ידיים בעצירת הגרמנים; יתר על כן, פולין ניצלה את הסכם מינכן במתן אולטימטום לצ'כים ופלישה למחוז המחלוקת. זאולז'ה עברה ידיים שוב ושוב, תחילה הפולנים, אחרי כן הצ'כוסלובקים, שוב הפולנים ואז הגרמנים וחזרה לידי הצ'כים. כל שלטון התחשבן עם קודמיו, אך מרבית התושבים שרדו. רק היהודים, 2500 במספר, הושמדו כמעט ללא ניצולים. היום, עם כל מה שידוע על זוועות מלחמת העולם השנייה, קשה להימנע מלהפליג לספקולציות מה היה קורה לו הפולנים והצ'כים היו מתפשרים על זאולז'ה... אולי מלחמת העולם השנייה לא הייתה באה לעולם... אולי...  טור אישיוהפעם, טור מאת Harel, שליחנו לטיוואן  אחרי שטסים כל הלילה, מגלים שהשעה היא כבר שעת אחר הצהריים ומבינים שיש בעולם מקומות לחים יותר מאשר תל אביב, מגיעים אל היעד הנכסף: מרכז הכנסים צ'יאן טאן אשר בטאיפיי. מסתבר שהקרן הפכה עם השנים לארגון בינלאומי עם סממנים של כנסייה משיחית או של ברית הנוער הקומוניסטי הבינלאומי. מספיק להתבונן בפאנל של שבעת חברי חבר הנאמנים, ישובים לאורך שולחן על הבמה באולם ענק ומאחוריהם וילון-מסך אדום, כדי שבמוח יעלו מייד אסוציאציות של כנס האינטרנציונל הסוציאליסטי לנוער משנת 1964. השבוע לפני...מאת דניאל ב.
ערכים חדשים ומעניינים
תמונות חדשותמאת תומר ט
ראו גם
הידעת? ויקיפדיה: סקריפטופוביהמאת Yonidebest עבור מי שמפחד להתעסק עם הערות שוליים, ומראה תגי ה-ref, גורם לו לסגור את הדפדפן בבהלה, עוצב מחדש דף הסקריפטים לאחרונה על ידי Yonidebest. לדף התווספו סקריפטים חינמיים ושימושיים כאחד. בעזרתו של Rotemliss, השימוש בסקריפטים קל עכשיו מאי פעם. הוראות הפעלת הסקריפטים מורכבות משלושה שלבים פשוטים: פתיחת דף הסקריפטים האישי, העתק-הדבק של שורת קוד יחידה ורענון הדף. מכיוון ששלושת השלבים הפשוטים כבר מוסברים בדף הסקריפטים, לא נחזור עליהם גם כאן. במקום זאת, נציע כמה סקריפטים שימושיים למי שמרבה לערוך ערכים בוויקיפדיה:
ניתן למצוא בדף סקריפטים נוספים מכל הסוגים. ניתן גם לעיין בסקריפטים שנכתבו בוויקיפדיה האנגלית. אם מצאתם סקריפט מעניין שאינו קיים בגרסתו העברית, באפשרותכם לבקש את תרגומו, ואף לנסות לתרגם בעצמכם ;-)
מודעת אבל
קהילת ויקיפדיה משתתפת בצערה של רחל חיון השתתפות, הצעות ורעיונותרוצים להשתתף ביצירת העיתון "הטילדה הרביעית"? כל הדרוש לכם הוא רעיון, מקלדת, עכבר, רצון טוב והרבה סבלנות! אם יש לכם מידע מעניין שראוי להיכנס לגיליון הבא, עדכנו אותנו בדף האדום החם. |
