ויטאלה מיקלה השני
 | |||||
| לידה |
המאה ה־12  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 במאי 1172 ונציה, הרפובליקה של ונציה | ||||
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה | ||||
| מקום קבורה |
ונציה | ||||
| |||||
  | |||||
ויטאלה מיקלה השני (באיטלקית: Vitale Michiel II; נפטר בשנת 1172) היה הדוכס ה-38 של ונציה. ויטאלה כיהן כדוג'ה משנת 1156 ועד פטירתו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויטאלה נבחר לתפקיד הדוג'ה בתקופה בה עדיין שררה מתיחות ביחסי ונציה והאימפריה הביזנטית (על אף המאמצים של קודמו, דומניקו מורוזיני). חיכוכים אלה נבעו מאינטרסי המסחר של הוונציאנים, אשר העדיפו לשמור על יחסים טובים עם פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, על מנת להגן על זכויות הסוחרים הוונציאנים ברחבי האימפריה המערבית.
בשנת 1158 פרץ מרד בצפון איטליה כנגד ברברוסה, ובאוגוסט 1159 ייסדו הערים מילאנו, קרמה, ברשה ופיאצ'נצה את הליגה הלומברדית (בתמיכת האפיפיור אדריאנוס הרביעי וממלכת סיציליה). ב-1 בספטמבר 1159 נפטר האפיפיור, ובמהלך הכתרת יורשו, האפיפיור אלכסנדר השלישי, ניסה ויקטור הרביעי לתפוס את כס האפיפיור ביוזמת ברברוסה. כס האפיפיורות נותר במחלוקת ב-18 השנים הבאות, על אף שמרבית ארצות אירופה תמכו באלכסנדר.
ונציה הכריזה על תמיכתה באלכסנדר, ובתגובה תקפו אותה הערים פדובה, ורונה ופרארה אשר היו נאמנות לברברוסה. ונציה הדפה מתקפות אלה על נקלה. ברברוסה שלח את פטריארך אקווילה לתקוף את גראדו (התקפה שנכשלה).
ברברוסה תקף את רומא תוך הרג רבים שהגנו על בזיליקת פטרוס הקדוש, אולם זמן קצר לאחר מכן נהרג מרבית צבאו של פרדריק במגפה (תושבי אירופה ראו במגפה זו עונש אלוהי על חילול הבזיליקה).
ונציה, אשר עמדה בהתנגדותה לברברוסה (אף שלא הותקפה על ידו ישירות) הפכה למייסדת ולעומד בראש הליגה הלומברדית הגדולה ב-1 בדצמבר 1167.
במקביל קיסר האימפריה הביזנטית החל להקטין את הפרוויליגיות של הסוחרים הוונציאנים ונתן הטבות למתחריה של ונציה: פיזה, ג'נובה ואמאלפי. בשנת 1171 הותקף מרכז מושבם של הסוחרים מגנואה בקונסטנטינופול וקיסר האימפריה הביזנטית, מנואל קומננוס האשים את הוונציאנים והורה ב-12 במרץ 1171 לאסור את כל אזרחי ונציה ברחבי האימפריה - צעד שהביא למלחמה גלויה בין לה סרניסמה לאימפריה. על מנת לממן את המלחמה נוסדו ששת רובעי העיר ונציה: סן מרקו, סן פולו, סנטה קרוצ'ה, דורסודורו, קסטלו וקאנארג'ו, במטרה להסדיר את גביית המיסים.
בספטמבר 1171 יצא הדוג'ה ויטאלה מיקלה השני בראש צי בן 120 ספינות לתקוף את הביזנטים. הקיסר הביזנטי שלח שגרירים שנשאו ונתנו על שלום עם הוונציאנים, והשיחות נמשכו כל החורף בשעה שהצי הוונציאני חיכה בכיוס. מגפה שפרצה הרגה אלפים מהלוחמים הוונציאנים, אולם לבסוף התברר כי השיחות היו טקטיקת השהייה של הקיסר.
במאי 1172 עמד ויטאלה מיקלה בפני אספת עם בארמון הדוג'ה להסביר את העדר המתקפה ואת אובדן הלוחמים למגפה. ויטאלה הואשם בכך שהיה תמים, ונפל לתכסיסי הביזנטים. ויטאלה ניסה להימלט מההמון הזועם שהמתין בכיכר סן מרקו לכנסיית סן זכריה הסמוכה (הנמצאת מאחורי הארמון), אולם נתפס ונדקר למוות.
רצח זה - רצח הדוג'ה הראשון מזה 200 שנה - הביא למחאה ציבורית, לחשבון נפש ולרפורמה חוקתית בעיר. הרוצח נתפס, הוצא להורג וביתו נשרף, וחוק שנחקק קבע כי לא יבנה באתר בית הרוצח בית אבן נוסף. עד שנת 1948 חוק זה נאכף, ובאתר מרכזי בו נמצא הבית נבנו אך ורק בתי עץ.
בנו של ויטאלה, ניקולי, נישא לנסיכת הונגריה, בתו של המלך לאדיסלאוס השני.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויטאלה מיקלה השני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)